כדי לצאת חוצץ נגד מה שהתרבות שלנו מכתיבה.
הרעיון הזה - להתפרסם בלי להתפרסם - הוא כל כך אבסורדי, וכל כך חתרני (במציאות תרבותית בה הפרסום הפך לערך ומטרה מקודשת בפני עצמה - פרסום לשם פרסום) שזה יפה שבכלל נותנים לה לעשות את זה.
זה גם אקט מרדני, ואני חושב שהוא אקט חשוב, בימינו, כשמצפים ממך לשחק את המשחק ולהיחשף כמה שיותר.
אין לי בעיה עם השיטה של מיילי סיירוס וריהאנה - שאכן חושפות, תרתי משמע, המון מעצמן, וזה עובד להן.
אני לא מתחסד כמו שינייד אוקונור וחושב שהן קורבנות של התעשייה.
אבל אני עדיין חושב שזה ממש יפה שסיה מוכיחה לנו שאפשר לבחור גם אחרת.
עכשיו רק נותר לנו להתווכח האם היא צבועה וצינית בעצמה, או בן אדם כנה, אמיתי ורגיש.
מההיכרות שלי איתה (מראיונות בלבד) ועם המוזיקה המרגשת שלה לאורך שנים, אני יכול להגיד, שאני באופן אישי - מאמין לה.
את יכולה כמובן לחשוב אחרת. לשנינו יהיה קשה להוכיח זאת באותה מידה. אנחנו לא יכולים להיכנס לה לתוך הראש.