בטכנולוגיה ושלטון התייחסתי רק
לתקשורת המונים והטכנולוגיות הנלוות. אבל אתה צודק לחלוטין - אפשר לעשות הפרדה גם לפי התפתחות כלי נשק. הנשק החם, הוא הנשק הראשון בהיסטוריה שמאפשר לאדם בעל מיומנות בסיסית בלבד לנצח בקרב אדם שהתאמן ללחימה כל חייב. זה ההבדל היחיד בין נשק זה לכל סוג כלי נשק אחר. אמני לחימה הראו יכולות מרשימות (ולא רק בתצוגות) של התחמקות מחיצים וקליעי רובה קשת (כמובן, עד גבול מסוים). כמו כן יכל אדם מיומן וחסר נשק להתמודד עם אדם לא מיומן בעל שריון וחרב, ועדיין לצפות לסיכוי ריאלי לשרוד את העימות. כל זה השתנה עם הופעת אבק השריפה. ניתן היה בקלות ובמהירות (יחסיות) לפתח צבא שיביס צבאות שהתאמנו זמן רב בהרבה על לוחמה פנים אל פנים (מבחינת משך הזמן שהקדישו לוחמים באופן עצמאי לאימונים אלו). במהותה, חרב מתכת אינה שונה מחרב צור. היא רק עמידה וחדה יותר, ונוחה בהרבה לעיצוב והתאמה מדוייקת יותר ללוחם ולטקטיקת קרב. כל אלה יתרונות טכניים הבאים לידי ביטוי כשמסתכלים על צבאות גדולים, אולם אם תתייחס לשני סייפים מומחים, לאחד תיתן נבוט גדול (או מפתח צינורות 5 צול) ולשני חרב פרשים (כזו שהייתה נהוגה בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית) לא תזהה יתרון מובהק של נשק אחד על רעהו. אם תעמת שני קלעים, האחד עם קשת ארוכה אנגלית, השני עם תת מקלע, בד"כ בעל תת המקלע יהרוג את הקשת. אלא אם כן תת המקלע הוא עוזי ישן. אז יש סיכוי שווה ששניהם יפגעו, וכן השופטים, הצופים, וכל מי שקורא על הידיעה באינטרנט. שלא תבינו לא נכון, כרימון רסס העוזי עובד נהדר. אבל למה מסווגים אותו כתמ"ק?