אני לא אבקר אותך
כי אני מרגישה שאתה כבר עושה את זה בעצמך. אני כן מעריכה את הכנות שלך. גם זו מעלה. באשר לעניין שלך, אני קצת מבינה וקצת לא. אתה פשוט רוצה שקט נפשי, בגדול. רוגע פנימי שאתה מושך,שלא יעזבו אותך, שלא תיפגע, שאתה לא שופט לפי חיצוניות, אתה איתה בגלל האישיות שלה. לכאורה. אבל שנינו יודעים שזה בולשיט. אתה פוחד לצאת לעולם האמיתי, של הורמונים, אינטרסים, תחרותיות ופגיעה. אתה כאילו מסתגר בתוך קונכייה. אסור לך. אני חושבת שמגיע לך להיות בקשר זוגי עם אדם שאתה נמשך אליו. שאם לא, יצורים מיניים שכמותינו, הקשר נועד לאבדון מראש. האמן לי. ועוד לא הזכרתי את הבחורה הנחמדה, שאולי חיה באופוריה זמנית, אבל תיפגע מאוד ככל שיחלוף לו הזמן. כאישה, אני בטוחה שהיא מרגישה במבטים שאתה משגר לאחרות. לא מגיע לה. נכון? וגם לא לך. אני מציעה לך להפסיק את הקשר, בכבוד, בהגינות, ולטובת שניכם יחד. בהצלחה.