שקרים ,סיפורים וודיאו פילם....
משהו שאני דיי מקשרת לחיים בכלל, אנשים לא נוטים לשקר סתם מרוגז ומכעס, אנשים לא נוטים להכפיש כי ננטשו הביטחון,האגו,הרכושניות שלהם תיפגע במידה ולא ינהגו כך.. אבל שאלה לי אליכם... האם אנחנו צריכים לקחת זאת ללב? האם אנחנו צריכות לכעוס על טיפשותם של אחרים? האם לא מומלץ לנהוג כאילו שום דבר שיעשו בכדי לפגום ולחרחר מריבה לא יעזור? האם לא כדאי להיות החכם ולא הצודק במיקרים האלו? הרי המקום של השקרנים והרומסים והמכפישים הוא כ"כ נמוך{תסלח לי אלוהים כי גם אמא שלי נמצאת בקטגוריה הזו}הוא נמוך וכואב מכדי לספר ולדמיין,הוא נמוך כי הן לא רוצות לאבד את השליטה היחידה שעוד נותרה והיא על הילדים,הן רוצות להחזיר את כבודן האבוד, ואני לא נכנסת ליש אמת או אין אמת בדברים, ההסתה אסורה! ההכפשה גם היא אסורה! יש דברים שנאמרים מתוך כעס כלפי מי שהיה בעל/אישה שלנו לשעבר אל מול הילדים בכדי לזכות באהדה ,הילדים שלנו הילדים שלהם זה בכלל לא משנה...הם חיים בתוך תבנית חיים מאוד קשה בנוסף לקושי הפירוד בין הוריהם. לא יעזור לאף אחד...אני לא ניזונה מכעסים ושקרים, כך צריך להחדיר לילדינו ולעצמינו....לא ניזונים מגיצים בוערים של אנשים שנמצאים במקום כ"כ נמוך. אני מאוד שלמה עם מי שאני....אני מאוד שלמה עם המעשים שלי אני מאוד בטוחה בעצמי ובמי שאני... מי יכול לערער על כך?גרושתו?ילדיו? never......רק האדם שגר תחת קורת גג אחת איתי ומכיר אותי מכף רגל ועד ראש.