ממש לא
יש שנים שהשחזורים טובים יותר ויש פחות, הבעיה היא הכמות העצומה של סעיפים והאורך שלהם, שמקשים לזכור אותם כמו שצריך. אני לא יודע אם אתה מודע לכך אבל השחזורים נועדו בשביל השנים הבאות. גם מי שכביכול רוצה להיות זאב (ואין כאלה) לא יפיק שום תועלת מלדפוק את הציונים של המחזור הבא... לגבי חלוקת סיכומים או שיתוף וכו' - דווקא בעברית יש שיתוף פעולה ממש מעולה בקטעים האלה, והסיכומים שאנשים מוציאים מתחת ידם, רמת הפירוט בהם וכו' הם פשוט לא יאומנו. לא סתם אני נמצא בכל הסמסטר האחרון בבית ולא מגיע כמעט לאוני', הסיכומים שאנשים חולקים הם ממש על רמה. לגבי הקטע של הריאיון - קודם כל לא זכור לי שבטכניון (בת"א הרי יש מו"ר אז לא היה ריאיון באונ') מישהוא שאל בכלל מה שלומי. ולא בכדי, יש אלפי אנשים בפקולטה, באמת באמת היית מצפה שהם יתעניינו בך, בתור בן אדם זר שאין לו שום קשר אליהם? זה לא חברותיות, זה דביקות וזה מגעיל. (אגב דווקא בי-ם בדרך לריאיון פגשתי כמה אנשים שאני מכיר שמאוד התעניינו איך הולך וכו') אם מישהוא זר היה פונה אליי כשאני מחכה לריאיון הייתי מרגיש חדירה לפרטיות - ממש לא הרגשה טובה. לגבי התחרותיות נראה שאתה לא הבנת. יש אווירה של תחרותיות של אנשים כלפי עצמם, אנשים רוצים להוציא את ה-100 - אבל זה ממש לא אומר שהם רוצים להיות הראשונים בכיתה, אלא להיפך, המטרה היא להוציא את המקסימום. המקום שהכי קל למצוא בו בן אדם שיעזור לך ויסביר לך את החומר - הוא אצלנו. אנשים שמחים לעזור אחד לשני והעזרה ההדדית שוברת שיאים. אלא מה, במידה מסויימת המשמעות היא שאנשים מאוד חרשנים ושצריך לרוץ מאוד מהר כדי לעמוד בסטנדרטים של כולם. אם אתה חושב שיש תחרות וקנאה ושנאה על מי מקבל ציון יותר גבוה, אז אתה חי בסרט. האנשים אצלנו פשוט רוצים להיות טובים במה שהם עושים, זה לא מסובך. ודבר אחרון, לגבי השרשורים אצלנו בקומונה - האנשים שם ממש לא מייצגים את האנשים אצלנו, בעיקר בגלל שמה שהם מוחים עליו הוא - הכמות של הלימודים, עודף החרשנות וכו' אצלנו. אלה אנשים שמצטערים על זה שהם לא הלכו לתל אביב, אם מעניין אותך לדעת... האנשים הרציניים, החרשנים והתותחים, אם נקרא לזה ככה, עסוקים כל היום בללמוד, וממש לא בלריב עם אנשים אחרים.