טיפ לגבי מכתב פניה
- פותח הנושא חפי הדייג
- פורסם בתאריך
כמה הלוואות של 100% יש ממכללות ומלגות?
כי אם הבנאדם במצב כלכלי כזה רע פחות מזה על שכ"ל כזה גבוה לא יספיק לו.. אז זה לא באמת נותן כ"כ הרבה ליותר מדי אנשים. שלא לדבר על זה שאם בנאדם באמת עבד בשביל לעזור לאבא שלו ההבדל כאן לא יהיה הבדל קטן בין ציונים אלא כנראה העדר תעודה בכלל, ופה מלגה לא תעזור... באותה מידה יש גם מלגות למכינה באוניברסיטה, אז מה? זה מספק אותה מטרה בדיוק (ואולי אפילו יותר טובה..כי זה נותן להם לחזור על החמור מהבסיס בצורה טובה יותר)
כי אם הבנאדם במצב כלכלי כזה רע פחות מזה על שכ"ל כזה גבוה לא יספיק לו.. אז זה לא באמת נותן כ"כ הרבה ליותר מדי אנשים. שלא לדבר על זה שאם בנאדם באמת עבד בשביל לעזור לאבא שלו ההבדל כאן לא יהיה הבדל קטן בין ציונים אלא כנראה העדר תעודה בכלל, ופה מלגה לא תעזור... באותה מידה יש גם מלגות למכינה באוניברסיטה, אז מה? זה מספק אותה מטרה בדיוק (ואולי אפילו יותר טובה..כי זה נותן להם לחזור על החמור מהבסיס בצורה טובה יותר)
בוא נפריד בין כמה דברים
ראשית, בוא נפריד בין המכללות. הן אינן מקשה אחת. שנית, בוא נפריד בין רמת המרצים ורמת החומר לרמת הדרישות. א. לפי לא מעט סיפורים של אנשים שלפחות מתיימרים שלמדו במכללות כמו מכללת נתניה הרמה לא משהו. אני עצמי מעולם לא הייתי שם, אז בודאי שאין לי איך לדעת. אבל גם לשמועות יש בסיס, אז אם יש כזו "קטילה" של מכללות מסויימות כנראה יש גו בדבר. ב. מה שהמכללה מגישה לאישור המל"ג כתוכנית הוראה כלל לא אומר דבר על ההוראה בפועל. מאוד יכול להיות שהמרצה החביב עומד ומרצה בעניין רב על נושא מסויים, אבל אם המבחן אח"כ פשוט ברמה מטורפת, אין עבודות או שיש הקלה גדולה לגבי הגשה או היקף ונושא העבודה, אז הלמידה של אותם סטודנטים היא פחותה בהרבה. כי אם סטודנט מאמין שהוא לא צריך לבוא לקורס ורק לעבור פעמיים על סיכום (שהוכן לו מראש ע"י האגודה) כדי להוציא ציון סביר +, אז הוא אפילו לא יטרח לעבור על החומר כדי להבין אותו מעבר ללמידה למבחן. (וכן, יש כאלו גם באוניברסיטה, אבל הם ממש לא רוב..)
ראשית, בוא נפריד בין המכללות. הן אינן מקשה אחת. שנית, בוא נפריד בין רמת המרצים ורמת החומר לרמת הדרישות. א. לפי לא מעט סיפורים של אנשים שלפחות מתיימרים שלמדו במכללות כמו מכללת נתניה הרמה לא משהו. אני עצמי מעולם לא הייתי שם, אז בודאי שאין לי איך לדעת. אבל גם לשמועות יש בסיס, אז אם יש כזו "קטילה" של מכללות מסויימות כנראה יש גו בדבר. ב. מה שהמכללה מגישה לאישור המל"ג כתוכנית הוראה כלל לא אומר דבר על ההוראה בפועל. מאוד יכול להיות שהמרצה החביב עומד ומרצה בעניין רב על נושא מסויים, אבל אם המבחן אח"כ פשוט ברמה מטורפת, אין עבודות או שיש הקלה גדולה לגבי הגשה או היקף ונושא העבודה, אז הלמידה של אותם סטודנטים היא פחותה בהרבה. כי אם סטודנט מאמין שהוא לא צריך לבוא לקורס ורק לעבור פעמיים על סיכום (שהוכן לו מראש ע"י האגודה) כדי להוציא ציון סביר +, אז הוא אפילו לא יטרח לעבור על החומר כדי להבין אותו מעבר ללמידה למבחן. (וכן, יש כאלו גם באוניברסיטה, אבל הם ממש לא רוב..)
ככה
המכללות הן לא מקשה אחת – מסכים. לגבי החומר, אני חושב שצריך להבדיל בין קושי המבחן לבין איכות ההוראה. אם באונ' המבחנים קשים יותר כדי לשמור על "יוקרה" – ואני לא אומר שזה כך – זה לא מצביע על איכות הוראה טובה יותר אלא רק על שיקולים זרים בקביעת רמת המבחן. דברים כאלה הם מהגורמים לרעה החולה שנקראת "נירמול". לגבי הסיכומים, לדעתי אם אי אפשר לעבור מבחן כלשהו ע"י קריאה של סיכומים בלבד, זה אומר שהמבחן בנוי לא נכון מפני שכנראה שהוא מתמקד בחלקים איזוטריים מהחומר. לעומת זאת, אם סטודנט סביר יקבל 90 רק עם סיכומים (בלי לקרוא שום מאמר או פס"ד), גם כאן כנראה שהמבחן לא בנוי נכון. אני רק לא יודע למה את חושבת שהאונ' שונות בזה מהמכללות.
המכללות הן לא מקשה אחת – מסכים. לגבי החומר, אני חושב שצריך להבדיל בין קושי המבחן לבין איכות ההוראה. אם באונ' המבחנים קשים יותר כדי לשמור על "יוקרה" – ואני לא אומר שזה כך – זה לא מצביע על איכות הוראה טובה יותר אלא רק על שיקולים זרים בקביעת רמת המבחן. דברים כאלה הם מהגורמים לרעה החולה שנקראת "נירמול". לגבי הסיכומים, לדעתי אם אי אפשר לעבור מבחן כלשהו ע"י קריאה של סיכומים בלבד, זה אומר שהמבחן בנוי לא נכון מפני שכנראה שהוא מתמקד בחלקים איזוטריים מהחומר. לעומת זאת, אם סטודנט סביר יקבל 90 רק עם סיכומים (בלי לקרוא שום מאמר או פס"ד), גם כאן כנראה שהמבחן לא בנוי נכון. אני רק לא יודע למה את חושבת שהאונ' שונות בזה מהמכללות.
כמה דברים
אפשר לעבור רק מלקרוא סכומים. אפשר גם לקבל ציונים נאים במיוחד במקצועות "הקא את החומר" של שנה א. ולא דובר על קושי המבחן בלבד. אלא על תרגילים, ושאלות בכיתה. דברים שגורמים לך לחשוב ולא רק להקיא חומר. וההבדלים בין אונ' ומכללה, לפחות מהכרות שלי עם תלמידי המכללה למנהל, זה הקושי המחשבתי שנדרש מהתלמיד. יכול להיות שאני נפלתי אישית על בנות טיפשות שמפיהן הכל נשמע מאוד דבילי, אבל לפי מה שאני הבנתי לא מקשים יותר מדי, לא דורשים יותר מדי.
אפשר לעבור רק מלקרוא סכומים. אפשר גם לקבל ציונים נאים במיוחד במקצועות "הקא את החומר" של שנה א. ולא דובר על קושי המבחן בלבד. אלא על תרגילים, ושאלות בכיתה. דברים שגורמים לך לחשוב ולא רק להקיא חומר. וההבדלים בין אונ' ומכללה, לפחות מהכרות שלי עם תלמידי המכללה למנהל, זה הקושי המחשבתי שנדרש מהתלמיד. יכול להיות שאני נפלתי אישית על בנות טיפשות שמפיהן הכל נשמע מאוד דבילי, אבל לפי מה שאני הבנתי לא מקשים יותר מדי, לא דורשים יותר מדי.
רמת הסטודנטים במכללות/אוניברסיטאות
בתור אחד שלומד במכללה מהיותר "נחשבות", אני אמנם מסתייג מחלק גם ממה שBlimp אומרת על ערך הלימודים במכללה לעומת אוניברסיטה, הגורמים לפערים, פערים חברתיים וכו' אבל אני די מסכים שרמת הסטודנטים הממוצעת היא לא גבוהה במיוחד. אני לא חושב שלקבל ציון סביר זה הרבה יותר קל במכללות כי גם באוניברסיטאות השונות אפשר לא לבוא לרוב השיעורים, לקרוא תקצירים ולקבל 80, אולי (אולי בלבד) אותו אדם במכללה היה מקבל 85 אבל בזה מסתכם ההבדל. אני לא חושב שכאן הבעיה וכאן ההבדל אלא בדברים שקשורים לרמות הגבוהות יותר של הלמידה וכאן לצערי אני נתקל בהרבה אנשים סביבי שגרמו לי לאכזבה. למשל חלק גדול מהאנשים מפגינים חוסר עניין בולט בכל מה שקשור ללימודים,הסיכוי לפתח שיחה עם אדם אחר על חומרים שקשורים לקורסים הוא נמוך בעיקר בגלל שאותו אדם בד"כ לא מתעניין בקורסים. אין אווירת לימודים כפי שציפיתי שתהיה, השתתפות פעילה בשיעור (לא שאלות טכניות או בקשה שהמרצה יגיד שוב את שם פסק הדין) היא בד"כ מוגבלת לאחוז קטן מאוד של תלמידים, אין מספיק כבוד למרצים ועוד ועוד. בקיצור יש לי אישית הרגשה שחלק גדול מהאנשים בהחלט לא באו להשקיע, לא באמת מעניין אותם מה הם לומדים והם לא רוצים שום הרחבה מעבר למה שנדרש כדי להוציא ציון סביר במבחן. אני הייתי רוצה לקוות שבחלק מהאוניברסיטאות המצב קצת יותר טוב. ובקיצור ולעניין- על אף קווי הדמיון בין המכללות לאונ' (מרצים, התקבלות למשרדים וכו') שהוזכרו כאן, אני די בטוח שחוויית הלמידה במכללה היא יותר ענייה מבאוניברסיטה ממוצעת. ולכן אני מגיע למסקנה שעל אף שהתקבלתי לאן שרציתי בסטאז' ועל אף שיש לי ציונים טובים מאוד ואני מסתדר בלימודים על הכיפאק, מהבחינה האקדמית נטו יש יתרון מסוים לאוניברסיטאות, לפחות עברית ות"א. כמובן שמה שכתבתי על רמת הסטודנטים הוא הכללה גסה שספק אם תעמוד במבחן מחקרי, אבל לפעמים ההרגשה גם היא חשובה כי היא יוצרת את אווירת הלימודים שמכתיבה הרבה דברים באופן ישיר ובאופן עקיף.
בתור אחד שלומד במכללה מהיותר "נחשבות", אני אמנם מסתייג מחלק גם ממה שBlimp אומרת על ערך הלימודים במכללה לעומת אוניברסיטה, הגורמים לפערים, פערים חברתיים וכו' אבל אני די מסכים שרמת הסטודנטים הממוצעת היא לא גבוהה במיוחד. אני לא חושב שלקבל ציון סביר זה הרבה יותר קל במכללות כי גם באוניברסיטאות השונות אפשר לא לבוא לרוב השיעורים, לקרוא תקצירים ולקבל 80, אולי (אולי בלבד) אותו אדם במכללה היה מקבל 85 אבל בזה מסתכם ההבדל. אני לא חושב שכאן הבעיה וכאן ההבדל אלא בדברים שקשורים לרמות הגבוהות יותר של הלמידה וכאן לצערי אני נתקל בהרבה אנשים סביבי שגרמו לי לאכזבה. למשל חלק גדול מהאנשים מפגינים חוסר עניין בולט בכל מה שקשור ללימודים,הסיכוי לפתח שיחה עם אדם אחר על חומרים שקשורים לקורסים הוא נמוך בעיקר בגלל שאותו אדם בד"כ לא מתעניין בקורסים. אין אווירת לימודים כפי שציפיתי שתהיה, השתתפות פעילה בשיעור (לא שאלות טכניות או בקשה שהמרצה יגיד שוב את שם פסק הדין) היא בד"כ מוגבלת לאחוז קטן מאוד של תלמידים, אין מספיק כבוד למרצים ועוד ועוד. בקיצור יש לי אישית הרגשה שחלק גדול מהאנשים בהחלט לא באו להשקיע, לא באמת מעניין אותם מה הם לומדים והם לא רוצים שום הרחבה מעבר למה שנדרש כדי להוציא ציון סביר במבחן. אני הייתי רוצה לקוות שבחלק מהאוניברסיטאות המצב קצת יותר טוב. ובקיצור ולעניין- על אף קווי הדמיון בין המכללות לאונ' (מרצים, התקבלות למשרדים וכו') שהוזכרו כאן, אני די בטוח שחוויית הלמידה במכללה היא יותר ענייה מבאוניברסיטה ממוצעת. ולכן אני מגיע למסקנה שעל אף שהתקבלתי לאן שרציתי בסטאז' ועל אף שיש לי ציונים טובים מאוד ואני מסתדר בלימודים על הכיפאק, מהבחינה האקדמית נטו יש יתרון מסוים לאוניברסיטאות, לפחות עברית ות"א. כמובן שמה שכתבתי על רמת הסטודנטים הוא הכללה גסה שספק אם תעמוד במבחן מחקרי, אבל לפעמים ההרגשה גם היא חשובה כי היא יוצרת את אווירת הלימודים שמכתיבה הרבה דברים באופן ישיר ובאופן עקיף.
אני לא יודע, ככה אני מתרשם וגם מקווה
כמו כל הדעות כאן, אני מסתמך על רושם סובייקטיבי שיש לי ממגעיי עם סטודנטים שלומדים באונ' משפטים, זה כמובן לא מדגם מייצג ולכן אמרתי שלא בטוח שהדעה שלי תעמוד במבחן מחקרי, אבל זאת עדיין האווירה וההרגשה. ברור לי שגם באוניברסיטה יש סטודנטים שלא באים בכלל לשיעורים ומצליחים לשרוד לא רע בכלל ע"י קריאת סיכומים של מישהו אחר לפני המבחן. ועדיין, כמו שכתבתי "אני הייתי רוצה לקוות שבחלק מהאוניברסיטאות המצב קצת יותר טוב".
כמו כל הדעות כאן, אני מסתמך על רושם סובייקטיבי שיש לי ממגעיי עם סטודנטים שלומדים באונ' משפטים, זה כמובן לא מדגם מייצג ולכן אמרתי שלא בטוח שהדעה שלי תעמוד במבחן מחקרי, אבל זאת עדיין האווירה וההרגשה. ברור לי שגם באוניברסיטה יש סטודנטים שלא באים בכלל לשיעורים ומצליחים לשרוד לא רע בכלל ע"י קריאת סיכומים של מישהו אחר לפני המבחן. ועדיין, כמו שכתבתי "אני הייתי רוצה לקוות שבחלק מהאוניברסיטאות המצב קצת יותר טוב".
כמה תשובות
א. אל תשווי לארה"ב. מערך ההלואות שם הרבה יותר מפותח ונותן הרבה יותר אפשרויות. הסיכוי לילד מועט יכולת לקבל מלגה מלאה למכללה שעולה 30000 בשנה הוא לא כזה גדול. ב. אין לי בעיה עם הרבה מוסדות לימוד. אבל כמו שבארה"ב בוגר הרווארד נחשב הרבה יותר מבוגר קומיוניטי קולג' כלשהו, ככה צריך להיות בארץ. כל עוד המוסד לא מוכיח שהוא מעמיד את הסטודנטים שלו בסטנדטים מסויימים הוא צריך להחשב פחות ממוסד שכן. ג. ילד שאבא שלו מרוויח מינימום יכול גם ללכת לעבוד וגם ללמוד. יהיה לו מאוד קשה, במיוחד אם מצפים ממנו להכניס משכורת נכבדה, אבל אם הוא באמת רוצה, הוא יכול. זה שאין מנטליות של לימודים והשכלה גבוהה במקומות מסויימים זה משהו אחר. אני מאמינה שהורה יכול לטפח בילד שלו רצון ללמוד גם אם הוא עצמו לא משכיל (וראיתי כמה וכמה מקרים כאלו). הרי "שושלת" של הורים משכילים צריכה להתחיל ממישהו.. אז כן, זה יותר קשה, אבל זה לעולם לא בלתי אפשרי. ובמקרה הכי גרוע - אותו ילד יכול להשתחרר מהצבא, להשלים בגרויות ופסיכו ולהמשיך עם חייו. שוב- יותר קשה, אבל בהחלט אפשרי.
א. אל תשווי לארה"ב. מערך ההלואות שם הרבה יותר מפותח ונותן הרבה יותר אפשרויות. הסיכוי לילד מועט יכולת לקבל מלגה מלאה למכללה שעולה 30000 בשנה הוא לא כזה גדול. ב. אין לי בעיה עם הרבה מוסדות לימוד. אבל כמו שבארה"ב בוגר הרווארד נחשב הרבה יותר מבוגר קומיוניטי קולג' כלשהו, ככה צריך להיות בארץ. כל עוד המוסד לא מוכיח שהוא מעמיד את הסטודנטים שלו בסטנדטים מסויימים הוא צריך להחשב פחות ממוסד שכן. ג. ילד שאבא שלו מרוויח מינימום יכול גם ללכת לעבוד וגם ללמוד. יהיה לו מאוד קשה, במיוחד אם מצפים ממנו להכניס משכורת נכבדה, אבל אם הוא באמת רוצה, הוא יכול. זה שאין מנטליות של לימודים והשכלה גבוהה במקומות מסויימים זה משהו אחר. אני מאמינה שהורה יכול לטפח בילד שלו רצון ללמוד גם אם הוא עצמו לא משכיל (וראיתי כמה וכמה מקרים כאלו). הרי "שושלת" של הורים משכילים צריכה להתחיל ממישהו.. אז כן, זה יותר קשה, אבל זה לעולם לא בלתי אפשרי. ובמקרה הכי גרוע - אותו ילד יכול להשתחרר מהצבא, להשלים בגרויות ופסיכו ולהמשיך עם חייו. שוב- יותר קשה, אבל בהחלט אפשרי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.