בהחלט, אך באותה המידה ניתן
לאמר כי גם אמרותיהם של טרולים מפורסמים (אשר אינם נרתעים מהאידיאולוגיה של היטלר, יש לציין), תומכי מרזל לרוב, אינם אלא עובדות: "החמאס רוצה בחיסולה של המדינה היהודית (לא?)", ברוך מרזל הוא איש ישר (על פי כל הידוע, הוא אכן כזה) וכל שטות אחרת. אך עם זאת, כולנו יודעים שהמציאות מורכבת בהרבה יותר. זו הסיבה שגם אני, איני מחבב ממש את הסגנון של "ראמיז", אך עם זאת אני תומך נלהב בחופש הביטוי, גם כאשר משתמשים בו כפלאטפורמה להפצת פרופוגנדה. אין צורך להלבין פניו ולבצע בו מעשי סדום מילוליים, כאשר שוורץ עושה את אותו הדבר בפורום מפלגת העבודה, ואלפי שמות משתמש של כהניסט משולהב אחד בפורומים אחרים. ואם כבר בנתניהו עסקינן ובהפסדיו, מדוע לא הזכרת את ארי שביט שהתחרט על תמיכתו בברק בשנת 2001, ואף ציין כי "חבל שנתנו לנתניהו ללכת. הוא היה ראש ממשלה טוב", או את העובדה שנתניהו היה שר האוצר השנוא ביותר בקרב הציבור הישראלי, טרם הבחירות? מדוע לא ציינת גם כי כיום, כשהירשזון נוהג בתקציב כאילו והוא היה לא יותר מאשר דג לשעבאס (שבת) שהוא חובט ראשו באיזו פינה כהה בשולחן, ולאחר מכן עוטפו בעיתון, ללא כל מדיניות כלכלית נאותה, לא מראים משום מה מקררים ריקים בטלוויזיה? היכן כל כתבות הרווחה? נעלמו כלא היו. האם הבנת את שניסיתי לאמר? המציאות, מורכבת בהרבה מאשר אימרות רהב שאנו (כולנו, בשלב כזה או אחר, גם אם אין אנו מתכוונים לכך) נוטים להפיץ בדרך כזאת או אחרת.