מרחבי הרשת

[KallaGLP]

אגב, גם הורות ביולוגית זה כמו שידוך,

מהבחינה שאת מדברת עליה (ואני אישית לא חושבת בדיוק כמוך). עצם זה שהילד ביולוגי לא יוצרת אהבה אוטומטית. אני מכירה אמהות ביולוגיות שלקח להם הרבה זמן להיקשר לילד שילדו, ומקרים שבהם הן לא הצליחו. ואני מכירה הרבה ילדים, כבר בוגרים, השומרים כעס וטינה גדולים כלפי הוריהם הביולוגיים ואף כאלה שניתקו לגמרי את הקשר (האמת, מכירה גם ממש מקרוב). אני גם לא מרגישה שילדיי הביולוגיים אוהבים אותי יותר מבתי המאומצת. למען אמת, עוצמת הרגשות שלה ויכולה להביע אותם זה משהו ייחודי ונדיר ביותר.

 

[KallaGLP]

*ויכולתה

 

[Daria34]

שוב את מדגישה אימהות ביולוגיות לא נקשרו

ושוכחת את הילד,הוא ועוד איך כבר נקשר ברחם של מי שנשאה אותו.האחריות על ההיקשרות אחרי זה על ההורה ולא הילד.
ואני כבר כתבתי בתגובה כולשהיא שיש הרבה ילדים ביולוגים שונאים את ההורים שלהם
כי לא היו טובים.
אצל ילד שאומץ זה הרבה יותר מורכב.
עכשיו את בעצמך כותבת עצם זה שזה ילד ביולוגי לא יוצרת אהבה אוטומטית אז תארי לך
כמה זה יותר קשה לעשות את זה עם ילד שאומץ.

 

[KallaGLP]

לא שכחתי כלום.

התייחסתי גם לילדים. אין כל דרך לדעת איך ועד כמה הילד נקשר לרחם במהלך ההריון, ומה קורה להיקשרות הראשונית הזאת עם ההתרחקות מרגע הלידה, בייחוד לאור העובדה שאחר כך כל חייו הוא נמצא מחוץ לרחם ויש לו אינטראקציה עם הרבה אנשים נוספים, פרט לאמו. אני אישית בילדות המוקדמת אהבתי הרבה יותר את אבי ואת סבתי מאשר את אמי, בגלל איזשהו קלאש באישיות בינינו. אין לי מושג אם ועד כמה הייתי קשורה אליה ברחם וזה גם לא מעניין אותי. ואגב, אני מכירה הרבה בנות שקשורות יותר לאבא מאשר לאמאמ. אז מה? ואגב, אני ממש לא חושבת שההורים צריכים להיות נוראיים כדי שלא יהיה להם קשר טוב עם ילדיהם. קשרים בין בני אדם הם הרבה פעמים פשוט עניין של כימיה שלא ניתנת להסבר, וכימיה לא תמיד יש גם בין האנשים הטובים ביותר.
שלא כמוך, אני פחות מסתכלת עם ביולוגיה או אימוץ, אני מסתכלת על ב ני האדם הספציפיים, על כל מקרה לגופו. אותי מעניין מה קורה במשפחה שלי ובמשפחות של אנשים שאכפת לי מהם, סיפורים אנונימיים, בייחוד כאלה שפרט לאיזו אפיזודה ספציפית אין לנו שום דרך לדעת לעיהם משהו מהותי, של אנשים שאני לא מכירה לא ממש מעניינים אותי ואני לא נוהגת להשליך מהם למשפחה שלי ולהפך. בסופו של דבר, בחיים הפרטיים של כל אדם אין שום משמעות לסטטיסטיקה, אלא למה שקורה בתוך המשפחה.

 

[Daria34]

שאלה,אז למה בבתי חולים כול כך מקפידים שבטעות

אמא לא תיקח את התינוק הלא נכון הבייתה,אם זה הכול ענין של כימיה בין בני אדם?

 

[KallaGLP]

זו שאלה רצינית?

מה הקשר בכלל?

 

[Daria34]

את כתבת "לא מעניין אותי איך מתחיל קשר

בבני אדם אלא רק איך הוא מתנהל",ואני אומרת לך שאיך שהקשר
התחיל בבני אדם זה כן מאוד משפיע על ההמשך,ולכן הבאתי את הדוגמא למעלה.
והיום יותר מתמיד יש לכך הוכחות.
וזה מתחיל עוד ברחם.

 

[KallaGLP]

איך משתמע מכך שאני מעודדת להחליף

תינוקות בלידה? מה, אז אם אישה לא נשאה את ההריון אז זה בסדר להחליף את תינוקה? אם, נגיד, אם פונדקאית נשאה ברחמה עובר שנוצר מתרומת ביצית וזרע, אז זה בסדר להחליפו עם תינוק שנולד לפונדקאית שנשאה ילד עבור זוג אחר? או שזה בסדר להחליף בין שני ילדים שאומצו זה עתה? או אפילו שזה בסדר להחליף את הכלב שלי בכלב אחר מאותו סוג? בחיי שאני מנסה להבין לאן את חותרת ולא מצליחה.
ולא אמרתי שאין קשר ברחם, אמרתי שעוד אף אחד לא יודע מה חשיבותו ומשקלו בהמשך החיים.

 

[Daria34]

ועוד איך יודעים יודעים מה משקלו וחשיבותו

בחיים.

 

[KallaGLP]

אשמח למדדים מדויקים שהוכחו מדעית.

אני לא אוהבת דיבורים באוויר.

 

[Daria34]

מדד ראשון,מיליוני נשים שמעדיפות

לעשות הפלה ולא למסור את הילד שלהם לאימוץ.
ולא חסרים עוד.
אני באה ממקום שאומר שאם כבר הילד נמסר לאימוץ בוא נעשה הכול
שזה כן יצליח.ונוריד את הסטיסקות שמראות שילדים שאומצו נמצאים בסיכון יותר
גבוהה למה שאמא מאמצת כתבה פה לא מזמן.כי הרבה ילדים שאומצו מגיעים למקום
הזה בלי גם הפרעה נפשית מולדת.

 

[KallaGLP]

לא הבנתי מה המדד הזה (בהנחה שהוא בכלל נכון)

מוכיח ואיך הוא קשור. אני מעקרת את חיות הבית שלי כדי למנוע ריבוי גורים ללא בית או סובלים בעולם. אילו הייתי נכנסת להריון לא רצוי הייתי עושה הפלה בדיוק מאותה סיבה. איך זה בדיוק קשור?

 

[KallaGLP]

תוספת: מעקרת ומסרסת.

 

[KallaGLP]

הבהרת הסיבה: אני עושה זאת מתחושה של אחריות

כלפי יצורים חסרי ישע (קיימים או פוטנציאליים) בהשגחתי ולא בשל איזשהו קשר שנוצר ברחם.

 

[Daria34]

את לא רצינית בתשובה שהבאת לי נכון??

נראה לי שאפסיק לדון איתך בעניין כי לא משנה מה אכתוב את תמצאי
מה להגיב.כן ואמא שמוסרת ילד לאימוץ ולא מתחברת לילד שגדל בתוכה
זה אבנורמלי היא הולכת נגד הטבע.
את יכולה לחשוב אחרת זכותך.

 

[KallaGLP]

בשמחה, הדבר האחרון שאני רוצה לעשות

הוא להכריח מישהו לדון איתי. ותסלחי לי, אך הטיעונים שאת מביאה כל כך תמוהים בעיניי שאין לי ברירה אלא להפריכם.

ורק התייחסות אחרונה ברשותך לדברים שכתבת כעת: "אמא שמוסרת ילד לאימוץ ולא מתחברת לילד שגדל בתוכה זה אבנורמלי" - אמא שמוסרת ילד לאימוץ זה בהחלט לא נורמטיבי ובעיקר לא אחראי (אם יש לה ולו ברירה כלשהי לגדל אותה בעצמו). באשר לאמא שלא מתחברת לילד שגדל בתוכה (מבלי שהיא מוסרת אותו לאימוץ או מתנערת מאחריות) - כעת שללת את הלגיטימציה של כל אותן אלפי ומיליוני נשים שקשה להן להשלים עם שינוי במצבן, שנכנסות לדיכאון אחרי לידה, שמרגישות קושי בחיבור לתינוק וחושבות שמשהו לא בסדר איתן בדיוק בגלל ציפיות לא מציאותיות של נשים כמוך שכל אמא תתחבר מיד ותהיה מאושרת בתינוק שנולד לה. החיים הם לא דבש, בחיים יש קשיים ובעיות, כולל בהתחברות בין אמא לתינוק, ביולוגי או מאומץ. בגלל דברים כמו שכתבת כאן, נשים כל כך רבות פוחדות ומתביישות להודות בקשיים שלהן. קצת פחות אטימות ושיפוטיות וקצת יותר ראש פתוח היה מקל עליהן להתגבר על הקשיים האלה ולטפל בעצמן ובבעיה שלהן. חבל.

 

[fannyd]

אמהות שמוסרות ילדים אינן מקשה אחת

יש וזה בא מחוסר חיבור ויש דווקא מחיבור ומודעות להעדר יכולת לגדל וייתכן גם מודעות למסוכנות האם לתינוקה. כן, גם זה קיים. זאת סוגיה מאד מורכבת ומאד מסוכן להיכנס כאן להכללות על אף שאולי מאד מפתה. לעתים זה מעשה לא נורמטיבי ולעתים המעשה הנורמטיבי היחידי שהאם מסוגלת לעשות בנסיבות חייה. ובעניין ההתחברות. כשכבר הייתי בדלת בדרכי לבולגריה לפגוש את בתי לעתיד השכנה יצאה לאחל לי בהצלחה ואמרה "אל תלחצי אם לא תרגישי חיבור מידי. הנה אני, שילדתי את שני ילדי, לקח לי זמן להתחבר אליהם. אני זוכרת איך חזרתי מבית החולים והבית היה מלא משפחה וחברים וכולם שמחו וברכו ואני רק חשבתי מה אעשה כשכולם ילכו ואשאר עם הייצור הזר הזה ואני רק רוצה פינה להתכרבל ולבכות."

 

[KallaGLP]

נכון, בוודאי, ובגלל זה סייגתי ואמרתי

שאני לא מדברת על נסיבות שבהן באמת באמת אין ברירה אלא למסור. וסיפורים כמו של השכנה שלך שומעים כל הזמן, יותר ויותר מאז שבהדרגה יש יותר לגיטימציה לדבר על כך (ועדיין לא לגיטימציה מלאה) ומאז שיש פורומים ואתרים שאפשר לכתוב בהם בצורה אנונימית. בכלל, סביב גידול ילדים והורות יש המון מיתוסים מאדירים, במיוחוד במדינה המעודדת ילודה והורות בכל מחיר, כמו ישראל, ואחד מהם זו האהבה המיידית והאוטומטית המציפה בהכרח את האם למראה תינוקה שזה עתה נולד והחיבור המושלם שנוצר בין אם לילד. נכון, יש הרבה מקרים של חיבור מיידי, אך יש גם הרבה מקרים שלא, וגם זה נורמלי, כל עוד זה לא גורר חלילה התעללות או הזנחה.

 

[Daria34]

צ"ל סטיסטקות,וגבוה

 

[KallaGLP]

וכעת התייחסות לחלק השני בהודעתך:

"אני באה ממקום שאומר שאם כבר הילד נמסר לאימוץ בוא נעשה הכול שזה כן יצליח" - את באה מהמקום שמבחינתי הוא מובן מאליו. כל כך מובן מאליו שאין מבחינתי אפילו צורך לציין אותו. אני לא חושבת שיש הורה מאמץ שפוי ונורמטיבי שלא בא מהמקום הזה. יתר על כן, גם בתור אמא ביולוגית, אני אומרת שאם ילדתי ילד, עליי לעשות הכל למען הצלחת היחסים בינינו, כי ההצלחה הזאת היא לחלוטין אינה מובנת מאליה. אבל לא ברור לי איך זה קשור לכל יתר חילופי הדברים בינינו.