למה אני מרגישה שחוקה? אני מזמינה
אותך לבלות איתי יום אחד בבית הספר. אני אהיה מאוד נחמדה אליך , לא אגזול הרבה מזמנך. אזמין אותך ליום קצר. שעתיים בלבד. משמונה עד עשר. אפילו אכבד אותך בכוס קפה. סליחה המים קצת עכורים... אבל לא נורא מתרגלים לסוג כזה של קפה מהר מאוד. או סליחה יתכן ואצטרך לכבד אותך בקפה ללא חלב... כי חלב אין בשמונה בבוקר בכל יום. לא נורא אכבד אותך רק בכוס מים. כן כמובן מים עכורים! אחר כך נעלה לכיתתי ונבלה יחד שעתיים "נהדרות" ! אולי יחד נוכל להשפיע על הדור הבא שלנו! נשוחח איתם על עישון בגיל שלוש עשרה, על שתיית אלכוהול, ננסה להקנות להם הרגלים , לא נוותר על ערכים. ומה עם מתמטיקה ומקצועות נוספים. רגע שכחתי משהו חשוב... מה עושים עם ההורים? הרי אני עובדת אצל כל הורה והורה, כמובן שבהתנדבות! מה נורא כל כך לקבל טלפון בשעה שתיים וחצי בצהריים מהורה שעכשו נוח לו להתקשר הוא בסך הכל מבקש שאדאג להעביר את בנו לספסל הראשון מחר. ובעשר וחצי בלילה טלפון מהורה נוסף על שטות נוספת. וזה בסדר גמור - הרי אני עובדת אצל כל אחד ואחד מהם! את מי מהם זה מעניין בכלל שעת צהריים, אולי גם ילדי הפרטיים זקוקים לי... דיברנו על הקניית ערכים? למי? לילדים?להורים? אולי גם וגם? כן אני עובדת אצל כל אחד ואחד מהם בהתנדבות! הרי גם בסופר אני קונה ללא כסף... אני לא עומדת מול 30 ילד בכל יום ויום! אני עומדת מול 30 ילד וששים הורים. היכן יש עוד סקטור כזה? אני מצהירה קבל עם ועדה אני שחוקה ועייפה!!!! תחביבים שאלת??? מתי בדיוק יש לי זמן לתחביבים??? סליחה על צורת ההתבטאות הצינית שלי. הכל נובע מעייפות!
