נשים כורעות ללדת

אביא

New member
אפרופו השם הידעת:

אצל החרדים בית החולים מעייני הישועה בבני ברק נקרא "בית הרפואה"
 

דניעל

New member
ואני נולדתי ב"בית יולדות"

בכפר-סבא. אבל הוא לא קיים עוד. ובמתכונת שהוא עבד בזמנו, אני בטוחה שאף אחת כאן בפורום לא היתה רוצה ללדת...
 

אמיר.

New member
ואם מרכז הלידה ממוקם ב..

תוך בית החולים ? בקומה X ??? עם מעלית ישר לחדרי הניתוח המשוכללים ? אז זה כבר פסול ?
 
מיילדות מנוסות יודעות לפתור גם בעיו

מיילדות בית מגיעות עם מכשיר חמצן. הציצו בנתונים מהעולם. לידות בבית ולידות במרכזי לידה הן הלידות בהן הסיכון הוא נמוך ביותר לסיבוכים ושביעות הרצון גדולה ביותר. אלו הן עובדות. ועדיין עשו כל אחת את הישר בעיניה. אני אשמח מאוד ללדת במרכז לידה, למרות שיש לי כמה חברות עם בתים מדהימים שיכולים לבוא בחשבון. עכשיו רק נשאר לי להיכנס להריון. שהיה לכולם טוב עם בחירותיהם.
 
סיכום ביקורו של ד"ר ואגנר בישראל

סיכום ביקור דר´ מרסדן ואגנר בישראל כאורח ´נשים קוראות ללדת´ – למען חופש בחירה בלידה, דצמבר 2001 נשים בישראל חשופות שנים להפחדה סביב נושא הלידה. הן לומדות להאמין שבית החולים הוא המקום הבטוח ללידה." סיכם את ביקורו בישראל הד"ר מרסדן ואגנר שהיה אחראי על תחום המיילדות והיילודים בארגון הבריאות העולמי במשך חמש עשרה שנה:" רק בישראל נפתרו השנה יותר מ 700 ילודים בלידה וקצת לאחריה. ילדים אלו נולדו בבית החולים. הלידה היא ארוע דרמטי אולם אישה יכולה להפכו לארוע שבו עוצמתה באה לידי ביטוי או לארוע שגוזל ממנה את עוצמתה ומשאיר אותה עם טראומה. מחקרים מהעולם מראים שלידות בית ולידות במרכזי לידה בטוחות כמו לידות בבית חולים (אם יש כזה דבר בטיחות בלידה) ויש בהן פחות התערבויות מלידות בבית חולים ושביעות רצון גבוהה יותר." במהלך סיור אינטנסיבי בן חמישה ימים נפגש ד"ר מרסדן ואגנר עם רופאים, מיילדות, קובעי מדיניות וקהל בישראל. ד"ר ואגנר: "לרוב מיותר לדבר עם הרופאים. דעתם במילא מגובשת והם אינם מקשיבים, רק משוכנעים בצידקת דרכם ההתערבותית. רופאים הופיעו בסיטואציית הלידה רק ב 200 השנים האחרונות והם גוזלים מהאישה את הלידה והופכים אותה לארוע שדומה לניתוח. בשכיבה על הגב, מול אורות בוהקים עם מטפלים מתחלפים, תרופות ומכשירים." תגובתם של הרופאים היתה חצויה, היו שהגיבו בזלזול למרות החשיפה לעובדות מדעיות. "הוא השתמש במדע כמטיף" אמרו, מסרבים לראות שהם עושים אותו הדבר בחדרי הלידה. "אצלנו פוקעים קרומים שנתיים" הודיעו בשמחה בהדסה עין כרם. ד"ר ואגנר הבהיר כי התינוקיה היא אחת הטעויות הגדולות שנעשו בבתי החולים כיון שהיא חושפת את הילדים לזיהומים שחלב האם אינו יכול להגן מפניהם כמו גם פוגעת בהיקשרות הראשונית של הילד והאם. מנהל התינוקיה בבית החולים אסף הרופא קם להגן על ממלכתו ותקף את ד"ר ואגנר. לעומת זאת רופאים אחרים הודו על פתיחת הדיאלוג, תגובה של פתיחות נראתה בפגישה עם הצוות בבית החולים שיבא ובפגישה עם הצוות בבני-ציון. מיילדות יצאו נרגשות מהפגישות. חלקן הביעו צער על אטימות הרופאים, חלקן סיפרו כי הן אוהבות לעבוד בלילה כשהרופאים אינם "מסתובבים בין הרגליים" ומתערבים ללא הפסקה. "המיילדת הטובה אינה ממהרת להתערב, היא מבינה שתהליך הלידה אינו מתוזמן וכי יש לו קצב משלו. היא ממקמת את האישה במרכז ומכבדת את יכולת הגוף ללדת ללא צורך בהתערבות והכלי הכי חשוב שלה זו אהבה." אומר ד"ר ואגנר. בכנס "כוחה של מיילדת" דיברו המיילדות על השוני בגישה ללידה ביניהן לבין הרופאים. על ההנחיות שהן מקבלות להתערבות, על כך שרבות מהן הוכשרו על ידי רופאים ועל הצורך שלהן לחזור וללמוד כיצד לנהל לידה טבעית. הן דיברו על חזונן לכך שמעקב ההריון יערך על ידי המיילדת כפי שהדבר נעשה במדינות מתקדמות. מעקב על ידי מיילדת מאפשר לקשר בין היולדת והמיילדת, להתפתח עוד לפני הלידה. הן דיברו על רצונן לטיפול רציף של מיילדת על יולדת לכל אורך הלידה וגם שמירה על קשר עם היולדות בתקופה שלאחר הלידה. עוד הזכירו מרכזי לידה עצמאיים, טיפול שונה לנשים בסיכון גבוה ולנשים בסיכון נמוך בתוך בית החולים (מרכזי לידה בתוך בית החולים) והגשמת משאלות היולדת על ידי הכנה משותפת של תוכנית לידה. הוזכר גם חזון לפיו תינוקות שנולדו בניתוחים קיסריים לא יופרדו מאמהותיהם והאמהות תקבלנה סיוע לטיפול בתינוק. ד"ר ואגנר הציע כי שיתוף הפעולה בין המיילדות לרופאים יהיה על בסיס שוויוני ולא פטרוני, כי הרופא יוזמן במידה ונחוצה התערבות כירורגית אבל נושא כמו ביצוע חתך (במקרים בו הוא נחוץ) או תפירת חתך, יכולים להתבצע על ידי מיילדות (כפי שנעשה במקומות נאורים בעולם). חברי הכנסת הסתייגו מרעיון התיקון לחוק מענק הלידה המפלה כיום תינוקות שנולדו מחוץ לבית החולים מתינוקות שנולדו בבית החולים. "שביעות הרצון של הנשים אינה מעניינת אותי" אמר יו"ר ועדת העבודה והרווחה מר דוד טל תוך שהוא משתמש בטיעון הבטיחות וההגנה על השכבות החלשות כדי להצדיק פטרוניות ומניעת השוואת זכויות של יולדות מחוץ לבית החולים לאלו שיולדות בבתי חולים. המצב כיום הופך את האפשרות לבחור מיילדת בתשלום אישי לנחלת העשירים בלבד. חברת הכנסת תמר גוזנסקי מאמינה כי יש לפעול למודעות ציבורית וללחץ ציבורי על מנת שתהליכים אלו יקרו כמו גם לשיפור המיילדות בתוך בתי החולים. אין היא שוללת את האפשרות להקמת מרכזי לידה שיתרמו לשינוי הגישה גם במוסדות הקיימים. מנכ"ל משרד הבריאות מר בועז טל הבטיח לשקול מחדש המדיניות הקיימת. תגובת הקהל היתה חמה ביותר. נשים הודו על חשיפת בני-הזוג למתרחש בתחום המיילדות וסיפרו כי הן חשות שהרוויחו שותף שיעמוד על זכויותיהן מול הממסד. תומכים רבים הצטרפו לתנועה" נשים קוראות ללדת" וברור כי יש להעביר עצומה לכנסת וליצור לובי למען זכות הבחירה ופתיחת ההזדמנויות בפני נשים - ללדת באופן הרצוי להן, אם בבית, במרכז לידה או בבית חולים. ד"ר ואגנר עזב את ישראל בחזקו את ידי הפעילים תוך שהוא מציין כי אנחנו אמנם עדיין בתחילת הדרך אבל: "גם קבוצה קטנה חושבת ומחוייבת יכולה לשנות את העולם." כל המעונין להצטרף ל"נשים קוראות ללדת למען חופש הבחירה" מוזמן להתקשר ל 03-5226442 או לשלוח דואל ל [email protected] גירסה נוספת של אקטואליה – ד"ר ואגנר שהיה אחראי על תחום המיילדות והיילודים בארגון הבריאות העולמי במשך חמש עשרה שנה ביקר בישראל ונפגש עם רופאים, מיילדות, חברי כנסת, נציגי משרד הבריאות וקהל.בכנסת נפגש ד"ר ואגנר עם חבר הכנסת דוד טל, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, חברת הכנסת תמר גוזנסקי ומנהל המחלקה לאם לילד ולמתבגר פרופ´ יונה אמיתי. בדיון שנערך באופן לא רשמי שמעו הנוכחים את עדותו של ד"ר ואגנר באשר לבטיחות לידות הבית, לצורך שעולה למתן אישור למרכזי לידה ולבעיתיות של הטיפול בנושא הלידה המוצע לנשים, על ידי בתי החולים כיום. פרופ´ יונה אמיתי הראה נתונים טובים מאוד של תמותת ילדים ואמהות נמוכה בישראל וטען שרק בזכות הטיפול המיילדותי המצויין המספרים כה נמוכים. "שביעות רצונן של הנשים אינה מעניינת אותי" אמר דוד טל אשר טען כי הוא מגן על אוכלוסיות חלשות אשר יכולות להפגע אם תינתן להן הזכות והתמיכה ללידת בית, הוא ציין כי לא יתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת אברהם הירשזון לתיקון חוק מענק לידה אשר כיום אינו ניתן לתינוקות שנולדו מחוץ לבית החולים. ד"ר ואגנר הבהיר לנוכחים כי הנתונים על לידות בית ממוסדות, המלוות ליווי מיילדותי מקצועי טובים כמו הנתונים של לידות בית חולים עם פחות התערבויות ויותר שביעות רצון ובמקביל ציין כי בשנה הנוכחית נפתרו יותר מ700 תינוקות בבתי החולים בישראל. על כן השימוש בנושא הבטיחות הוא מסולף, לא פחות מהטענה שבתי החולים משפרים את הנתונים לגבי תמותה בשעה שמדובר בתנאים סניטריים שהלכו והשתפרו ובעזרה ראשונה בסיסית כמו עירויי דם ואנטיביוטיקה. הנוכחים התבצרו בעמדתם תוך התעלמות מהנתונים וקיבוע המצב בו לידות בית יכולות להיות נחלתם של העשירים בלבד. הגב´ תמר גוזנסקי ציינה כי יש לשקול אפשרות של פתיחת מרכז לידה (מוסד שהחוק בישראל אינו מאפשר לפתוח) המהווה גשר בין הבית לבין בית החולים עבור נשים המבקשות ללדת בתנאים הומניים, בסביבה תומכת ובגישה מיילדותית חברתית וכי ייתכן וזו תהיה פריצת הדרך שתביא גם להשוואה בתמיכת המדינה ליולדות מחוץ לבתי חולים כמו לאלו שיולדות בבתי החולים. סביר שפתיחת מרכזי לידה תביא גם לשינויים מבורכים בשירות המיילדותי הקיים כיום בבתי החולים. מפגש נוסף נערך לד"ר ואגנר עם בועז לב מנכל משרד הבריאות שהסביר כי בשנות החמישים ניתן מענק הלידה רק ליולדות בבתי החולים כדי לצמצם בעיות תמותה ותחלואה. גם הוא הקשיב לדברי ד"ר ואגנר והסכים כי ייתכן ויש לשקול מחדש את המדיניות. בכירים נוספים במשרד הבריאות ציינו כי ישמחו לקבל מידע נוסף על מרכזי לידה. פעילי התנועה "נשים קוראות ללדת למען חופש הבחירה בלידה" שארחו את ד"ר ואגנר בביקורו הנוכחי בישראל מתארגנים להפקת יום עיון למשרד הבריאות בנושא זה ובמקביל מחתימים אנשים על עצומה הדורשת מתן זכות לנשים להחליט היכן ברצונן ללדת, למסד בחוק את זכויותיהם של האישה, היילוד והמשפחה כמפורט בנייר העמדה של התנועה. כל המעונין להצטרף ל"נשים קוראות ללדת למען חופש הבחירה" מוזמן להתקשר ל 03-5226442 או לשלוח דואל ל [email protected]
 

אמיר.

New member
השגות מסויגות...

כי אני לא ילדתי מעולם. 1. מי ייצג את העובר ? 2. האם אין דעות שונות בענין ? 3. האם יתכן שההשקפה דנן מושפעת מהשקפה חברתית כוללת שאיננה בהכרח קשורה לבתי חולים ?
 

imale

New member
עקרונית אני מסכימה עם עיקרי המאבק

של "נשים קוראות ללדת" אך אני מסכימה עם הדיעות שנרשמו כאן, נגד מרכז לידה מחוץ לבית החולים. גם אני סבורה שיש להפנות את המאמצים לשיפור המערכת הקיימת, ולאפשר ליולדות בבתי החולים לחוש בנוח ויותר בחירה בתהליכי לידה מסויימים. את רומי כמעט איבדתי, בגלל הסתבכות קשה שלה בחבל הטבור. זו בעיה שלא ניתן לצפות מראש, והפתרון - ריצת "אמוק" לחדר ניתוח, כי כל דקה וכל שניה קובעת. במצב כזה, אם הייתי בוחרת ללדת בבית או במרכז מחוץ לבית חולים שאין בו חדר ניתוח - הייתי מאבדת את בתי, ולא משנה כמה נינוחה רגועה ובוטחת בגופי הייתי. מן הסתם, אפשרות כזו, ללדת בבית, בכלל לא עלתה בדעתי ממילא, גם משיקולים כלכליים, גם בגלל רעלת הריון שגרמה לאשפוזי חודש לפני הלידה (ואין לה שום קשר, אני חוזרת ומדגישה: שום קשר - לבעיה שהתעוררה בזמן הלידה) וגם בגלל חשש טבעי של יולדת בפעם הראשונה. אני מכבדת, ואולי קצת מעריצה את האומץ של מי שבחרה ללדת בבית, אבל תמיד תהיה לי המחשבה הזו: מה אם העובר היה מסתבך ונחנק... כל לידת-בית שמסתיימת בטוב היא נס בעיני. לא אנסה את זה לעולם בעצמי.
 
ומה אם מי שהולך ברחוב ידרס?

אני מעריכה כל אדם שחי חיים מלאים לפי אמונתו. מכבדת את החלטתך ללדת בבית חולים. מכירה מקרים רבים ומגוונים ועדיין מבקשת להחליט על גופי ועל עוברי. לידה בבית על פי כל הנתונים שנמצאים ברשותי בטוחה יותר מלידות בית חולים ומה עושים כאשר חבל הטבור מסתבך בלידת בית? תשאלי את מיילדות הבית המיומנות שפשוט יודעות ליילד ולכן יודעות לפתור מצבים כאלו. לצערינו מיילדות רבות כיום למדו לילד אצל רופאים והן יודעות בעיקר ליילד בעזרת טכנולוגיה ופחות לעשות שימוש בידיים. וזו עדותן שנמסרה בארוע שקיימנו בבית החולים ליס. שם יצאה מיילדת בוכה מהחדר וסיפרה שילדה שתי לידות עם מלקחיים ושאר התערבויות ואף אחד לא סיפר לה אילו אפשרויות עומדות בפניה. היא אמרה שהיא בהריון והודיעה לחברותיה שהן תעמודנה לידה בלידה והשלידה הזו תהיה לחוויה מתקנת. אז מסתבר שאפשר תמיד ללמוד ושאפשר גם אחרת -רק צריך לדעת מה אפשר.
 

ציפי ג

New member
השאלה היא, איפה יש יותר סיכוי להדרס

ברח´ נידח בעיר נידחת, או בכביש גהה. השאלה היא איפה יש יכולת טיפול יותר יעילה במצב של סיבוכים, במקום בו יש צוות רפואי ומיילדותי, או במקום בו יש מיילדות בלבד.
 
השאלה היא אם לא דורסים כדי להציל

חוסר האמון בגוף האדם ואמון בטכנולוגיה גורם לגישה כה מתערבותית במיילדות. החשיפה לתביעות משפטיות גורמת לגישה כה מגננתית במיילדות שהליכה לבית חולים כמוה כהימור על בריאותך ובריאות ילדיך- שניכם בסכנת הסתבכויות שבעקבותיהן יוכלו אשפי הטכנולוגיה להצילך. עכשיו תבחרי.
 

ציפי ג

New member
ומיילדות לא חשופות לתביעות?

אין היום גוף שנותן שירות לאנשים שלא חשוף לתביעות. כולל מיילדות. אם מיילדת מפשלת, היא תתבע, וטוב שכך. אז מה ההבדל בין יולדת ובין רופא לענין זה? ואני מסכימה שהרבה מההחלטות ששרופאים מקבלים נובעים מחשש מתביעות. אבל אין בטוח שזה לא יקרה גם למילדת. אני חושבת שאפשר במסגרת בתי החולים הקיימים לתת ליולדת את הבחירה איך היא רוצה ללדת, לידה עם מילדת ללא התערבות רפואית, אלא במקרה צורך, או בלידה שהרופא מעורב בה. אני חושבת שצריך להכשיר את המילדות להאזנה רבה יותר ליולדות ולבקשותיהן. אני חושבת שצריך להוסיף כח אדם. אני לא חושבת שצריך לבטל את נוכחות הרופא קרוב ליולדת ולעובר, מחשש להסתבכות (15% זסיבוכים בלידה זה המון).
 
בבתי חולים ימשיכו להיות רופא

כאשר לומדים את ההיסטוריה המיילדותית רואים שמרכזי לידה (כלומר יחס הומני אמיתי) בתוך בתי חולים כשלו כי הצוות התקשה מאוד להפנים את השינוי הקונספטואלי. במספר בתי חולים בארץ מיילדות מדהימות שאם תינתן להן אוטונומיה (גם בתוך בית חולים) תוכלנה לנהל מרכזי לידה לתיפארת. הבעיה היא הרופאים בארץ הם האחרים משפטית ולכן הם לא באמת מרשים חופש. אפשר בתוך בתי חולים רק להתקדם עד גבול מסויים וגם זה טוב. חדר עם מיטה זוגית ופרטיות של מיילדת כמו זה שהיה במשגב לדך בהחלט צריך היה להיות בכל בתי החולים בישראל על תקן מרכז לידה. הלואי שיהיה בקרוב. אין זה פוסל את הצורך בחופש בחירה ללידה בבית או במרכז לידה עצמאי שרופא לא בהכרח קשור אליו, שנמצא בקרבת בית חולים ומקבל גיבוי ממנו. מרכז לידה כזה מקבל רק נשים בסיכון נמוך ונתונים מיילדותיים מהעולם של מרכזים כאלו הם מצויינים ביותר. כל אחד על פי חרדותיו והרומן שלו עם המציאות יוכל לבחור במקום הלידה הרצוי לו. כל אחת תבחר את הרצוי לה וכולנו נוכל לשמוח כי בחרנו. נהיה אחראיות על הבחירה שלנו.
 

רותי ע

New member
אם בבית חולים כמו תל השומר יש מרכז

לרפואה קוסמטית שהוא מוסד פרטי ועצמאי למה לא יכול להיות מרכז לידה בתוך בית החולים, במבנה נפרד אבל קרוב מספיק לחדרי הניתוח במקרה חרום? לגבי התשלום-בית החולים מקבל סכום נכבד עבור הלידה. אפשר להעביר את אותו סכום למרכז הלידה. אין סיבה שזה יהיה שירות לעשירים בלבד.
 

רותי ע

New member
בדיוק ! על אחת כמה וכמה..

אם אפשר מרכז קוסמטי אז אפשר ורצוי מרכז לידה..
 
הפוך, רותי, הפוך

מרכז קוסמטי אין בינו לבין מרכז לידה דבר וחצי דבר. אחד זה רפואה חיונית, שני מותרות שאינן חיוניות. מי שזקוקה לניתוח קוסמטי מסיבות רפואיות (נניח, כוויות) - מקבלת אותו. קודם שנגיע למצב שמי שנזקקת לטיפול ויחס הוגן בלידה תקבל אותו תמיד - בלי הבדל דת, גזע ועומק כיסיה או כיסי בן זוגה ואחר כך נדבר על מותרות. יש לטעמי איזהשהי מידה של "יריה ברגל" בגישה התומכת במרכזי לידה בטרם הושתת רף גבוה במקומות הקיימים שכ-ו-ל-ם עומדים בו - שכן זה נראה כמו גחמה של קבוצת כח קטנה שמוכנה לאפשר יחס רע למי שלא עומדת בקריטריונים שלה. המאבק נכון, לגיטימי, אבל עוד לא בשלה הדרך לעיסוק בהעדפות של תת-קבוצות שכן היא באה על חשבון המאבק עצמו.
 
כשאין תחרות אין שיפור שירות

מחקרים מהעולם מוכיחים כי מרכזי לידה בתוך בתי חולים כשלו ברובםץ. מדוע? כיוון שקשה מאוד לשנות את החשיבה. אוקי. אמצעי ההחיאה מוסתרים אבל הפרוטוקולים המשיכו להיכתב על ידי רופאים ומה שאישה עשתה היא רק מה שהרופאים הרשו לה לעשות. אני לא רוצה שירשו לי. אני אחראית לגופי ולתנועותי ולהחלטותי. רק מרכזי לידה עצמאיים, כפי שמעיד על כך הנעשה בעולם, יכולים להוות תחרות אמיתית לבתי החולים ולגרום לשינוי כלשהו להתחולל- אבל לאט לאט. זאת בשעה שמרכזי לידה עם מיילדות מדהימות וישנן רבות כאלו יכולים מיידית לתת את השירות ההומני שכל הנשים נזקקות לו. האם מכיוון שאי אפשר שיהיה טוב לכולם לא כדאי שיהיה טוב לחלק?בתור התחלה כמובן. החזון הגבוה. גבוה. הלוואי שכולן תוכלנה ללדת בתנאים הומניים
 
אני לא רואה את המרכז בתל השומר

למשל כמרכז שנכשל אלא כזה שרק הולך ומשתפר (ובהפרש של כמעט שש שנים בין שתי לידות - זה בהחלט בלט מאוד מאוד לעיני). התחרות מתקיימת ממילא מעצם האפשרות שלנו כנשים לבחור איפה ללדת. מרגע שנפתחה האפשרות התחילו בתי החולים להתחרות זה בזה והבעייה נשארה רק בפריפריות - שם ממילא לא תפתחי מרכז לידה לעשירות כי הוא לא יוכיח את עצמו כלכלית. כך שלא תשני את המצב. אין טעם לחתור לתחרות שכבר קיימת אלא לגיבוש הכח הכלכלי הנשי כאמצעי לוביסטי ואמצעי לחץ לשיפורים נוספים, ואפילו חקיקה במקרה הצורך, ברפרנס לחוק יסוד כבוד האדם, או משהו דומה.
 
למעלה