ילדון, אתה זה שאמרתה שחוק מאוחר שסותר חוק קיים גובר עליו כי "הוא מודע לו" , אז כל מה שכתוב בחוק לא חשוב , הכנסת תשנה אותו - למה מי ימנע זאת ממנה?
כמו כל פאשיסט שאין מה לענות באופן רציונאלי עוברים לנאצות, זריקת אבנים , שרפית ספרים ובסוף שריפת כפרים ואנשים.
וכפישיסט , אתה בור ועם הארץ או משקר - "מציע לצופים לראות את הסרטון הבא שמבהיר שעילת הסבירות היא המצאה משנת 1992 של אהרון ברק"
עילת חוסר סבירות היא כלי לאכיפת חובת הרשות המבצעת לפעול בסבירות משחר ימי המדינה. העילה היא חלק מהותי מהמשפט המנהלי הישראלי מראשית ימי המדינה, 1וזאת כנהוג במדינות המשפט המקובל (בראשן בריטניה, וכן קנדה, ארה"ב ודרום אפריקה ועוד,)
קרי המדינות אשר שיטת המשפט בהן הן בדמות המסורת הבריטית. כלומר, שורשה של הביקורת השיפוטית על הממשלה במסגרת עילת חוסר סבירות הוא בתחילת ימי המדינה; ואין מדובר כלל בתופעה ייחודית למדינת ישראל
והפלא ופלא כבר ב- 1954 משתמשים בעילת הסבירות:
בבג"ץ 80/54דב נוחימובסקי נ' שר-המשפטים ויו"ר וחברי הוועדה למתן תעודות
למבקרי-חשבונות מוסמכים, ח ( ,)1954( 1491להלן: "עניין נוחימובסקי)" נקבע כי:
"המושג שימוש לרעה בסמכות הוא מושג רחב, והרבה פנים לו. בעל
סמכות חוקית, העושה בה שימוש למטרות פרטיות, או מתוך מניעים
אנוכיים או בלתי כשרים, או בשרירות לב ללא טעם והגיון, או תוך הפליה
אישית בין איש לרעהו, וכיוצא באלה מן הדברים האסורים או הבלתי
הוגנים, הרי משתמש הוא לרעה בסמכותו, ומעשהו פסול... מכאן נובע, כי
עשיית מעשה שהוא באופן בולט בלתי מתקבל על הדעת, אין לראות בו
שימוש נכון בסמכות למטרה היעודה, וגם הוא פסול." (עניין נוחימובסקי,
.)1498-1497 'עמ
בית המשפט הפעיל כבר בשנת 1957ביקורת שיפוטית על החלטות שרים במקרים
בהם שיקול הדעת גורם ל"עוול ואי-צדק בולט" וכן ל"אנדרלמוסיה ואי-וודאות," וקבע
שהחלטות מעין אלה לוקות באי-סבירות בולטת [ע"א 311/57היועץ המשפטי לממשלה נ'
מ.' דיזנגוף ושות' (שיט) בע"מ, פ"ד יג )1959( 1026להלן: "עניין דיזנגוף
בשנת 1974חזר בית המשפט על ההלכה וקבע שקיימת חובה על
גורמים שלטוניים לעשות שימוש בשיקול הדעת "באורח סביר;" 5בשנת 1975התייחס כב'
השופט (כתוארו אז) שמגר אל עילת הסבירות בבחינת שיקול דעת מנהלי (בהקשר של חקיקת
משנה של שר התחבורה,) וקבע כי גם בנסיבות שאין שיקולים זרים ונשקלו כלל השיקולים
הרלוונטיים – יש לבחון את היחס שניתן לכל שיקול:
"נסיבות בהן לא נשקל על-ידי הרשות המיניסטריאלית שיקול זר, והובאו
בחשבון אך ורק שיקולים שהם רלבנטיים לענין, אולם לשיקולים
הרלבנטיים השונים יוחס משקל בפרופורציה כה מעוותת ביניהם לבין
עצמם, עד שהמסקנה הסופית הפכה מופרכת מעיקרה ובשל כך לבלתי-
סבירה לחלוטין." (בג"ץ 156/75פאוזי דקה נ' שר התחבורה, ל(094 )2
(( )1976להלן: "עניין דקה()"עמ' 105
הנה כי כן, הביקורת השיפוטית עשתה מקדמא דנא שימוש בעילת חוסר סבירות ובפרט בפיתוחה של העילה, כדי למנוע מצבי קיצון של שימוש בסמכותה של
הרשות המבצעת לרעה. ביקורתו של בית המשפט הנכבד על הרשות המבצעת, לרבות על חברי הממשלה, במסגרת עילת חוסר סבירות היא חלק מתפקידו הבסיסי של בית המשפט הזה עוד מקום המדינה, ונועדה למנוע שימוש לרעה בסמכות השלטונית
כל הטיעונים שלך הם המצאות ושקרים שבדיון בנינו הובהרו שוב ושוב - לבג"צ סמכות לפסול חוקים עפ"י חוק יסוד השפיטה (לכן לא מחוקקים חוק שלבג"צ אסור...) , חוק יסוד עליון על חוק רגיל ועילת הסבירות קיימת במשפט הישראלי שנולד מהמשפט האנגלי מיום היווסדו.
הפרדת רשויות היא ראשית הדמוקרטיה ואין דמוקרטיה מתפקדת בלי יכולת של בית המשפט לפסול חוקים. מי שמבקש לשנות זאת , רוצה חהפוך את ישראל לדיקטטורה
כמו כל פאשיסט שאין מה לענות באופן רציונאלי עוברים לנאצות, זריקת אבנים , שרפית ספרים ובסוף שריפת כפרים ואנשים.
וכפישיסט , אתה בור ועם הארץ או משקר - "מציע לצופים לראות את הסרטון הבא שמבהיר שעילת הסבירות היא המצאה משנת 1992 של אהרון ברק"
עילת חוסר סבירות היא כלי לאכיפת חובת הרשות המבצעת לפעול בסבירות משחר ימי המדינה. העילה היא חלק מהותי מהמשפט המנהלי הישראלי מראשית ימי המדינה, 1וזאת כנהוג במדינות המשפט המקובל (בראשן בריטניה, וכן קנדה, ארה"ב ודרום אפריקה ועוד,)
קרי המדינות אשר שיטת המשפט בהן הן בדמות המסורת הבריטית. כלומר, שורשה של הביקורת השיפוטית על הממשלה במסגרת עילת חוסר סבירות הוא בתחילת ימי המדינה; ואין מדובר כלל בתופעה ייחודית למדינת ישראל
והפלא ופלא כבר ב- 1954 משתמשים בעילת הסבירות:
בבג"ץ 80/54דב נוחימובסקי נ' שר-המשפטים ויו"ר וחברי הוועדה למתן תעודות
למבקרי-חשבונות מוסמכים, ח ( ,)1954( 1491להלן: "עניין נוחימובסקי)" נקבע כי:
"המושג שימוש לרעה בסמכות הוא מושג רחב, והרבה פנים לו. בעל
סמכות חוקית, העושה בה שימוש למטרות פרטיות, או מתוך מניעים
אנוכיים או בלתי כשרים, או בשרירות לב ללא טעם והגיון, או תוך הפליה
אישית בין איש לרעהו, וכיוצא באלה מן הדברים האסורים או הבלתי
הוגנים, הרי משתמש הוא לרעה בסמכותו, ומעשהו פסול... מכאן נובע, כי
עשיית מעשה שהוא באופן בולט בלתי מתקבל על הדעת, אין לראות בו
שימוש נכון בסמכות למטרה היעודה, וגם הוא פסול." (עניין נוחימובסקי,
.)1498-1497 'עמ
בית המשפט הפעיל כבר בשנת 1957ביקורת שיפוטית על החלטות שרים במקרים
בהם שיקול הדעת גורם ל"עוול ואי-צדק בולט" וכן ל"אנדרלמוסיה ואי-וודאות," וקבע
שהחלטות מעין אלה לוקות באי-סבירות בולטת [ע"א 311/57היועץ המשפטי לממשלה נ'
מ.' דיזנגוף ושות' (שיט) בע"מ, פ"ד יג )1959( 1026להלן: "עניין דיזנגוף
בשנת 1974חזר בית המשפט על ההלכה וקבע שקיימת חובה על
גורמים שלטוניים לעשות שימוש בשיקול הדעת "באורח סביר;" 5בשנת 1975התייחס כב'
השופט (כתוארו אז) שמגר אל עילת הסבירות בבחינת שיקול דעת מנהלי (בהקשר של חקיקת
משנה של שר התחבורה,) וקבע כי גם בנסיבות שאין שיקולים זרים ונשקלו כלל השיקולים
הרלוונטיים – יש לבחון את היחס שניתן לכל שיקול:
"נסיבות בהן לא נשקל על-ידי הרשות המיניסטריאלית שיקול זר, והובאו
בחשבון אך ורק שיקולים שהם רלבנטיים לענין, אולם לשיקולים
הרלבנטיים השונים יוחס משקל בפרופורציה כה מעוותת ביניהם לבין
עצמם, עד שהמסקנה הסופית הפכה מופרכת מעיקרה ובשל כך לבלתי-
סבירה לחלוטין." (בג"ץ 156/75פאוזי דקה נ' שר התחבורה, ל(094 )2
(( )1976להלן: "עניין דקה()"עמ' 105
הנה כי כן, הביקורת השיפוטית עשתה מקדמא דנא שימוש בעילת חוסר סבירות ובפרט בפיתוחה של העילה, כדי למנוע מצבי קיצון של שימוש בסמכותה של
הרשות המבצעת לרעה. ביקורתו של בית המשפט הנכבד על הרשות המבצעת, לרבות על חברי הממשלה, במסגרת עילת חוסר סבירות היא חלק מתפקידו הבסיסי של בית המשפט הזה עוד מקום המדינה, ונועדה למנוע שימוש לרעה בסמכות השלטונית
כל הטיעונים שלך הם המצאות ושקרים שבדיון בנינו הובהרו שוב ושוב - לבג"צ סמכות לפסול חוקים עפ"י חוק יסוד השפיטה (לכן לא מחוקקים חוק שלבג"צ אסור...) , חוק יסוד עליון על חוק רגיל ועילת הסבירות קיימת במשפט הישראלי שנולד מהמשפט האנגלי מיום היווסדו.
הפרדת רשויות היא ראשית הדמוקרטיה ואין דמוקרטיה מתפקדת בלי יכולת של בית המשפט לפסול חוקים. מי שמבקש לשנות זאת , רוצה חהפוך את ישראל לדיקטטורה