סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

[KallaGLP]

אתה בכלל לא מיזנתרופ.

 

[xbuffalomen]

אני ?! מיזנטרופ ?!

 

[KallaGLP]

אגב, נראה שלפי ההגדרה שלך כל מי שעושה עסקים או מרוויח טוב

הוא עוכר ישראל (או ארה"ב).

 

[xbuffalomen]

אני כנראה לוקה ביכולת להסביר

 

[possum2]

יתכן שחינוך אקדמי יותר רציני היה מאפשר לך להיות רהוט יותר

 

[KallaGLP]

אנא, ממש לא הייתה לי כוונה להעביר את הדיון לפסים אישיים.

 

[תמי יונועה]

אני מסכימה איתך שהחזירות באקדמיה מגעילה

ולא, אף אחד לא ישכנע אותי שהשכלתו של סטודנט עולה 70K לשנה ומוצדק לדרוש מחיר שערוריתי שכזה...

מצד שני, אי אפשר איתם אבל אי אפשר גם בלעדיהם...

 

[xbuffalomen]

יותר מאדם אחד הוכיח שניתן בלעדיהן ...

והאדם "הסופר חכם" שעונה על דרישות הסף - אקדמיות ובעיקר כלכליות - של האונ' היוקרתית בטוח יכול בלעדיהן ... בטח בהקשר של רכישת הידע / מיומנות ובאשר להשתלבות עתידית בחברה (חברתית ומקצועית) הקושי רק מוכיח את טענתי ...

 

[Fellowship]

אז מה אתה מציע?

 

[xbuffalomen]

ברני סנדרס

 

[iris mom of two]

דעתי, וזו דעתי בלבד

תואר ראשון, מה שחשוב בו זה נקודת זנוק.
&nbsp
איפה אותה נקודת הזנוק? תלוי תחום, אוניברסיטה, מה השאיפות של הילד. למי שרוצה להיות מורה, עם משכורת של $40K לשנה עדיף ללכת לצבורית שמתמחה בזה (יש כזו בכל מדינה, פה יש אחת מעולה, וזה לא UMASS, אלא Worcester state, או Framingham state.
&nbsp
להיות עו"ד מהדרגה הראשונה, כדאי להתקבל לivy league. אבל סתם עו"ד יכול לעשות תואר ראשון בכל מקום, ואז להסתכל איזה בית ספר למשפטים הכי מתאים למה שאותו אינדיווידואל רוצה לעשות.
&nbsp
להיות רופא? כדאי דווקא לעשות תואר ראשון זול יחסית, באוניברסיטה עם מחלקת ביולוגיה סבירה מעלה. בית הספר שהבן שלי התחיל בו היתה כזו. מצד שני תוכנית המחשבים שם היתה דפוקה, והוא החליף מייג'ור - ואוניברסיטה. לשמחתי האוניברסיטה החדשה היא מעולה בשביל התחום שלו (חמישית בעולם), אבל בטח בחיים לא שמעת עליה. בנוסף, עם המלגה שהוא קבל והעובדה שהוא גר בבית, זה ממש זול יחסית ($90K לכל התואר).
&nbsp
יש לי קצת יידע על MD/PhD פשוט מהתחום של הבעל. יש הרבה תוכניות שבהן הלמודים יהיו חינם, ואפילו יקבלו סטיפנדת מחיה. אבל זה לא מסלול לעצלנים.היו כמה שעשו את המסלול הזה כשבעלי עשה את הPHD שלו.
&nbsp
בוסטון יוניברסיטי היא בין היקרות. אחייניתי הלכה לשם סיימה לפני 4 שנים תואר משולב עם דוקטורט בפיסיוטרפיה. היא הלכה על חשבון הבארון (ההורים שלה הרבה יותר עשירים מאיתנו), בעלה (נפגשו שם) שלם בעצמו. הוא שלם הרבה פחות וייצא עם דוקטורט בפיסיוטרפיה, וחוב שש ספרתי אבל.. אחרי 4 שנות עבודה החובות שלהם הצטמצמו למדי, והם כמעט ללא חובות.
&nbsp
זה עוד דבר, יש אוניברסיטאות שהשכ"ד מגלם בחובו ערך נוסף ביכולת השתכרות (הארוורד, ייל, פרינסטון, סטנפורד, MIT), ויש שלא (לא שמעת עליהם).
&nbsp
יש חשיבות עצומה לקשרים שיש לבית הספר בשוק העבודה. דווקא אוניברסיטה צבורית גדולה היא בת ייתרון שם.
&nbsp
ומה שאף אחד לא הזכיר זה, שממש לא חייבים לשלם את הסכומים העצומים האלו. אין שום בעייה להתחיל בבית ספר דו שנתי זול ואז לעבור לאוניברסיטה יקרה ומרשימה. החסרון? כן, לא מקבלים את החוויה של אוניברסיטה (שלבן שלי למשל דווקא לא התאימה ממילא), וצריך המון משמעת עצמית של הילד. זה לא מסלול לרכי לבב או ילדים של אמא הליקופטר.

 

[Fellowship]

מעניין, תודה.

 

[danakama10]

למה מסלול של מעבר לאוניברסיטה יוקרתית

לאחר שנתיים לא מתאים לרכי לבב או אמא הליקופטר?
אני לא יודעת איך זה בסטייט שלך (מסצ'וסטס?), אבל בקליפורניה אם את עומדת בתנאים מסויים כשאת מסיימת קומיוניטי קולג' של שנתיים (כגון ממוצע של 3 לפחות), אחד מהקמפוסים של UC *חייב* לקבל אותך, וכמובן יש סיכויים טובים להתקבל גם לאוניברסיטאות פרטיות אם הציונים טובים.
אנחנו עוד רחוקים מההחלטות הללו, אבל האופציה הזו נשמעת לי קורצת מאוד. יש לנו כאן חברים אמריקאים עשירים מאוד והם כבר החליטו שבבוא הזמן הילדים שלהם ילכו על המסלול הזה, והעידו שהם מכירים עוד משפחות מבוססות שיודעות שילכו על זה.
אני גם לא חושבת שאוניברסיטה יוקרתית מצדיקה את הסכומים המטורפים. אם אני מסתכלת סביבי, יש כאן הרבה בוגרי סטנפורד, MIT וכו', ויש גם הרבה בוגרי סטייט יוניברסיטיז. אלו וגם אלו מצליחים מאוד. אולי בעבודות הראשונות לאחר סיום האוניברסיטה יש הבדל משמעותי בשכר, אבל בהמשך, כשיש כבר נסיון תעסוקתי ו/או תארים מתקדמים, ההבדל, אם קיים, הוא די שולי.
אני לא אשקר, בהחלט אשמח אם ילדי יתקבלו לסטנפורד או קאלטק (על מילגה גבוהה!), אבל האופציה של שנתיים קומיוניטי קולג' ואז שנתיים באוניברסיטת סנטה ברברה, לדוגמה, וכמובן שגם ברקלי או UCLA, וגם הרבה אוניברסיטאות state או UC אחרות, היא אופציה קורצת במיוחד. יש פה המון אוניבסיטאות ציבוריות טובות מאוד - סן דיאגו, סן לואיס אוביספו, איירוין, דייויס ועוד רבות וטובות, וכגם גם המון פרטיות מעולות ויקרות שהן לא סטנפורד - קאלטק, פומונה ושאר ה Claremont Colleges, ועוד.
אם אין מלגה מאוד מאוד נדיבה, אני לא רואה סיבה לשלם עבור אוניברסיטה מעולה סכומי עתק, בעוד שאפשר להסתפק בשנתיים בקומיוניטי קולג' ושנתיים באוניברסיטה ציבורית טובה.

 

[placid1]

אבל לא בכל הסטייטס יש מערכת של

אוניברסיטאות ציבוריות טובות כמו בקליפורניה. תחשבי על זה לפני שאת עוברת למקום אחר, כמו שציינת, באחד השרשורים, שאת מחפשת לעשות .....

 

[iris mom of two]

המעבר זה לא הבעיה

הבעיה היא לשמור על הדרך בקומיוניטי קולג'. להיות סטודנט טוב ומשקיען במקום שזה לא בהכרח הנורם
&nbsp
צריך להיות בן אדם חזק עם המון מוטיבציה עצמית. הרבה יותר קל להיות סטודנט טוב במקום שהנורמה היא להיות סטודנט טוב. אני מדברת ממה שאני רואה והכרות עם סטודנטים שהצליחו ונכשלו במסלול הזה

 

[danakama10]

לא חשבתי על זה

אני עדיין חושבת שילדים שהטמיעו בבית שהצלחה בלימודים זה ערך חשוב ידעו לא לזרוק ז. אני גם חושבת שבקומיוניטי קולג' זה לא מאוד קשה להוציא ציונים טובים, ואת הזמן הפנוי אפשר יהיה להשקיע בלימודים אונליין ובפרוייקטים אחרים כדי שהמוח לא יתייבש. טוב, עוד חזון למועד...

 

[iris mom of two]

דווקא זה

שקל להוציא ציונים טובים זה חלק מהבעיה. ילד חכם שלא מאותגר, בדיוק גמר תוכן וחוזר לאוירה של תכון....
&nbsp
כמו שאמרתי, לילדים חדורי מטרה, עם המון כוח משמעת עצמית זה עובד. לילדים שההורים דוחפים, זה לא יעבוד. חלק מזה זה גם עניין של גיל

 

[debby12]

סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

בחודשים האחרונים שמתי לב ששתי חנויות פיזיות באזור שלי נסגרו: אחת של אנתרופולוגי ועוד אחת של צ'יקו. יש גם סניף סגור של CVS שעומד ריק כבר שנה וחצי.
אני גרה באזור יחסית צפוף אוכלוסין (פרבר קרוב מאוד של עיר גדולה), לא באמצע השומקום.

ועכשיו ראיתי שגם סירס עומדת לפשוט את הרגל. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5367684,00.html

חנויות הרשת שעוד בסביבה - נגיד לורד אנד טיילור ומייסיז, מרגישות לי בד"כ מסכנות וריקות יחסית כשיוצא לי לבקר בהן (וזה תמיד בסופ"ש - במהלך השבוע אני עובדת)

מעלה קצת מחשבות עגומות על איך בעתיד הלא רחוק נשב כולנו מול המחשב ונקנה מה שצריך רק דרך המקלדת. ואף פעם כבר לא ייצא לפגוש במקרה חבר/ה מכר/ה שכנה כשיוצאים לסידורים/קניות.

בישראל החנויות הפיזיות עדיין מרגישות לי יותר שוקקות מפה.

 

[Fellowship]

מדוע עגומות? מלהיבות

הכי נוח ויעיל לרכוש אונליין וזה דווקא מפנה לך זמן נוסף לפגוש חברים,
במקום לפגוש אותם במקרה כשיוצאים לקניות, תפגשי אותם באופן מכוון במקום זמן השוטטות

 

[KallaGLP]

אני אישית לא מחובבי השופינג

ובהחלט מעדיפה קניות באינטרנט על פני בזבוז זמן במעבר בין חנות לחנות. מעדיפה לקבל משלוח הביתה ולא להיסחב עם תיקים. יחד עם זאת, נכון שיש חנויות שנסגרות וייסגרו, אך עדיין יקח להערכתי הרבה זמן עד שנגיע למצב של קניות וירטואליות בלבד, בלי אפשרות לקנות בחנויות, בטח כשמדובר, למשל, במזן, אך לא רק. אצלנו, למשל, הסופרים מפוצצים. במיוחד קוסטקו, אך גם רשתות אחרות.