אי ידיעה - אינה יכולה לשמש נימוק להעלאת חששות
חשש חייב להיות מבוסס על ידיעה רלוונטית מינימלית, לא על אי ידיעה. למשל, ישראל יודעת שאיראן הקימה כור אטומי. איראן טוענת שזה לשם יצור חשמל לצרכי שלום, בעוד שישראל חוששת שזה לשם פיתוח של נשק אטומי לצורכי מלחמה. הנימוק לחשש הישראלי הוא העובדה, המוסכמת על הכל, שלכורים אטומיים יכולות להיות שתי מטרות עיקריות: יצור חשמל לצורכי שלום, או יצור נשק אטומי לצורכי מלחמה. כל עוד שלא מוכח שמטרת איראן בהקמת הכור היא יצור חשמל לצורכי שלום - נותר החשש שמא מטרת הכור היא יצור נשק אטומי לצורכי מלחמה. על כל פנים, החשש הנ"ל מבוסס - לא על אי ידיעה - אלא על ידיעה רלוונטית; אמנם מינימלית - אבל עדין ידיעה רלוונטית, דהיינו הידיעה - שאיראן מפתחת כור אטומי. בקיצור, מה שאני מנסה לטעון, זה שכל חשש חייב להיות מבוסס על איזושהי ידיעה רלוונטית, גם אם מינימלית.
אבל לגביי אתה טוען, שהחשש שלך מבוסס על כך שלא היית לידי. יוצא אפוא שהרקע של החשש הוא אי ידיעה, לא ידיעה, והרי אי ידיעה כשלעצמה אינה יכולה לבסס שום חשש שבעולם! הלא תסכים איתי, שאני יודע שיצאת בכותרת "איפכא מסתברא", אם כי לא הייתי לידך כשניסחת את תגובתך הנ"ל, אז האם כל זה רלוונטי על מנת לשמש לי נימוק לכך שאחשוש שמא כשניסחת את תגובתך הראשונה עמדת על רגל אחת? ממתי אי-ידיעה - או ידיעה בלתי רלוונטית - יכולה לבסס חששות? צריך איזושהי ידיעה רלוונטית מינימלית!
הידיעה היחידה (על דמויות מרחפות) - אשר ניתנת לך מתוך קריאת הנוסח של החידה ושל פתרונה, זה שכאשר ניסחתי את הנוסח הנ"ל ריחפה בראשי דמותו של מחבר השו"ע. הידיעה המינימלית הזאת כשלעצמה - אינה רלוונטית אל ג'ון לנון, ולכן היא אינה מספיקה על מנת להקים את החשש שמא ריחפה אז בראשי גם דמותו של ג'ון לנון, נכון? אז מה פתאום שהידיעה המינימלית הנ"ל תהיה רלוונטית אל ליבוביץ - כך שהיא תספיק להקים אצלך את החשש שמא ריחפה אז בראשי דמותו של ליבוביץ?
כיוצא בכך, הידיעה היחידה (על דמויות מרחפות) - אשר ניתנת לך מתוך קריאת תמיהתי על ליבוביץ, זה שמתישהו אחרי שסיימתי לנסח את הנוסח של החידה ושל פתרונה, הייתה מרחפת בראשי דמותו של ליבוביץ. הידיעה המינימלית הזאת כשלעצמה - אינה רלוונטית אל זמן מוקדם יותר, כגון שנתיים לפני כן, או חודשיים לפני כן, או יומיים לפני כן, או שעתיים לפני כן, ולכן היא אינה מספיקה על מנת להקים את החשש שמא דמותו של ליבוביץ החלה לרחף בראשי שנתיים לפני כן, או חודשיים לפני כן, או יומיים לפני כן, או שעתיים לפני כן, נכון? אז מה פתאום שהידיעה המינימלית הנ"ל תהיה רלוונטית אל שניותיים לפני כן - כך שהיא תספיק להקים אצלך את החשש שמא דמותו של ליבוביץ החלה לרחף בראשי - בהיותי מנסח את הנוסח של החידה ושל פתרונה?
ועוד יותר תמוה בעיניי: גם אם נניח שעלה אצלך החשש שדמותו של ליבוביץ ריחפה בראשי כשניסחתי את הנוסח של החידה ושל פתרונה, איך כל זה רלוונטי להעלאת החשש השני אודות ההשוואה הגורפת? שווה בנפשך: אילו ליבוביץ היה למשל טוען, שראש העירייה אינו בן אלמוות, ושזו חוצפה לקרוא לראש העירייה "כלב", ואחר כך הייתי שומע אותי אומר שגנדי אמר שזו חוצפה לקרוא לראש העירייה "כלב", ומשום מה היית חושש (בלי נימוק) שמא בדבריי הנ"ל התכוונתי להשוות - בין דעת ליבוביץ על הפניית הכינוי "כלב" לראש העירייה - לבין דעת גנדי על הפניית הכינוי "כלב" לראש העירייה, אז האם כל זה היה יכול לשמש עבורך בתור ידיעה רלוונטית שעליה היית מעמיד חשש נוסף, שמא אחרים יבינו שאני מתכוון לייחס לגנדי גם את דעתו האחרת של ליבוביץ - שראש העירייה הוא בן אלמוות?
אני חוזר ואומר את מה שכבר כתבתי באחת מהודעותיי הקודמות: אם יש נימוק לחששותיך - אז אנא הגד מהו; אם אין נימוק - אז אנא הגד זאת, על מנת שזה ישמש לי אות לסיים את הדיון, כי ברור שלא ניתן להתווכח עם מי שמודה שלטיעוניו (או שלחששותיו) אין נימוק.
