הדחקה מודעת! (יש בכלל דבר כזה?)
כנראה שהצדק איתך,אבל יש מציאות מסוימת,שאני חי בתוכה,המציאות שלי. אין לי להלין על ההגיון באופן החשיבה שלך,ובכל זאת כנראה שלעיתים זה כיף לשקר,אם זה לשקר את עצמי,ולצאת ברווח.... זה נכון,כי שירה היא הבעת רגש,ורגש הוא הדבר הכי אישי ודיסקרטי שאני מכיר עלי אדמות. רגש לילד,מבחינתי,זהו השיא,אין יותר,ופעם כשתהיתי ביני לביני,את מי אני אוהב יותר,את אחי הקטן-או שמא אותה-?,(שאלה שעלתה לי לפני 20 שנה),אכן לא ידעתי את מי יותר.....והרגשות היו מעורבים,ואני את אחי הקטן,אהבתי אהבת נפש שאין אני יכול לשחזרה היום,בגלל הנסיבות,שהשתנו,וכבר גדלנו ואני לא אמור לגונן עליו יותר..(לגונן זה כנראה מחבר ריגשית?) אבל היום אביבה,לא ייתכן שתישאל שאלה מסוג זה על ידי! הנסיבות משנות את השאלות באופן תדיר,וגם הבגרות האישית,ונסיון החיים. היום יש שליטה באהבה,("זה כבר לא יכול לקרות לי"),עם כל החופש שאני מעניק לעצמי.... בחיים מגיעים לשלב הזה,של מודעות,של הערכת רמות שונות של רגש,וסוגים שונים של רגשות,ואני מאמין בסוגי רגשות. ולדברייך,כמובן שלא כופים אותה,את האהבה,זה הרי מרחיק... היא פשוט קינאה לו,זה תסריט מוכר מהעיתונים,רדיו,ומהמציאות. במיקרה שלי,אני לוקח לי את החופש לחשוב הפוך מה"היגיון הקר". למה קראתי לא קר,אני לא ממש יודע. אם תירצי להתגונן את מוזמנת.... עוזי.
כנראה שהצדק איתך,אבל יש מציאות מסוימת,שאני חי בתוכה,המציאות שלי. אין לי להלין על ההגיון באופן החשיבה שלך,ובכל זאת כנראה שלעיתים זה כיף לשקר,אם זה לשקר את עצמי,ולצאת ברווח.... זה נכון,כי שירה היא הבעת רגש,ורגש הוא הדבר הכי אישי ודיסקרטי שאני מכיר עלי אדמות. רגש לילד,מבחינתי,זהו השיא,אין יותר,ופעם כשתהיתי ביני לביני,את מי אני אוהב יותר,את אחי הקטן-או שמא אותה-?,(שאלה שעלתה לי לפני 20 שנה),אכן לא ידעתי את מי יותר.....והרגשות היו מעורבים,ואני את אחי הקטן,אהבתי אהבת נפש שאין אני יכול לשחזרה היום,בגלל הנסיבות,שהשתנו,וכבר גדלנו ואני לא אמור לגונן עליו יותר..(לגונן זה כנראה מחבר ריגשית?) אבל היום אביבה,לא ייתכן שתישאל שאלה מסוג זה על ידי! הנסיבות משנות את השאלות באופן תדיר,וגם הבגרות האישית,ונסיון החיים. היום יש שליטה באהבה,("זה כבר לא יכול לקרות לי"),עם כל החופש שאני מעניק לעצמי.... בחיים מגיעים לשלב הזה,של מודעות,של הערכת רמות שונות של רגש,וסוגים שונים של רגשות,ואני מאמין בסוגי רגשות. ולדברייך,כמובן שלא כופים אותה,את האהבה,זה הרי מרחיק... היא פשוט קינאה לו,זה תסריט מוכר מהעיתונים,רדיו,ומהמציאות. במיקרה שלי,אני לוקח לי את החופש לחשוב הפוך מה"היגיון הקר". למה קראתי לא קר,אני לא ממש יודע. אם תירצי להתגונן את מוזמנת.... עוזי.