'מעגל הקסמים' של הצמיחה הכלכלית

[KobeRider]

ועוד תוספת קטנה בקשר למי שלווה/מלווה

כן, בשוק שמתגמל סיכונים ושיש בו אנשים חכמים, הצד הלווה [בגדול] מצליח יותר מהצד המלווה. בגלל זה מניות מצליחות יותר מאגרות-חוב לטווח ארוך. וכן, האמריקאים יותר חכמים מהסינים כשזה מגיע ליצירת ערך. לפחות בינתיים. אולי בעתיד זה ישתנה [ואין לי בעיה שזה ישתנה, מצידי שאמריקה תעלם מהמפה], אבל בינתיים זה המצב.

 

[lernery]

אני לא מבין דבר מאוד פשוט

אני מוכר לך מקררים בחינם, מה יוצא לי מזה?

 

[KobeRider]

שאלה טובה, נסה לענות עליה

הרי הבסיס לקפיטליזם ושוק חופשי (שני דברים שונים), הוא שבני האדם רציונלים ויפעלו למקסם את התועלת האישית שלהם. אז מה יוצא להם מזה? נסה באמת לענות ברצינות. ועוד משהו, אם עכשיו אבקש ממך לעבוד כמפקח על קו תרופות, בחברת ביו טק שיש לי (מוכרת לארהב כמובן), תמורת תשלום של 10 אלף דולר לחודש (מספר אמיתי). אתה, לרנרי, תגיד לי "פאק אוף קובי ריידר, אני לא עובד בחינם"?

 

[lernery]

יש כאן חסמים לשוק חופשי

שנוצרים על ידי פוליטיקאים. כמו שתשאל למה לוחות סולאריים בנגב מוקמים למרות שאין בהם תועלת כלכלית. אין תועלת למי שמסבסד אותם, אבל למי שמקים? בודאי שיש. כדאי ליצואן הסיני הקטן לייצא, הבעיה היא רק של הממשלה שמקבלת אג"ח חסר ערך. היצואן נפטר מהדולרים באופן מיידי. ולגבי מכירת תרופות - אם תציע לי לעבוד כל חודש תמורת 10K, ואז תגיד לי - תשמע, יש לי עוד הצעה בשבילך, בוא תעבוד בימי שישי בחינם, אני אגיד לך "פאק אוף קובי ריידר, אני לא אתן לך ימי שישי בחינם". הימי שישי הם רק מטאפורה וכו' ואת הקשר בין הגירעון במאזן הסחר לסך היצוא או היבוא אפשר לייצג בכל מיני דרכים ואפשר להתווכח על זה, אבל לדעתי אין קשר גורדי והסינים (ושאר העולם) יכולים פשוט לייצא פחות, או בצורה אחרת, פשוט לתת לדולר ליפול כמה שצריך.

 

[שיר ורד]

המאמר מתעלם מהחלק של ארופה בתהליכים

כמו גם משאר העולם (רוסיה, ברזיל, הודו, המדינות המתפתחות).

 

[lernery]

ניתן לצייר את העולם באופן סכמתי כסין וארה"ב

ארה"ב - צד הלווים, סין - צד המלווים. רוסיה וברזיל הן כיום בצד המלווה. באירופה, חלק מהמדינות בצד המלווה (כלומר, נטו), וחלק בצד הלווה. הודו והמדינות המתפתחות - אין לי מושג.

 

[shilk84]

ניתן לצייר את העולם גם בצורה הבאה

צד מפותח, ברמה של זכויות פרט, זכויות קניין, מערכת משפטית שנלווית אליהן וכו'. ובצד השני אלו שלא. בצד הזה - ארה"ב בצד אחד. סין ורוסיה בצד השני. ניתן לצייר גם בצורה נוספת - חדשנות טכנולוגית מול ייצור המוני ו/או אוצרות טבע. ועוד ציור נחמד - רמת מערכת ההשכלה הגבוה, זוכי פרסים בתחום המדעים...

 

[KobeRider]

ארה"ב היא הצד הממציא והייצרני, וזה שמשלם

משכורות. [כן, מה ששמעת, יצרני] בניגוד למה שאתה חושב, סין היא לא מחזיקה גדולה חוב אמריקאי, היא מחזיקה בסך הכל 8% מהחוב האמריקאי. בתור קפיטליסט, אתה מעדיף להיות בצד של היזם והיוצר [ארה"ב], בצד של המלווה [נניח סין, כי שכבר אמרתי שיש להם רק 8% מהחוב], או בצד של הפועלים בקו הייצור [הסינים, וודאי]? דוגמא שתמחיש את העיניין: אם אמא שלך קונה אייפאד ב-2000 ש"ח, אז רק 10 ש"ח הולך לסין, שאר ה-1990 ש"ח הולכים לארה"ב.

 

[shilk84]

 

[lernery]

זאת לא השאלה הרלוונטית בדיון הזה - מי ממציא

זאת שאלה מאוד יפה, האם אתה מעדיף להיות מוצרט שקוע בחובות או סאליירי עם חיסכון צנוע בבנק. מבחינת החוב האמריקאי, זה לא משנה כמה יש לסינים מתוכו, כי הסינים הם רק מטאפורה. בשורה התחתונה האמריקאים מבזבזים כל שנה 20% יותר ממה שהם מכניסים, וזה יצטרך להיפסק, כי זה אומר שבמקום אחר על הגלובוס יש 300 מיליון איש שחוסכים את הכסף הזה ומלווים אותו לאמריקאים, והם חוסכים 20% מהמשכורת שלהם בשביל האמריקאים האלה (המספרים כמובן לשם המטאפורה, הכול תלוי בתל"ג, ברמת חיסכון וכו'). גם לגבי אייפאד: אם 10 ש"ח הולכים לסין ו-1990 ש"ח לארה"ב, וארה"ב מבזבזת 2500 ש"ח מתוך ה-1990 האלה, אז ארה"ב בצרות. מה גם ש"אפל" זאת דוגמא קיצונית מאוד, שם באמת הכול מתמקד בחדשנות נטו, אפילו לא תמיד בחדשנות הטכנולוגית, לפעמים אפילו חדשנות עיצובית. זה בערך כמו לומר שהאיטלקים לא בצרות כי יש להם את ורסאצ'י ופרארי. זה יפה, אבל ממש לא מספיק.

 

[KobeRider]

נכון, אתה צודק

אבל אתה משליך מתוך כמה שנים, מסקנות מרחיקות לכת. האם רק לפני 7-8 שנים, כשהאמריקאים בזבזו פחות ממה שהם הוציאו, והגרעון היה 0, האם אז הכל היה וורוד? האם בעוד 2-3 שנים, כשהתמונה שוב תחזור להיות מאוזנת, הכל יחזור להיות וורוד? יותר מזה, האם לא יכול להיות תרחיש שבו האמריקאים באופן קבוע נמצאים ב-20% מינוס על פני 200 שנה? וודאי שיכול להיות. בחיאת, קצת חוב ואנשים חושבים שאימפריות נפולות. המבחן האמריקאי ימשיך להיות *גמישות מחשבתית* ואדפטציה.

 

[שיר ורד]

הפעם אני חולק עליך

לגבי קצת חוב, אתה צודק. אבל אין אפשרות של 200 שנה של צבירת חובות, הרבה לפני זה אף אחד לא ילווה לה, שלא לדבר על זה שרק הריבית שהמדינה משלמת תהיה גבוהה מהתמ"ג ולא ניתן יהה להמשיך ולהגדיל את החוב, אלא רק לצמצמו.

 

[lernery]

מתי האמריקאים בזבזו פחות ממה שהם הכניסו?

אני לא מתכוון לגירעון הממשלתי אלא לגירעון המסחרי, שהוא המהותי מבין השניים. ב-20 השנים האחרונות האמריקאים רק מגדילים אותו, ועיקר המאסה הגיעה בכלל מ-7-8 השנים האחרונות. בניגוד לפיצוץ בועת ההייטק, יש היום מספיק זרקורים שמופנים לכלכלה האמריקאית כבועה, לכן אני מאמין שהנגידים בכל העולם יתעשתו (מתישהו).

 

[שחקן גדול]

תסלח לי, אבל להסיק מסקנות ממאזן הסחר הוא שטות

מאזן סחר לא אומר דבר וחצי דבר בנוגע לעושר/עוני/ רווחה של אומה כלשהי בזמן נתון כלשהו.. ארה"ב נמצאת ( ותמשיך להימצא) בגירעון מסחרי מהסיבה הפשוטה : ארה"ב היא אומה שרוב תוצרתה מסווגת כשירותים ולא מסחורות מוחשיות.. כלומר, מספיק שאיזה סיני ( ויש המון) קונה רישיון של מיקרוסופט למחשב , אותו רישום של + / - כלל לא נרשם במאזן הסחר מיכוון שהרישיון מוגדר כמוצר "שירות" ולכן הוא לא נכנס לאותה רשימה של מאזן סחר שכולל אך ורק מוצרים מוחשיים.. מאזן הסחר לא בהכרח מרמז על איתנות מדינה כלשהי.. יום טוב

 

[lernery]

מאזן הסחר כולל גם מתן שירותים, לכן אתה טועה

 

[שחקן גדול]

דבר ראשון , אני לא טועה. דבר שני

גם אם מאזן הסחר היה כולל את השירותים , הנתון עדיין רחוק ואפילו רחוק מאוד מלייצג תמונה מציאותית של המשק.. לניגריה היו שנים רבות של עודף במאזן והיא הייתה ונשארה מדינה ענייה .. ארה"ב עם כל העשורים "השליליים" במאזן, הייתה ועודנה האומה שלאזרחיה רמת החיים הגבוהה בעולם.

 

[Life in the Market]

הנקודה המרכזית במאמר

שהתחיל את כל השירשור הזה היא ההסבר לתופעה זו- כלומר, מדוע האמריקאים הצליחו לקיים רמת חיים כה גבוהה במשך שנים למרות המאזן השלילי, ומה זה מלמד אותנו על משבר החוב הנוכחי. http://therulesofthemarket.blogspot.com

 

[lernery]

אתה מתעקש על טעות מובהקת

ואף אחד פה לא אמר שארה"ב תהפוך להיות מדינה ענייה יותר מסין, אלא שארה"ב תרד ברמת החיים וסין תעלה ברמת החיים.

 

[שחקן גדול]

ואתה מתעקש על מספרים חסרי משמעות

האם אמרתי/רמזתי שארה"ב לא תהפוך להיות מדינה עניה יותר מסין ? מי דיבר על סין.. ואתה יודע מה ? נניח שאתה התכוונת למאזן התשלומים ( שכולל את השירותים) ולא למאזן הסחורות , עדיין זה לא מאשש אפילו בקמצוץ את טענותיך.. "ארה"ב תרד ברמת החיים שלה וסין תעלה ברמת החיים" ? יש לי תחושה ( תקן אותי אם אני טועה ) שאתה מייחס לסחר בין המדינות משחק סכום אפס.. לא ייתכן שגם ארה"ב וגם סין יעלו ברמת החיים?

 

[lernery]

גירעון מסחרי הוא תרגום ל-trade deficit

trade deficit או trade surplus שנגזרים מ-balance of trade, המאזן המסחרי. מי שמתרגם בטעות גירעון מסחרי כ-negative goods balance הוא זה שעושה טעות בטרמינולוגיה. למי אכפת כמה סחורות מדינה מייצאת לעומת שירותים? וברור שכלכלה היא לא משחק סכום אפס, אבל המצב בארה"ב כל כך בועתי וקשה, שתהיה חייבת לבוא ירידה אמיתית ברמת החיים אחרי המשבר למשך זמן רב. כשאתה מקצץ את הייבוא שלך ב-20%, זו לא ירידה של 20% בייבוא לצריכה. הרי חומרי גלם לייצור לא יקוצצו אלא רק יבוא לשם צריכה. אז סך הייבוא שלך לצריכה קטן ב-30, 40 או 60 אחוז (אין לי את המספרים המדוייקים). כשאתה מפסיק לייבא חצי ממה שייבאת קודם, בדרך כלל יש ירידה חדה ברמת החיים. נשמע לי סביר מאוד.