דוגמאות
1) חוג לריצה לילדות (וזה אפילו מפורסם דרך בית הספר). בחוג הזה הבנות מתאמנות לריצת 5K, ובנוסף מדברים איתן על נושאים שונים כמו אטיטיוד, אומץ, שיתוף פעולה, עוד המון נושאים חשובים, ובנוסף יש להן פרוייקט קהילתי. בקיצור, כמו Girls Scouts, עם שילוב של אימוני ריצה.
הלוואי שהיה משהו מקביל לבנים או שהיו מאפשר לבנים להשתתף!
2) חוגי כדורסל. ישנם חוגי כדורסל באיזור שמתחילים להציע מגיל 8 רק קבוצות גילאים 8-14 (מעורב בנים בנות), אבל ממשיכים להציע טווחי גיל נורמאלים יותר לבנות בלבד.
3) חוגים ל- coding המיועדים לבנות בלבד יש כפטריות אחרי הגשם. במקרים רבים החוגים האלו הם חינם או מוזלים. חוגים מקבילים לבנים - אני לא מצאתי.
וזה עוד מבלי לדבר על קייטנות קיץ שיש הרבה שמיועדות לבנות בלבד, גם בתחומי עניין שמתאימים מאוד לבנים.
אם מישהו(י) חושב(ת) שכל כך חשוב לבנות להיות לבד בלי בנים, מדוע לבנים לא מציעים אפשרויות דומות? מה זה המידור הזה?
ותוספת - אני פעילה בבי"ס באיזשהי תוכנית למתקדמים. המנהלת בפירוש הודיעה שמספר הבנים חייב להיות זהה למספר הבנות! אותי זה מזעזע. שיקחו על פי ההישגים הדרושים. הי, אולי אפילו יצא שיש יותר בנות?! אבל להוריד את הרמה בגלל שחייבים להראות שיש חצי חצי זה עצוב מאוד. מה שכן, כשהכבוד של בית הספר on the line, הם מתפשרים על הדרישות; לקראת תחרות בין כמה בתי ספר, כל בית ספר לוקח את אלו שהגיעו לטופ על מנת שייצגו את בית הספר, ושם חייבים שיהיה לפחות 1 מבן המין השונה. כלומר, אפשר שכולם חוץ מ- 1 יהיו בנים (או ההיפך). מה שנקרא, אחד בפה ואחד בלב. פה כבר לא צריך את השיוויון הקדוש.