זה תלוי במזל. ולפעמים בנו,אבל אף פעם לא בכוכבים... אם היה לי נוח עם המזל שלי היה לי משעמם,בדול הייתי אומר,שהוא לא גורם לי מי יודע נחת.. לא הייתי רוצה להיות מאוזן ממש,זה נראה לי משעמם, מה דעתך?
גם אני כמוך נהנת מהאי יציבות ומהרצון לחידושים, הרפתקאות והשתוללות תמידית אני תן לי אקשן וסיכונים ויציאה במלחמות נגד הרשע (מבחינה אידיאולוגית) ואני מרגישה חייה - למרות שאני בדיכאון מלגלות שקיים רשע אבל אני ישר חייבת להשתולל ולצאת למלחמות ברשע (נגד מרעילי חיות בית בתחום המועצה שלי - למשל) אבל לפעמים נראה לי שאנחנו (התאומים) יותר מדי רגישים ומינוריים אתמול לזוג חברים שלי נולד תינוק (13 ליוני - מזל תאומים) והיה לי צר שהוא לא נולד 10 ימים אחרי במזל סרטן - כי הוא בטח ייצא יצירתי, נפש של אומן ולכן רגיש וסובל כמונו למשל אני היתי רוצה שילדי יהיו למשל מזל גדי - גם כן אידיאליסטים ויצירתיים אבל לא תאומים רגישים וסובלים כמונו
קחי ספר מזלות,ושבי מול אדם שאת יודעת מה המזל שלו. תקריאי לו את כל המזלות,בקיצור,כל מזל ומזל,רק אל תאמרי לו על איזה מזל מדובר. תמספרי את המזלות,בלי סדר כמובן.. ואחרי שתסיימי תשאלי אותו/ה איזה "סיפור",הכי התאים לו? ותיראי שאנשים לא מסוגלים לפגוע למזל ה"אמיתי" שלהם! בדיעבד,זה מאד קל,תופרים את החליפה. מה דעתך?
גאוני,הצילום עם החתול, כמה פשוט, כמה יפה, כמה תמים, כמה אוהב, כל הכבוד,את "משלנו". אני ישן עם הפודל שלי,עד שנמאס לו,והוא יורד למטה. אני לא ממש אוכל איתו, הוא ממהר מדי...
אנחנו שלוש חברות שלושתנו נולדנו במאי ויוני 1967 היום בגיל 37 אנחנו במצב מאוד, מאוד דומה ואתה תשפוט הראשונה ללא חבר וללא ילדים, גרה במקום בו נולדה ועם מחלת נפש השניה ללא חבר וללא ילדים, גרה במקום בו נולדה ועם מחלת סרטן והשלישית התחתנה רק לפני שנה (בגיל 36), חזרה לגור במקום בו נולדה וללא ילדים ועם מחלה קשה אחרת ושאר בנות הכיתה שלנו שלא נולדו במאי או יוני 1967 (בערף 10 אחרות) עם חבר, עם ילדים, ללא מחלות קשות כמו שלנו, וכולן אינן גרות בישוב בו הן נולדו (היכן שנשארנו רק שלושתנו) היו לנו גם שני בני כיתה מזל תאומים אבל נולדו ב 1966 שניהם מתו בתאונות דרכים, אחד במסגרת מילואים ואחד במסגרת אזרחית ואם 22 או 23 ליוני זה תאומים אז יש אחד נוסף שנולד ב 1966 והוא אינו איתנו , הוא ירד מהארץ..
אני אספר לך סיפור? הייתי ביריחו בקזינו,והגעתי בלי כסף בכיס,ובכל פעם ששמתי אדום,יצא אדום ושלוש פעמים כששמתי על 0 יצא אפס... ובכל פעם שמתי רק 10$ הימור ויצאתי מהקזינו עם יותר מאלף דולר,וגם
המון המון... ולעניינינו: תקשיבי רויטל,מה שאת מתארת זה צירוף מיקרים של קבוצת אוכלוסיה שהמשותף להם הוא גם תאריך הלידה המשוער. שימי לב,משוער,ולא מדוייק ממש. הסיכוי שאני פוגע ל"מזל",שלך בפעם הראשונה הוא 1 ל 12,ואם אני אומר לך "רויטל,את נשמעת לי או מזל בתולה,או מזל תאומים..",את בטח תגידי לי : "וואאוו,איך ידעת?" ידעתי כי ניחשתי 2 מתוך 12,וכבר על ההתחלה הסיכוי שלי היה 16.666%. אחוז ענק,לא? אל תיסמכי כל כך על הכוכבים,וגם לא כשהם מיטיבים איתך. עצה של אח,עצה של חבר.
שני בני הכיתה שמתו בתאונות דרכים, שני אלו שנולדו במזל תאומים 1966 שניהם נולדו בקריית שמונה ובגיל 12 הצטרפו לכיתה שלי ושניהם מתו בתאונות דרכים זאת אומרת המסלול חיים שלהם זהה גיליתי זאת ביום הזכרון כאשר קרית שמונה מוציאה במקומון את סיפור נפילת בני העיר וראיתי ששני בני הכיתה שלי נולדו סמוך אחד לשני וכל חיהם היו זהים ובעניין שלוש בנות הכיתה שנולדו במזל תאומים 1967 ושלושתנו עם גורל זהה, מקום הלידה הפיזי הוא שונה אומנם גדלנו מגיל צעיר ביחד באותו קיבוץ אבל אימי חיתה בגבעת ברנר סמוך ללידתי חברתי השניה נולדה בדימונה והשלישית נולדה בבית החולים בצפת הורינו בני אותו גיל - 60 ולשלושת המשפחות מספר ילדים כמעט זהה 4-5
אז יש סיכוי שהקיבוץ מזיק לנו גם היום ??? --------------------------------------- כי דווקא אצלי החזרה לקיבוץ הניבה פירות יפים ותוך תקופה קצרה מאוד ! חזרתי לפני 3 שנים שבשנתיים הראשונות: 1. מצאתי עבודה 2. התחלתי ללכת לטיפולים ברפואה אלטרנטיבית (ממשיכה בזה עד היום) 3. הלכתי לטיפול קצר ומעולה לטראומה (שיטת EMDR) שביציאה מהמקום הכרתי את בעלי 4. עשיתי רשיון נהיגה (עברתי בקלות בטסט ראשון) 5. הכרתי את בעלי 6. התחתנו 7. ניהלתי פורום בתפוז ועכשיו פורום פרטי של זכויות חתולים בישראל.. 8. קיבלתי תפקיד כמעצבת לוחות המודעות בקיבוץ 9. נלחמתי במועצה המקומית שנהגה להרעיל חיות בית ובר במשך 55 שנה וניצחתי 10. חזרתי לצילום (לפני 19 שנה צילמתי את בעלי שהיה אז בן 11 בחתונה של חברה) ונוסף על זה אני גרה ליד סבתי , הורי ולפעמים אחי מגיעים לקיבוץ אז איך אדע אם המקום טוב לי או מזיק?
גלשנו, וגם לא... אני אחשוב איך אפשר להפוך את השאלות שלך לדיון בפורום כמו למשל: מידת ה"שליטה" שיש לנו על מה שקורה? האם אנחנו באמת "יודעים"? מה זה "מזיק"? האם סיכומים, ואבחנות פשוטות יכולות באמת לתת לנו תשובות? מה ההבדל בין "תשובות" ומה שבאמת קורה? מה אנחנו עושים עם פירושים? ועוד הרבה מאוד שאלות אחרות...