זכויות האנאלפאבית ?
מבלי לפגוע, חלילה, אביא את הדברים לקיצוניות. ציטוט " "מאן אידיש איז קומיש. אפילו מאן מאמע אוט אזוי געזוגט. אובער, איך קען רעדן, איך פארשטעיי, און איך אויב ליב אידיש. אלזו, אני שמה קצוצון על תקניותה, כי כשאני נהנית, וכשאני רואה שמבינים אותי ואולי אפילו אני יכולה ליהנות אחרים, אז ממש לא מעניינים אותי החוקים והתכתיבים. תקניות זה דבר טוב לאקדמיה. אפילו האקדמיה ללשון העברית מודעת לכך, ובמקרים רבים מאוד היא מתכופפת נוכח לחצי המציאות. בעניין האידיש אין לחצים ואין אקדמיה ללשון האידיש, אז אף אחד לא מתכופף. אבל האם זה אומר, שמחוץ למי שבקיאים ברזי החוקים ההם, איש לא יכתוב? אולי. אני, מכל מקום, לא מתכוונת להתרגש לא מהחוקים, לא מהתקנות ואפילו לא מהביקורת...." סוף ציטוט. זה שיר הלל לאנאלפאביתיות. כי הרי מי שכתבה את הדברים לא תעז לכתוב כך עברית. ועל עברית. הטקס הקצר המצוטט כאן, ביידיש, מלא שגיאות כתיב. כי מה ההגדרה של אנאלפאבית ? מי שאיננו יודע קרוא וכתוב. לא מוגדר כמי שאיננו יודע לדבר ! כל אנאלפאבית מדבר שפה כלשהיא. אז מה ? כל אחד ימציא לו שפה משלו על פי כללים משלו ? לפי מיטב השמיעה ? הבאתי כאן קישור לפני כמה ימים. בין היתר נשאלה שם שאלה. איך אומרים ביידיש, "מה נשמע ?" ענה שם מי שעונה "ווס הערציך" משמע. מורי ההשכלה מן האסכולה הזו, אינם יודעים אפילו, שהמלה "הערציך" מורכבת משני מלים "הערט זיך" אז מה ? יידיש יכתבו חרשים למחצה ? ידיעת קרוא וכתוב זו השכלה. אמנם לא כל יודע עברית הוא אבשלום קור, או איש אקדמיה. אך זה אינו מונע מאף אחד להמנע משגיאות כתיב. יכתוב כל אחד יידיש על פי ידיעותיו. רק אל תהפכו את העניין, להמצאת הגלגל מחדש. שוב. אין כאן נימה אישית ומתנצל מראש בפני כל מי שייפגע.