אז לא התלוצצתָ?
1. מסכים אתך ב-100% ש"מדינה מתוקנת" זה יחסי, ותלוי מי המסתכל. מבחינת האיאטולות אירן היתה המדינה המתוקנת ביותר בימי חומייני. אם קבוצת אנשים רוצה לעסוק בפעילות פנימית שלה, ההיגיון אומר שהיא תממן את הפעילות הזאת בעצמה. אחד הדברים שאני הייתי מצפה לראות במדינה מתוקנת הוא הפרדת הדת מהמדינה. 2. כל מדינה מתוקנת מסבסדת במידה מסויימת את התרבות, החינוך, המדע, הספורט וכו´. לא רק הדתיים (או חלק זעיר מהם) אינו צריך תאטרון ואופרה. יש גם הרבה חילוניים למהדרין שמסתדרים מצויין בלי תאטרון ואופרה. או בלי ספורט ייצוגי. מן הסתם, ישנם דברים הנחשבים לערך מוחלט, גם אם חלק ניכר מהאוכלוסיה מנוכר להם לחלוטין. אלה הם למשל התיאטרון והאופרה. דת כלשהי, לפי ההגדרה, לא יכולה להוות ערך מוחלט, אלא בעיני מאמיניה. ערך מוחלט הוא חופש המצפון, זכותם של האנשים להאמין או לא להאמין בכל דת שהיא ולקיים את פולחנה ללא הפרעה (אם אינה גורמת נזק), אבל לא על חשבון האחרים. 3. בוא נשווה את תקציב המדינה לתאטרון ולאופרה עם התקציבים לדת! בוא גם נשווה את המחיר שאני משלם להצגת תאטרון ואופרה, עם המחיר שאתה משלם עבור הכניסה לבית הכנסת. 4. ה"פעילות הרוחנית" שלי היא פתרון תרגילים במתימטיקה. אז מדוע אתה חייב לממן לי את זה? דוגמה לתחביב פרטי, שאינו ערך מוחלט, שמדינה מתוקנת אמורה לממן לאחד על חשבון האחרים. 5. אינני רואה בתאטרון "פעילות רוחנית", ובכלל אינני יודע מה זה "פעילות רוחנית". אני הולך לתאטרון לקבלת הנאה! עכשיו אתה תנסה להגדיר "פעילות רוחנית", וכרגיל לא תצליח, ותאשים אותי באי-הצלחתך, בהסתבכות שלך עם הגדרות. 6. מאידך, אני מוכן להגיע אתך למעין הסכם, שהמושג "פעילות רוחנית" כך או אחרת מקובל עלינו, ו...... ולהמשיך את ההשוואה שאתה מציע, של בית כנסת עם תאטרון.
