תנחש מה?
אני גר בדירה בניו יורק, יש לי טלפון משוכלל, ואני יכול להרשות לעצמי מותגים. הילדים שלי מקבלים חינוך מעולה, ויש לי מכונית עם דלק במחיר סביר. אני אומנם קורע את התחת לקבל את כל זה, אבל אני עדיין יכול. בישראל קרעתי את התחת אפילו יותר, ולא הצלחתי לקבל חצי מזה. זה לא עניין של פינוקים, זה עניין של חיים בכבוד. כשהמשכורות מגוחכות אבל המחירים עולים כל הזמן, אי אפשר לחיות בכבוד. כשחשמל, מים, דלק, אוכל עולים בצורה מטורפת, ואילו המשכורות נשארות אותו דבר יש פה בעיה. אנשים לא יכולים לחיות ונאלצים לוותר על איכות החיים עד שהם יורדים לרמה של עוני. ישראל היא לא מדינת עולם שלישית, ואני לא רוצה לראות אותה מגיעה למצב הזה. אנשים בישראל מספיק חכמים ומוכשרים בכדי לעבוד קשה ולהרוויח את הערך שלהם. זה לא מגיע רק לעשירון העליון, אלא צריך להתחלחל מטה בצורה טובה. כי מדינה לא נמדדת ע"י האזרחים הכי עשירים שלה, אלא ע"י האדם הפשוט. נכון, בישראל יש המון אנשים עשירים. אבל האדם הפשוט, אותו דוד כהן שמצביע בבחירות סובל. הוא סובל קשה, למרות שהוא עובד לפי הספר, הולך לעבודה, משלם מיסים אבל עדיין סובל. ברגע שתתחיל לקבל משכורת תתחיל להבין כמה כסף יורד מהמיסים וכמה באמת נשאר לשלם חשבונות.