יש שרשור

[ס א א ס קי]

היתה לנו....מחברת.

ורוב הזמן היו רק 2 אנשים בחבורה. כך שהיה קל לעקוב.... כן...היינו מכייפים. . (חבל שלאנשים "מבוגרים" אין חבורות

. כלומר אני מתארת לעצמי שיש להם...אבל עם כינויים יותר מתוחכמים..)

 

[ליטל ו]

Hee

היה דבר, בסן פרנסיסקו של סוף השבעים. חברוה של אנשים שכל כמה זמן מישהו מהם היה מכנס את האחרים העושה להם איזושהי פעילות (או משהו) חדשים, משהו חדש, יצירתי ומופלא או מטורף או *משהו*. כך התחילה תנועת שינוי שלטי הרחוב, כך התחילה איזו קבוצה של חובבי רובוטי ענק (הם בונים... לא כל כך עקבתי), כל מני כאלה. *רוצה להקים כזה דבר גם* יש מבוגרים שיש להם קבוצות נפלאות

 

[הצנצנת]

בשבילי

הקבוצה הזאת של האנשים שנפגשים כל כמה זמן בגן מאיר ומשחקים מחבואים היא ממש השיא. (יש להם גיל מינימום?)

 

[ס א א ס קי]

אוווו*רוצה*!!

 

[ליטל ו]

אני מתכננת להגיע לשם כבר איזה חמישה-שישה מפגשים, וכל פעם לא יוצא... אבל מתישהו בקרוב. אפילו יש לי פיזבי

 

[הצנצנת]

ותעשי לי קולות במסר קודם?

כי אני דווקא לא יודעת מתי המפגשים שלהם

(ואני גם מתביישת בלי להכיר אף אחד מהילדים בגן.)

 

[s h i r r]

אז ככה ../images/Emo79.gif ../images/Emo13.gif

1. אני מוסיקאית, ועכשיו מסיימת את התואר (סוף סוף...7 שנים מאז שהתחלתי...) במוסיקה וחינוך. 2. הייתי נשואה במשך שמונה חודשים. התחתנתי בגיל 23, חתונה גדולה עם שמלה וכל הבלגאן.. היה סיוט אבל היום זה מצחיק אותי. נראה כמו לפני המון זמן... 3. תמיד יש לי בתיק ביצת שייקר למקרה שאפגוש איפשהו סמבה. צוחקים עלי שאני כמו הילדים הקטנים עם הפעמון על הרגל.. אפשר לשמוע אותי משקשקת מרחוק. 4. אני גרה אצל שלושה חתולים ג'ינג'ים בדירה : )

5. בחצי השנה האחרונה ירדתי 20 קילו והפסקתי לעשן על ידי פעילויות מחשבה ודמיון מודרך.

 

[ליטל ו]

איזה יופי!

איזה סוגי מוסיקה (מלבד מוסיקה לסמבה )? מה עשיתם בחתונה? וזה היה כיף? *מזמן תהיתי, אבל לא נראה לי שאני אעשה את זה, ever)* אוו, כל הכבוד על הדמיון המודרך ופעילויות המחשבה. מרשים!

 

[s h i r r]

...

כרגע אני בעיקר במוסיקה אתנית. זה אחרי שנים של קלאסי וג'אז ועוד כל מיני דברים, אבל אני עדיין נהנית לנגן באך וטום וויטס : ) החתונה היתה ס י ו ט !!! השתכרתי ורקדתי עד ששכחתי מי אני ואז עוד קצת, והרגשתי לגמרי מטופשת בכל המצב הזה. הגירושים לעומת זאת היו משעשעים.

 

[ליטל ו]

../images/Emo13.gif

אהבתי את הגישה בעניין הגירושים בא לך לספר? איזה אתנית? (ואת אוהבת גם את התרבויות שמחוברות, או פשוט נהנית מהמוסיקה?) ובאיזה כלי את מנגנת? Inquiring minds want to know

 

[אורי 0]

זה טוב, תעבירי לי

 

[אורי 0]

הממ... יש יותר מחמישה

1. לקראת סוף השרות הצבאי שלי השתתפתי בגמר חידון צה"ל לידיעת הארץ ומורשת הקרב (זכיתי במקום רביעי מתוך חמישה...). 2. עד גיל 16 הייתי ב"נוער העובד והלומד", השתתפתי בכל המועצות, אבל בהדרכה החזקתי מעמד בדיוק 3 חדשים (הייתי בהלם). 3. לפני 6 שנים נכנסתי לתא שירותים ציבוריים וניקבתי לעצמי את שתי הפטמות עם מחט הזרקה שהלבשתי על אקדח פלסטיק חד פעמי לניקוב אזניים (היה דבר כזה). לקח שעה ויצא קצת עקום. את העגילים הרגילים החלפתי אחר כך בסטודיו לכאלה של פירסינג (בשתי הזדמנויות שונות). נשארתי עם זה שנה והורדתי בגלל הצטלקות ובגלל התגובות מהמשפחה (שעליה חלק מכם יודעים). 4. בין גיל 19 לגיל 27 בערך, ניקבתי לעצמי את האזנים אני חושב מאות פעמים, כשברוב הפעמים הוצאתי את העגילים כמעט מיד. 5. הייתי כתב בשני עיתונים קקיוניים, ובאחד מהם כתבתי פעמיים (עד שהעיתון נסגר), מדור שבו תארתי כל פעם כת פיקטיבית. הכת הראשונה היתה "אחיות הנשיות הטהורה", שרואה בגברים את גזע השטן, מתבדלת מהם ומוסרת תינוקות-זכרים לאימוץ (יש גם חשדות על רצח...). שם המשפחה של אחת ממייסדו הכת היה שם של פעילה פמיניסטית היסטורית מהמאה ה19, אבל אני כמובן לא ידעתי על זה.

 

[ליאתו]

נו, אתם לא יודעים עלי הרבה

אבל אנסה לגרד כמה דברים מעניינים: 1. סבא שלי הוא חייט, ובגיל 14 עבדתי בקיץ במפעל שבו הוא עבד בתפירת כפתורים. 2. למדתי בגן דתי. 3. כשנולדתי, קיבלתי שלושה שמות, שניים מהם על שם קרובים שנהרגו בשואה. ויתרתי עליהם כשהוצאתי תעודת זהות בגיל 16 ונשארתי רק ליאת. 4. התאומים שלי הם התאומים הראשונים במשפחה, אבל בעלי ובת דודתו נולדו באותו יום. 5. בצבא רותקתי פעם לבסיס כי לא התייצבתי להקפצה. היינו בפסטיבל הסרטים בירושלים. זה היה המשפט הצבאי הראשון שלי; לגדי זה היה המשפט התשיעי (מתוך אחת עשרה).

 

[ליטל ו]

איזה יופי שבחרת לך איזה שמות יהיו שלך! ועוד מוקדם מספיק לכתוב את תעודת הזהות הראשונה בהתאם, בלי כל הבלגן שמסביב! הה, על מה כל המשפטים הצבאיים? *g* ומה עשית במפעל? סבא שלי כמעט היה רבי או משהו בדומה לזה, ובסוף הכרתי אותו בתור אדם שמתענג על בשר חזיר ו-אני לא יודעת מה היתה התפיסה הדתית שלו בדיוק, אבל אני לא חושבת שהוא האמין ביהדות/אף דת רשמית ממוסדת. אבל הוא היה איש עם חדות, ידע וסקרנות בהמון תחומים שונים, הכיר אנשים מכל העולם - פתוח, סקרן ואוהב-מדע, אוהב חידושים שכזה. מקסים וכן, אני יודעת שזה לא בהכרח סותר.

 

[ליאתו]

במפעל בעיקר עבדתי בעיקר על שתי

מכונות: זו שעושה לולאות לכפתורים וזו שתופרת כפתורים. יש לי שתי ידיים שמאליות, אבל אני חושבת שלא גרמתי יותר מידי נזק. המשפטים של גדי: הרבה מהם על חולצה מחוץ למכנסיים, שיער ארוך וכאלה; ריתוק של חודש וחצי כי הוא יצא עם כמה חבר'ה לקיבוץ הסמוך לבסיס לשחק ביליארד ולהשתכר; איך הוא זכה לאחד עשרה? אני לא לגמרי זוכרת. היה לו משפט ממש ביום האחרון שלו בצבא כי הוא רב עם הרס"ר, מן אנאלפבית ששאב את הערך העצמי שלו מלהשפיל אנשים אחרים. רגע, ומה הסיפור על המהפך של סבא שלך? זה נשמע מעניין.

 

[ליטל ו]

../images/Emo13.gif

Hee, זה נשמע כיף לא יודעת אם זה כיף כשעושים את זה, אבל זה נשמע גדי - awwwww נשמע כה חמוד! וסבא שלי - אני לא ממש יודעת מה קרה שם. אם הבנתי נכון הוא למד להיות רבי, והיה לו ציון נמוך באיזו שפה (איזה שפות לומדים בשביל זה?), והוא לא רצה להמשיך והלך להיות מהנדס... משהו כזה. ובסוף הפך לדיפלומט חבל לי שלא יצא לי להכיר אותו טוב יותר ולשמוע את הסיפורים ממקור ראשון. אני ממש סקרנית איך הוא היה מגיב לאופן החיים שלי...אני חושבת נדיר שיש משפחה שמוצאת חן בעיניך.

 

[ליאתו]

כן, גדי חמוד ביותר

תארי לך אותי, ילדה טובה כזאת, פוגשת כזה טרבל-מייקר... קלקל אותי קצת מאז - ורק לטובה. פגשה אותי לפני חמש שנים בערך מישהי שהייתה חברה שלי כשהכרתי את גדי, והקשר ניתק והתרחקנו מאז. "הוא התחתן איתך?!?" היא אמרה בזעזוע מופגן. "כשהכרתי אותך, עוד איכשהו היית מחוברת לקרקע, החבר שהיה לך בתיכון עוד חיבר אותך לאדמה. אבל מאז שפגשת אותו התנתקת לגמרי מהקרקע". היא מאז למדה מנהל עסקים או משהו, ובחיי, הסתכלתי עליה ואמרתי לעצמי - גדי הוא אכן הגבר של חיי. מפיה כל הטפת המוסר הזאת נשמעה לי כמו יופי של מחמאה. סבא שלך נשמע איש מעניין; הייתי אולי כותבת עליו משהו - קצת לשאול אנשים שהכירו אותו, וקצת להמציא (למשל שיחה ביניכם), נשמע לי ממש פרויקט מגניב.

 

[ליטל ו]

Awwwwwwwww

אוי, חברים שהתברגנו זה עצוב ו-horrifying ומצחיק בו זמנית, כן :/ מישהי שהיתה הכי אאוט ת'ר - ובין האנשים שלמדו אותי מה זה גייז - חזרה כבר לפני שנים ולקחה קשה את זה ש, אהמ, הקשבתי למה שהיא למדה כזה לא ידעה מה להגיד והיתה די מגעילה בקשר לזה. זה כל כך מוזר להסתכל על בן אדם שהכרתי, בן אדם שאפשר היה לתקשר איתו פעם, ו - כלום... (לא שזה במיוחד מפריע לי כרגע, לגביה) הממ, נשמע רעיון מעניין, בעניין סבא שלי. תודה אין לי כל כך את מי לשאול, רק את אמא שלא זוכרת מספיק פרטים לטעמי, ולא שומרת חפצים כמעט בכלל :/ אני יודעת למשל שכשהייתי קטנה מישהו אמר שהוא היה מיודד והתכתב עם אסימוב, ועכשיו אני אוהבת את אסימוב ורוצה לדעת אם זה נכון! ולקרוא את המכתבים! אנשים צריכים לשמור יותר דברים.

 

[ליאתו]

וואו! מגניב הקטע עם אסימוב!

אולי אני אפתח שרשור שיש בפורום "שלנו" (תאומים ושלישיות): אנשים מפורסמים שאנחנו מכירים? אסימוב זה ממש מגניב. אנשים צריכים לשמור יותר דברים, אני מסכימה.

 

[ליטל ו]

LOL

אני אפילו לא יודעת מה בדיוק הלך שם, כמה מזה נכון... ואנשים מפורסמים - הה! אממ... הייתי בבית הספר עם רותם איטח, הילדה מהפרסומות של הטלטקסט