אוט אזוי!
ככה אני מבינה! גם אני, כשיש מישהו שלא בא לי לקרוא אותו, אני לא קוראת אותו. בין אם בגלל שאינני מבינה, ובין אם משום שאין שום סיבה שבעולם שאבזבז את מעט הזמן הפנוי שלי על כאב ראש. למרות זאת, אני לא ממש מתהדרת בזה. ולכן, שאיינע שארעלע, אני קצת תוהה מה בכלל את עושה כאן. כי לא נשמע לי כזה שוויץ גדול לספר, שישבת עם דז'יגאן באירוע והבדיחות שלו לא הצחיקו אותך, סתם כי לא הבנת כלום. אז מה לעשות, כנראה שאת לא מדברת יידיש כל כך טובה, ואולי היה כדאי להשתלם קצת... לפחות שלא תצחקי כי זה לא מצחיק אותך, ולא כי את לא מבינה. אני למשל, יש לי כל מיני מצחיקנים, בעיקר אמריקנים, שממש לא מצחיקים אותי. נגיד "בגסות" של אדי מרפי, נגיד ג'קי מייסון המעצבן אותי מאוד, נגיד פיטר סלרס בתפקידיו המאוסים והנחותים (בעיני, בעיני) כאינספקטור קלוזו). אז אני יודעת, לא לבזבז עליהם זמן. אבל זה לא שאני לא מבינה. אני פשוט מוצאת את ההומור שלהם לא משעשע. אם הייתי מגלה, שבאופן שיטתי יש לי בעיית הבנה לא רק עם המצחיקנים שלא מצחיקים אותי, אלא בכלל עם עוד בני אדם דוברי אנגלית שאני לא מבינה אותם, לא הייתי מגדירה את הבעייה דווקא "בזבוז מעט הזמן הפנוי שלי", אלא הייתי שוקלת להקדיש משהו ממעט הזמן הפנוי שלי ללמוד את השפה, ואז אולי אחליט שהבדיחות של פלוני לא מצחיקות אותי וההודעות של אלמוני לא מעניינות אותי. לא ככה?