ילדים זה לא שמחה

evanescent

New member
למדנו שהוא מסוכן

אבל זה שמסוכן זה שלילי לא צריך ללמוד, זה נובע מעצם המשמעות של סכנה. להבין שסכנה זה שלילי זה לא גנטי לדעתך? זה לא חלק מיצר הישרדות שהוא גנטי?
 
נכנסים פה לסמנטיקה

אבל להבין משהו כמסוכן, זה להבין שבמשהו הזה יש פוטנציאל שלילי. מסוכן = שיש בו פוטנציאל שלילי, פוטנציאל לנזק.
&nbsp
ילד ששם את היד על האש לראשונה, ופתאום חווה כאב, הוא לא למד על הצד השלילי של הסכנה, הוא למד על הסכנה, הוא למד שהאש מסוכנת (כי הבין שיש בה פוטנציאל לשלילי).
 

evanescent

New member
אשאל אחרת

אתה לא חושב שלפרש נזק לגוף וסיכוי למוות (שזו המשמעות של סכנה במובן הנדון) כדבר שלילי זה גנטי? זה לא קשור ליצר הישרדות גנטי?

נניח שאומרים לילדים או לאנשים שעוד לא יודעים מה זה אריה: אריה יכול לפצוע אתכם ולקרוע לכם איברים וגם לאכול אתכם אם יתחשק לו, אבל זה לא דבר רע, זה בסדר שזה יקרה ואפילו יכול להיות טוב, אז נראה לך סביר שהם ישתכנעו? (בהנחה שהם מבינים את המילים בטקסט הזה כמובן).
 
אני חושב שזה עובד כך:

זה מתחיל בכך שכאב פיזי מקושר אצלנו למשוב שלילי. זה גנטי.

עם הזמן, אנחנו לומדים מה עלול לגרום לכאב פיזי, ולכן גם זה, באסוציאציה, נקשר למשוב שלילי.

אנחנו לומדים שאריה יכול לגרום לנו לכאב פיזי, וכאב פיזי מחווט אצלנו במוח למשוב שלילי, ולכן, באסוציאציה, גם מפגש פנים מול פנים עם אריה יחווט אצלנו למשוב שלילי.

לגבי הדוגמה עם הילדים, הם יתמודדו עם סתירה. מצד אחד, התיאור של מה שהאריה מסוגל לעשות, יתפרש אצלם באופן שלילי (הוא יכאיב לי, וכאב מחווט למשוב שלילי). מצד שני, אמא אומרת שזה דבר טוב... אני מניח שהם ישאלו: "אמא, איך זה יכול להיות דבר טוב?", ולפי התשובה של האם, הם יכריעו. אם היא תגיד להם: "כי אחרי נשיכה של אריה, האיבר צומח מחדש, הרבה יותר חזק ממה שהיה פעם ואתם תהיו כמו סופרמן", אז אולי הם ישתכנעו... (כי יגידו, אם אהפוך לחזק כמו סופרמן, זה יקטין את הכאב שלי בטווח הארוך...)
 

evanescent

New member
ואם אומרים

לא יכאב לכם, אבל אתם בסוף תמותו בלי להרגיש. לא תהיו קימים יותר, אבל זה לא דבר רע, זה דבר טוב, אז לדעתך לא צפויה להתעורר בעיה?
 
קצת קשה להזדהות עם הסיטואציה

אני מניח שאם הייתי ילד כזה, היה מפחיד אותי לחשוב על למות. כי איני יודע מה קורה אחרי שמתים, ויש פוטנציאל לדברים שליליים. היה צריך לשכנע אותי מאוד טוב שלא יקרה לי שום דבר רע, ושאני אמשיך להרגיש טוב כמו שאני מרגיש עכשיו, ושאני לא אסבול, ושלא אתגעגע למשפחתי וחברי, ואולי גם לתת לי איזה משהו בשביל משוב חיובי (עולים לגן עדן...) ואז, אם המשכנע היה טוב, והיה עושה שטיפת מוח מספיק זמן, אולי הייתי משתכנע...
 

evanescent

New member
לא, לא תרגיש טוב, אתה לא תרגיש כלום

כי לא תהיה קים יותר. זה מה שאומרים. סביר שהיתה לך בעיה עם זה, לא?
 
בעולם שבו

כאב לא היה מחובר למשוב שלילי במוח, ייתכן שלא היתה לי בעיה עם למות. לא היה בי פחד.
&nbsp
זה ידוע שאנשים שאצלם אזור האמיגדלה במוח מתפקד בפחת (האזור שאחראי בין היתר על משובים שליליים כתוצאה מפחד) הם אנשים שלוקחים יותר סיכונים, ופחות מודעים להשלכות השליליות של הסיכונים שלקחו.
 

evanescent

New member
אבל הפרדתי את הכאב

נניח שאף אחד לא סיפר לילדים קודם שמוות כרוך הרבה פעמים בכאב. הם יודעים שכשאנשים וחיות מתים הם אינם יותר. אז אתה חושב שאם אף אחד לא יגיד להם שמוות של עצמם זה דבר רע האינטואיציה שלהם תהיה שזה יכול להיות בסדר?
 
לא.

אבל לא בגלל שהם גנטית מחווטים להימנע באופן ספציפי ממוות, לאחר שלמדו מה המשמעות של הקונספט.
&nbsp
הסיבה שסביר והילד יגיד לך שהוא מעדיף להישאר בחיים למרות שאמרת לו שהמוות לא יכאב, לא לפני ולא אחרי, היא שהמוח לא מכיל רק מנגנון משוב שלילי, אלא גם מנגנון משוב חיובי. לכן, הילד נהנה לאכול גלידה, ונהנה לשחק עם חבריו, ובמחשב ולהיות בחברת משפחתו ועוד. הילד יבין שכל ההנאות הללו יפסקו, כי במוות לא ניתן יותר להרגיש. מדוע שהילד יוותר על היכולת לחוות הנאות? אם לא מדובר בילד מאוד דיכאוני שבעיקר סובל, איני רואה מדוע שיסכים למות.
&nbsp
את מנסה לטעון שהאדם (ואולי גם בע"ח אחרים) מחווט גנטית לפעול למען או כנגד קונספטים הבנתיים מסוימים שרוכשים במהלך החיים (באופן ספציפי, הידע שאנו מסוגלים ללדת, הידע שאנו עלולים למות). העניין הוא שלפי מה שאנו יודעים, אין ממשק גנים-נוירונים שמאפשר יכולת פנטסטית שכזו (גנים ספציפיים המופעלים לאחר שהמוח למד קונספט ספציפי), ולא רק זה, ממשק שכזה יסתור חזתית הבנה מאוד בסיסית שיש לנו לגבי גנים ולגבי המוח. בנוסף לכך, אנו רואים בכל מעלה הסולם האבולוציוני בעלי חיים שעושים פעולות מדהימות בתיחכומם, מבלי שיש להם מושג בכלל מה הם עושים (למשל נמלה פועלת שבונה דבר מדהים ביחד עם אלפי נמלים אחרות, בעוד אין לה מושג לגבי התכלית). הגנים, כדי להתבטא, לא מחכים לשום קונספט הבנתי, במקסימום הם מחכים לאירוע פיזיולוגי (הגעה לגיל מסוים, כניסה של זרע, הרחה של פרומון אולי, וכדומה).
 

evanescent

New member
החלטה למות היא לא דבר קל בד"כ גם למי שסובל.

וחוץ מזה זה די אותו הדבר, אם אדם מתוכנן גנטית שכל הזמן יהיו לו בראש ההנאות שהוא יפסיד אם הוא לא יהיה קים וזכרון ההנאות גנטית מניע פעולות והחלטות שלו, אז הוא גנטית מתוכנן להמנע ממוות. מספיק שהוא יבין בראש שמשהו משמעותו תוצאה של מוות בשביל שהוא ינסה להמנע ממנו והסיבה להימנעות היא גנטית.
 

evanescent

New member
מה עוד שהמשוב החיובי הוא בקשר לקיום בכלל

אדם אוכל, הוא נהנה. שותה, הוא נהנה. יוצא החוצה ונושם אויר הוא נהנה. רואה עצים בדרך לעבודה, הוא נהנה. זו הנאה קיומית, יצר חיים. אפשר לומר שהמשוב החיובי הוא על עצם הקיום, אז הגיוני משוב שלילי על הבנה של אי קיום.
 

evanescent

New member
ובקשר לאינטרסים אישיים

אתה מעדיף לנהל דיונים כך שכל אחד יצהיר שאותו מענינת האמת ורק אז יהיה אפשר לדון בלי ליחס אחד לשני אינטרסים אישיים אחרים? לי נראה עדיף לדון לגופו של ענין מלכתחילה...

בקשר לסיבה טובה - אני לא חושבת שזה שהאדם מבין כל מיני דברים זה "מחוץ למשחק" בהקשר לאבולוציה. זה גם חלק ממנה. השינויים שאדם עובר בעקבות הבנות כאלה ואחרות גם נכנסות למשחק...
. אז לדעתי זה לא מן הנמנע שהיתה סיבה.
 
אני תמיד דן לגופו של עניין... אבל את שאלת אותי

האם האינטרס האישי שלי משחק תפקיד.

אוכיח לך שהאינטרס האישי שלי לא משחק תפקיד:
לגבי כמיהה הורית, את יכולה לטעון שמכיוון שאין לי, אז נוח לי לטעון שאין דבר כזה, וזה "מזהם" לי את הטיעונים.

אני הטרוסקסואל שנמשך לנשים. טוב לי כך ולא מחפש לשנות את זה.
עם זאת, את אותה ההבנה ביולוגית שהפעלתי לגבי כמיהה הורית, אני מפעיל גם לגבי משיכה בין גבר לאישה. האם אני נמשך לאישה בגלל סיבות גנטיות? אני חייב לציין שאיני משוכנע בכך. איני משוכנע שבבני אדם המשיכה של גבר לאישה (ולהיפך) היא בשל סיבות גנטיות. בניגוד לכמיהה הורית, כאן אני דווקא כן רואה את הכדאיות הביולוגית לבסס משיכה כזו ברמה הגנטית (אחרת 50% מפעולות יחסי המין יהיו לחינם, ביזבוז אנרגטי).

מצד שני, למרות שאני רואה את הכדאיות הביולוגית של ביסוס מנגנון גנטי למשיכה בין גבר לאישה, אני גם מנסה לברר האם מנגנון כזה הוא אפשרי ביולוגית לפי מה שאנו יודעים. כאן אני מאבד את הביטחון. אני לא משוכנע שיש לנו ראיות טובות מספיק להוכיח שהמשיכה בין גבר לאישה היא על בסיס גנטי ולא סביבתי.

הסבר גנטי הגיוני לקיום משיכה כזו, ניתן בעבר, ע"י קיום פרומונים. לגברים יש רצפטורים באזור האף לכימיכלים (פרומונים) שפולטות הנשים (ולהיפך). קליטת הכימיכלים הזו באזור חישת הפרומונים באף, יוצר את המשוב החיובי שהוא המשיכה.

זה הסבר סביר, שלא מצריך מהגבר לדעת איך אישה נראית או בכלל מה זו אישה, כדי להימשך אליה (ולכן מדלג על הקושי של כמיהה הורית גנטית שמצריכה זיהוי עצמים ורעיונות טרם יצירתה). בהמשך, אנו לומדים ליצור אסוציאציה בין המראה של האישה, לבין המשוב החיובי שאנו מקבלים מהפרומונים שהיא מפרישה, ואז אנו יכולים גם לקבל את המשוב החיובי מהמראה שלה בלבד, אפילו בלי הפרומונים (וזה יכול לגרום לכך שנימשך מינית לאישה טרנססקסואלית שלא מפרישה פרומונים כאלו).

הבעיה היא, שההוכחות לכך שפרומונים משחקים אצל בני האדם תפקיד (כפי שמשחקים אצל בעלי החיים) הם נכון להיום לוקות מאוד בחסר. כעת, אם המנגנון הזה של הפרומונים לא קיים בבני אדם כבסיס למשיכה המינית, אני מאוד אתקשה להאמין שמשיכה מינית בין גבר לאישה מבוססת גנטית ולא סביבתית.

זה נכון שמחקרים מראים שהומוסקסואליות היא בעלת מרכיב גנטי. עם זאת, ייתכן שלא מדובר בגנים שמשפיעים באופן ישיר על יצירת משיכה בין מין למין, אלא בגנים שקובעים למשל את הנטייה להיות אדם שמקבל נורמות חברתיות, או משהו אחר שרק בעקיפין (ובזכות הנורמה החברתית בה אנו חיים) מתבטא כמשיכה מינית נורמטיבית או לא.
 

evanescent

New member
אני שאלתי כי אתה התחלת

עם יחוס מניעים אישיים לאנשים שחושבים הפוך ממך ולדעתי זה לא היה לדון לגופו של ענין.

לא התכוונתי לבקש שתוכיח לי שאתה מתעניין רק באמת, אבל מעניין שהרחבת
 
אני ייחסתי מניעים אישיים לאנשים שחושבים הפוך ממני

כי בדיון הזה (באותה נקודת זמן), היה נראה שאין התייחסות לטענות שלי (בשביל מה צריך גנים מיוחדים שיווצרו וישמרו באבולוציה כדי ליצור מנגנון סופר-מסובך ומורכב של כמיהה הורית שאף אחד לא מבין איך יכול בכלל להיווצר, אם להבאת ילדים כבר נוצר מנגנון גנטי פשוט מאין-כמוהו של ההנאה מסקס, שהוא מנגנון אדיר ביעילותו להכניס את כל הנשים להריון כבר בגיל צעיר מאוד). לא היה שום נסיון לסתור את דברי או אפילו לנסות להבין אותם, ולכן היה נראה לי שיש איזה מניע נסתר מאוחרי הדברים, ופירטתי את המניע היחידי שעלה לי לראש.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
כמה שטויות

אתה ממהר לענות מבלי להתעמק.
יקירי, אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה אבל לפני שאתה עונה, לך למד מהי רבייה מינית ואל מינית (או זוויגית ואל זוויגית כמו שהן נקראות במדע). מהי מטרת ההזדווגות ביצורים חיים וכיצד היא התפתחה על פי התאוריות המקובלות (האבולוציה והברירה הטבעית). מדוע יש יצורים שמתרבים ללא הזדווגות, מהו סוג הרבייה היותר קדומה ומדוע המאוחרת התפתחה.

קרא היסטוריה וגם מחקרים, כי נראה שאתה מאד חובב חקר:
האם קיים/קיימים הבדל/ים בין בעלי חיים לבני אדם ומהם.

על האדם הקדמון (שכנראה על פי התאוריה שלך הביא ילדים לעולם בגלל לחץ חברתי או בגלל שהוא פשוט היה חם מאד על האישה שאתו ו..אופס... יצא להם ילד, בלי כוונה).

על מיניות האישה (איך אני מתה על הכללות והשימוש במילה "רוב"), על כמות הנשים שמקיימות יחסי מין עשרות ומאות ופעמים וגם עם פרטנרים שונים. האם קיום יחסי מין אצל נשים הוא רק בגלל שהן כל כך נמשכות לגברים וזו השפעה גנטית בלבד או האם ישנן השפעות אחרות. כיצד ומדוע התפחתו אמצעי מניעה.

על הומוסקסואליות, האם היא תולדה של גנטיקה או של השפעות חברתיות והאם ניתן לשנות את זה.

על ההשפעות ההורמונליות שיש לנשים (ולגברים שאיתם) לאחר שנכנסו להריון ולאחר שילדו. מה מרגישות נשים (ולא כתבתי רוב אלא בכלל) מיד לאחר לידה, כמה חודשים לאחר לידה וכמה שנים אחריה. מה גברים מרגישים (אסור לשכוח) וכיצד הבאת ילד לעולם משפיעה עליהם. והכוונה מה הם מרגישים חוץ מהאושר או חוסר האושר שאמורים להביא עימם ילדים. ואז תסביר שהכל השפעות חברתיות.

העמק במה ההבדל בין השערה לבין מסקנה, מהו תהליך חקר, על מה הוא מבוסס והאם יש מגבלות.

קרא (מומלץ מאד) על עבודות של חוקרים (כי אני רואה שאתה מאד אוהב עובדות שחוקרים, נכון?) שעסקו כל חייהם בחקר, בטיפול ובתצפיות שנעשו על בני אדם מכיוונים אחרים: כיצד בנויים מוחות של גברים ונשים, מהם החומרים העיקרים שמשתחררים מהם ומהם תפקידם. האם יש דמיון ואלו הבדלים קיימים בהשפעתם של החומרים הללו על המוח הגברי ועל המוח הנשי.

ואחרי שתלמד (אני לא אעביר לך שיעורים בביולוגיה ובכימיה), תשלול הכל ותמשיך לענות כפי שענית.

ואני חוזרת, לא טענתי שאין השפעות חברתיות. אנחנו יצורים שעוברים תהליכי חברות והסביבה משפיעה עלינו לאין ערוך ולא רק פסיכולוגית ונפשית אלא גם גופנית. אבל יש גם השפעות ביולוגיות סמויות מן העין. יש כימיה. אני לא מוסיפה סתם נקודות ולא אני קבעתי או הסקתי את זה. אני לא חוקרת. כבר עשו את העבודה הזו מלפני שנים. כל העולם שלנו מבוסס על כימיה. אני לא צריכה ולא אמורה להוכיח לך. אתה יוצא נגד 99.9% ממדע שידוע לנו עד כה.

על פי מה שכתבת, כאשר יש לך כמיהה להיות עם אישה, אתה מממש אותה כי זה באוטומט שלך. נולדת כך. נולדת יצור מיני. אגב, יש כאלו, לא יודעת אם מעטים או רבים, שאין להם כמיהה כזו. דפקט גנטי או השפעה חברתית נרכשת? אבל כאשר אתה עצמך לא חש כמיהה להביא ילדים (מכל סיבה שהיא), אתה משייך אותה להשפעה חברתית. יש גם כאלו שלא מעניין אותם מין בשיט ועדיין מאד רוצים ילדים. למה? כבר הבנתי, בהכרח החברה השפיעה על כולם והם הולכים על אוטומט.
ועוד דבר, לא כתבתי שילדים בהכרח מביאים אושר. כתבתי שלדעתי יש הכל מהכל. הויכוח הוא האם יש השפעות שהן לא חברתיות, תקרא לזה איך שתרצה: גנטיות, כימיות, ביולוגיות. האם הן מזעריות וזניחות, או לא. לכן בערך מחצית ממה שכתבת לא רלוונטי.
אתה חושב שכן, אני חושבת שלא. אין בעיני השפעות עיקריות. יש שלל השפעות. המציאות היא הרבה יותר מורכבת ממה שאתה חושב.
 
חבל שאת מתלהמת

מותר לבני אדם להיות בעלי דעה שונה משלך והדבר לא מצדיק שתתקפי אותם אישית בבוטות.

איפה ערכי הדיון הסבלני, הסובלני, התרבותי-דמוקרטי? האם רוח דונלד טרמפ שורה עלייך? או חן אלמליח? או מירי רגב?

מה עוד שזה לא נושא טעון רגשית. לא הובעה כאן דעה שנשיא המדינה צריך להיות מוסלמי או שצריך ללמד את מחמוד דרוויש בבתי הספר. בסך הכל דיון יבש על מדע אז למה הוא מוציא ארס?
\
במיוחד הדבר לא מצופה ממי שהזדהתה בתור מורה לשעבר. ממורות ומורים מצופה לחנך לתרבות של ויכוח עם כבוד הדדי.

גם אם תלמידה שלך טעתה היית משפילה אותה ואומרת שמה שהיא אמרה זו שטות גמורה?

גם אני כמו דנידין חושב שלגבי הכמיהה להורות יש להעדיף את ההסבר הסביבתי-חברתי-תרבותי מאשר את ההסבר הביולוגי-גנטי-תורשתי.

אולי אני מסתכן שתתלהמי גם כלפי אבל בכל זאת אני אטען זאת.

כתבתי פעם בבלוג שלי את הטיעון המנסה לתמוך בהעדפת ההסבר הסביבתי

http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7353096

תשובות להשגות שלך:

מכך שטוענים שההסבר לכמיהה להורות הוא סביבתי לא נובע שטוענים שההסבר לכל דבר אחר הוא סביבתי. זו טענה נקודתית ולא טענה כוללת-גורפת. אפשר ללא סתירה לחשוב שההסברים לדברים אחרים הם ביולוגיים בלבד או אינטגרטיביים שילוב של ביולוגי-סביבתי ואפשר לחשוב שיש דברים שבהם צריך להעדיף רק הסבר סביבתי.

כך אפשר ללא סתירה לחשוב שההסבר של משיכה מינית של בני אדם זו/זה כלפי זו/זה היא רק ביולוגית או בעיקר ביולוגית או אינטגרטיבית שילוב של ביולוגית-סביבתית וללא סתירה לחשוב שההסבר המוצלח יותר לכמיהה להורות הוא סביבתי.

נכון שבעלי חיים לא רק מזדווגים אלא גם מטפלים בצאצאים אבל גם הדבר הזה לא סותר טענה שהכמיהה להורות היא סביבתית. אפשר לטעון שההזדווגות היא ביולוגית וגם הדחף הטיפולי הוא ביולוגי אבל הכמיהה להורות היא סביבתית. אין סתירה בין השניים.

גם לגבי נקבה שמחפשת זכר חזק- גם כאן אפשר לטעון ללא סתירה שחיפוש כזה הוא ביולוגי וללא סתירה שהכמיהה להורות היא סביבתית.

הדוגמאות שאת נותנת רק מראות שיש דברים שההסבר להם הוא ביולוגי או בין השאר ביולוגי. אבל מכך שיש דברים שההסבר להם ביולוגי לא נובע שההסבר לכל דבר הוא ביולוגי ולא נובע שההסבר המועדף לכמיהה להורות הוא ביולוגי.

אבל מי שטוען שההסבר לכמיהה להורות הוא סביבתי לא בהכרח טוען שכל הסבר לכל דבר הוא סביבתי ולא בהכרח טוען שאין תופעות שההסבר להן הוא ביולוגי

לא ברור איך את עוברת מטענה שהטיפול בצאצאים וחיפוש אחרי זכר חזק ההסבר להם הוא ביולוגי למסקנה שגם הכמיהה להורות היא ביולוגית. כל דבר צריך להישקל בפני עצמו.

שעון ביולוגי הוא כמובן ביולוגי אבל היחס הפסיכולוגי-חברתי כלפיו הוא לא בהכרח ביולוגי. לחץ נפשי כתוצאה משעון ביולוגי לא בהכרח ביולוגי רק מעצם העובדה שהשעון הוא ביולוגי. אפשר שיהיה הסבר סביבתי-חברתי ללחץ נפשי כלפי שעון ביולוגי. אין כאן סתירה.

לא ברור למה לדעתך ההשפעות החברתיות אינן עיקריות או לפחות למה הן לא עיקריות בכמיהה להורות.

מכך שכמיהה להורות קיימת מקדמת דנא לא נובע שההשפעה היא לא חברתית כי אפשר שתהיינה השפעות חברתיות ותיקות שקיימות מקדמת דנא. יש נורמות חברתיות שקיימות מקדמת דנא.

הכמיהה להורות מעצם היותה "כמיהה" היא גם "צורך" אבל צורך מעצם היותו צורך אינו ביולוגי בהכרח והוא יכול להיות מוסבר סביבתית-חברתית.

לבני אדם יש צורך לציית לנורמות חברתיות אבל מכאן לא נובע שמקור הנורמות החברתיות הוא בהכרח ביולוגי. ייתכן שללא הנורמות האלה או ייתכן שאם הנורמות היו אחרות לא היה צורך לציית לאותן נורמות.

אני לא יודע מהי ההשכלה הביולוגית או מדעית של דנידין אבל אנחנו לא נמצאים כאן בפורום של חוקרים-מדענים אלא בפורום המיועד להדיוטות שמותר להם להתעניין ברמה זו או אחרת במדע גם בלי להיות מומחים ובלי לקרוא ספרות מדעית ובכל זאת להביע את מחשבותיהם והגיגיהם. יש חופש ביטוי לבני אדם להביע הגיגים בענייני מדע גם בלי להיות מומחים ואם את מומחית או חובבנית אבל קראת הרבה חומר ואת חושבת שהם טועים למה שלא תטעני בכבוד ובנימוס למה הם טועים במקום להתלהם?

מה שעשית בינתיים הוא שלא טענת שום טיעון ענייני אחד למה אנחנו טועים רק התלהמת וירדת לפסים אישיים ובנוסף גם הצהרת שיש ספרות רבה שאם נקרא אותה אז נבין שאנו טועים אבל זו טענה בעלמא כי לא טענת שום טיעון ענייני שכתוב באותה ספרות.

אפשר לשלוח אותך לספרות רבה ולטעון שאם תקראי אותה תביני למה את טועה. אבל מה יצא מדיון ילדותי כזה?

לגבי עצמי יכול מאוד להיות שאני טועה אבל אני מצפה שמי שחושב שאני טועה אם הוא בכלל מעוניין להסביר יסביר לי בנימוס ומתוך כבוד הדדי.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
מתלהמת?

ממה הסקת שאני מתלהמת?
היכן התקיפות והירידה לפסים אישיים?

אני לא מדענית ואני לא בוחנת את ידיעותיו המדעיות של דנידין. הוא כותב את דעותיו. ניסיתי (כנראה לא בצורה מוצלחת ובלי חייכנים
) להעלות שאלות ולתת בקצרה דוגמאות (אפשר לתת אחרות) שיכולות לסתור את תשובותיו או לפחות להעלות אילו שהן תהיות לגבי המסקנות שלו (הוא אומנם כתב שהוא משער אבל זה נראה כך). עם חלקן הגדול הוא זרם, ציטט אותי וענה לי (יאמר לזכותו שהשקיע בתשובות) אבל...
בטיעונים שלו הוא התבסס גם על תהליכי חקר, על מושגים ותופעות מדעיים, מבלי להבין אותם בבסיס ולא בעומק. לדוגמא, אי אפשר להשתמש במושג רבייה מינית ולטעון שהבאת צאצאים לעולם היא תוצר לוואי של יחסי מין או הזדווגות של יצורים ותו לאו, בלי להבין בכלל מהי רבייה מינית וכיצד היא התפתחתה. או מבלי לדעת מדוע קיימת בכלל הזדווגת בעולם ולהסיק שהמטרה העיקרית שלה היא הנאה וכיף, גם אצלנו וגם אצל בעלי חיים.
ממה שאני יודעת (מלימודי בית ספר תיכון ולא יותר) רבייה מינית היא בכלל סוג של רבייה בה דרושים שתי מחציות של חומר תורשתי משני מינים להיווצרות של שלם, ולא בגלל יחסי המין שיש לקיים. הזדווגות קיימת בעולם היצורים החיים כי בתהליך ההפריה ברבייה כזו יש צורך בסביבה מימית שקיימת רק בתוך הגוף ולא מחוצה לו, ביצורים שחיים ביבשה.
ומפה לשלול עובדות מדעיות, להפוך את היוצרות, ולטעון (או להסיק במקרה שלו) שיצר מיני הוא צורך שהתפתח למטרת הנאה וכיף והבאת ילדים שבאה בעקבותיו היא רק תוצר לוואי.... לא יודעת איך לענות על זה.
וזו רק דוגמא אחת.

אני מניחה, מכיוון שהוא לא יודע מהי ההרגשה הזו שהוא כינה אותה "כמיהה להורות" אז הוא מייחס אותה להשפעות חברתיות גרידא שהוא עצמו "ניצל" מהן.
אני לא שללתי את ההשפעות החברתיות שהוא כל כך אוהב לכתוב עליהן, אני כתבתי שיש גם השפעות אחרות. הוא לא קיבל אותן, וזה בסדר גמור, אבל לפחות אם הוא מנמק מדוע לדעתו הכל מצוץ מהאצבע, לפחות שיתבסס על דברים הגיוניים ונכונים.
 

evanescent

New member
נראה שלא הבנת אותו

דנידין לא טוען שיצר מיני התפתח למטרות של הנאה וכיף. הוא טוען שכשהוא קים אנשים רבים מממשים אותו כדי להשיג הנאה וכיף ולא בהכרח כדי לעשות ילדים. יש הבדל בין השאלה למה יצר התפתח לשאלה למה אנשים מממשים אותו. אני לא יודעת אם הוא ישתמש במילה מטרה אבל אני די בטוחה שבדיבור על השאלה למה יצר מיני התפתח הוא לא יכחיש קשר לרביה.
 
למעלה