סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

[metm98]

מאז שהחלטתי לחפש את עצמי ולכתוב שירה - אני קוראת לעצמי ברברה

יש משהו בדבריך - היתה קצת התחסדות בתגובה שלי. מתנצל.
ושיקול הדעת שלי בגיל התשחורת היה הרבה יותר גרוע מסתם מוזר. אני די מופתע מכך ששרדתי.

 

[בוקובזה שטראסה]

 

[debby12]

לגבי שיקול הדעת בגיל התשחורת...

אני מסכימה איתך לגמרי. כשהייתי בתיכון הייתי פעילה בחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע. יחד עם עוד כמה חברים מהשכבה שלי.

פעם, אחד מהטיולים האלה היה לגולן, לנחל ה"יאהודיה", שם "זכינו" לקפוץ את המפל המפורסם - מין מקום כזה שאם קופצים רחוק מדי - מתרסקים על הסלעים. אם קופצים לא מספיק רחוק - גם מתרסקים על הסלעים. בקיצור - קופצים ומקווים לטוב וזה גבוה לא זוכרת כמה - אבל לדעתי לפחות 6-8 מטר.

אני זוכרת שלא היתה בכלל שאלה אם אפשר שלא לקפוץ, כי לא הבנו איתנו חבלים וזו היתה הדרך היחידה להמשיך את הטיול ולהגיע לאוטובוסים המיוחלים שבסוף. שלא לדבר על זה שהיו 100 מעלות חום בחוץ כמו תמיד, אז רק המחשבה לטפס את המסלול לאחור במקום לרדת אותו, היתה בלתי נסבלת. את הטיול הדריכו סטודנטים שהיא בני עשרים ומשהו

אני זוכרת את הפחד/בעתה שאחז בנו התלמידים/מטיילים. כי היה ברור שזו קפיצה מסוכנת. וגם, כבר אז היו מדי פעם בעיתונים ידיעות על איזה מטייל/ת שנהרגו שם בקפיצה הזו או ב"בריכת המשושים" שאיננה רחוקה משם שגם שם היתה איזו הזדמנות לקפוץ למים מגובה. רבים מאיתנו - כולל החתומה מטה - התלבטו דקות ארוכות לפני שאזרו אומץ (יותר נכון במחשבה לאחור: אזרו טמטום) וקפצו. אני זוכרת את המים השחורים הגועשים ואת ההקלה שלי שזה עבר ללא פגע.

אחר כך כשחזרנו הביתה אני זוכרת את הכעס של אמא שלי (שאני אגב, ביתה היחידה) על זה ש"קפצנו את מפל היהודיה". כמובן שלא היה לה מושג שזה חלק מהתכנית ואני מניחה שגם אני לא ידעתי לפני כן. במחשבה לאחור - אני מבינה אותה....

 

[KallaGLP]

לא אומרת שזה חכם ואני עצמי לא עשיתי ולא הייתי עושה זאת,

אך צפייה בשיטפונות במדבר זה תחביב ידוע, ששמעתי עליו כבר לפני זמן רב. אני מניחה שיש דרכים בטוחות יותר לעשות זאת ממה שנעשה במקרה הספציפי הזה, אבל התופעה בהחלט קיימת וידועה, ואינה רק נחלתם של מתבגרים וצעירים.

 

[בוקובזה שטראסה]

צופים בשטפונות משולי הואדי לא מתוך הערוץ. הם לא צפו הם צעדו.

 

[תמי יונועה]

עזוב הגיון צריך ללמוד מהנסיון

בין השנים 1948–2018 גבו השיטפונות בישראל כ-100 הרוגים ונזקים המוערכים בכמיליארד דולר. לדוגמא, שלושה מקרים:

ב 12.05.2007 היו ארבעה הרוגים בשטפונות במדבר יהודה, שבעה בני אדם נוספים חולצו. הקבוצה יצאה למקום חרף האזהרות של השרות המטאורולוגי על מזג האויר הצפוי באזור מדבר יהודה. בקול ישראל דווח כי פקח של רשות הטבע והגנים שראה את קבוצת המטיילים הזהיר אותם מוקדן יותר משיטפון שאמור לפקוד את האיזור.

26/02/1996, נחל קנה -( יובל של הירקון) 8 הרוגים

ב-30 בספטמבר 1975 נספו בנחל דרגות ששה בני נוער מקיבוץ חפץ חיים, שנלכדו בשיטפון פתאומי.

היו עוד הרבה מקרים... היתה סכנה ממשית ביום הזה, בוטלו טיולים אחרים שתוכננו לאיזור באותו יום... אם היה שוטר בצומת, שהיה אומר להם שהכביש סגור למטיילים, ושולח אותם חזרה, אולי היו מצילים עשרה צעירים

[URL]https://geo.hevra.haifa.ac.il/~inh/index.php/he/disasters-he/floods-he[/URL]

 

[placid1]

לדעתי צריך להקפיא נסיעות תלמידים לפולין בלי קשר

לחמאס, אבל זה לא קשור לדיון הזה

 

[xbuffalomen]

 

[randomwinds]

שלושה אנשים ודגל אדום אחד

הסכנה שבכלי רכב 'עם הנעה עצמית' היתה ידועה עוד לקדמונים.

באחד משלושת הפרקים של עושים היסטוריה בסדרה החיפושית של היטלר, תאר רן חוק בריטי מ1865 שנקרא חוק הדגל האדום. על מנת למנוע פגיעה בעוברי אורח, קבע החוק שכל רכב ממונע יתופעל ע"י שלושה אנשים לפחות ואחד מהם יצעד רגלית לפני הרכב ובידו דגל (או פנס) אדום להזהיר בו את הבריות. החוק פגע אנושות בתעשיית הרכב בבריטניה ואת הבכורה בתחום נטלה גרמניה.

אז כן, לא ניתן למנוע כל אסון וחשוב יותר להבין היכן הכשל ולהפיק לקחים מלתלות אשמים בכיכר העיר - הכל נכון.

... אבל, המקרה הזה פשוט מרגיז ומקומם במיותריותו. ממקום מושבי באזור בוסטון מוכת הגשם, היה לי ברור עוד בתחילת השבוע שלסופה שנחזתה פוטנציאל לגרימת הצפות בנחלי המדבר.

וכן, לנוסעים לחו"ל בקבוצות המזוהות כישראליות, כדאי להימנע מביקור במדינות שמקבלות במידה מסויימת של הבנה, פגיעה מכוונת ביהודים/ישראלים או לדאוג לליווי מתאים וכל המגזים הרי זה משובך. הכתובת על הקיר, הדגל האדום מונף

 

[Midriff]

זה לא עובד ככה

לא מרימים מסוק לאוויר סתם ככה, זה מאוד יקר. מעבר לעובדה שהנגב הוא מאוד גדול וזה לא פרקטי לחסום כל מקום.
יש שטפונות בנגב כל שנה לפעמים אפילו כמה פעמים בחורף (אם זה חורף טוב במיוחד). זו מדינה חופשית וכל אחד יכול לטייל לאן שהוא רוצה, אבל בהחלט מודיעים בכל מקום שיש סכנה לשטפונות.
ואכן יחידת החילוץ של ערד שצריכה לטפל בהרבה מהמטומטמים שיוצאים לשטח לא מוכנים או בזמנים מסוכנים עולה המון כי יש לא מעט כאלה.

 

[Fellowship]

 

[תמי יונועה]

24 הורים, אבל כמה אחים? סבים וסבתות? דודים? חברים?

המוות המיותר הזה נוגע במאות אנשים... כל כך עצוב וכל כך מיותר

 

[placid1]

המכינות האלה נועדו לקחת ילדים מוכשרים,

נבונים וסקרנים ולהפוך אותם לבשר תותחים לצבא ולמדינה. זו עוד תרומה של התנועה המשיחית הדתית לשטיפת המח של מה שפעם היה נקרא הרוב החילוני בישראל. מתוך רגשי נחיתות ורצון להוכיח שהעגלה החילונית לא ריקה קמו המכינות האלו.
שירות צבאי רגיל + שנים של מילואים הם תרומה מספיק גדולה ומשמעותי למדינה. המכינה הקדם צבאית היחידה שצריך זו הטירונות ואיכשהו הצבא הסתדר ועדיין מסתדר בלי המכינות למיניהן.

אני יכולה להבין ילדים שנסחפים עם הלחץ החברתי והחיפוש אחר משמעות, לא מבינה הורים שמתלהבים ומפקירים את הילדים כשלא בודקים ומבררים מה האג’נדה, מי אחראי ומה הכישורים של המובילים.

 

[iris mom of two]

כן

זו גם היתה המחשבה שלי.
&nbsp

 

[Ani15]

את שוכחת דבר אחד

בני 18 בארה"ב הם ילדים ברשות ובאחריות ההורים שלהם. בני 18 בישראל הם חיילים עם רובה ביד (וחוקיים לאלכוהול), או במילים אחרות: בוגרים עצמאיים. ההורים לא מפקירים ולא מתלהבים, ילדים בני 18 בישראל בוחרים בעצמם את המכינה שלהם ואם ההורים בכלל יודעים איפה הם בזמן נתון, דיינו. הם לא צריכים אפילו חתימה של ההורים לדחיית השירות או קבלה למכינה (לרוב הם צריכים שיק, אבל יש מקומות שגם זה לא הכרחי).
נשבעת לך שכל יום שהיורש שלי יושב בחדר ולומד לבגרויות הוא רווח נקי לשלוות הנפש שלי, אבל יש ימים רבים שזה לא כך. ואני לא חולמת לברר או להגביל אותו, הוא בוגר ואם המדינה שולחת אותו לשחק במשחקים של גדולים, קטונתי מלהגביל אותו.

 

[placid1]

לא שוכחת כלום, גם הילדים שלי פה הם

ברשות עצמם ועצמאיים עוד לפני גיל 18 ואני לא חולמת להגביל אותם. אני כן מבררת וכן מנסה לדבר ולנסות לשכנע כשמדובר בעניינים שחשובים בעיני. מבחינתי אם המדינה רוצה לשלוח אותם לשחק במשחקים של גדולים, אני לא מרגישה שקטונתי, אני אומרת את דעתי (עוד מצעירותם) בתקוה שהיא תיכנס למערך השיקולים שלהם, והם יחליטו. אני מאמינה שאילו נשארתי לחיות בארץ, אף אחד מהילדים שלי לא היה "מורעל" ואני לא אומרת את זה בתור משהו שאני גאה בו או שלא, פשוט עובדה.

במקרה שקרה השבוע, רוב הנערים הבינו שמשהו פה לא תקין, ההורים גם, אבל כולם הלכו עם הזרם....

 

[Ani15]

לצערי כשלתי בחינוך של היורש

וההשפעה מהבית (ששלחה אותו מגיל צעיר להיות ג'ובניק, אם בכלל) נמצאה כושלת מול השפעת הסביבה שהפכה אותו מורעל למדי (עד גבול מסוים, שהוא הרבה יותר רחוק מאיפה שהייתי רוצה שיהיה). לצערי הזרקות המוטיבציה הבלתי פוסקות מצד ביה"ס שלו (קיבינימט, מתי יבינו פה שאחוז בגרות זה משהו להתגאות בו ולא אחוז מתגייסים), הצבא (שנמצא בביה"ס באופן קבוע למטרה זו ממש, בעידוד הנהלת ביה"ס) והחברים, השפיעו עליו מאוד. יש להניח שזה גם מה שהיה אצל הנערים ז"ל. אני תוהה אם בארה"ב השפעת הסביבה על מתבגרים זניחה כל כך מול השפעת הבית, אולי.

 

[תמי יונועה]

כל מקום והאג'נדה שלו

אני לא יודעת אם זה ככה בכל ארה"ב, אבל באיזור שלנו, אחד הפרמטרים שעליהם בתי הספר נמדדים, זה אחוז הבוגרים שהלכו לאוניברסיטה עם סיום הלימודים (או לשנת גאפ שאחריה הם ילכו לאוניברסיטה), ולכן הלחץ להרשם לאונברסיטאות מאוד גדול בכיתה י"ב. התוצאות של בית הספר במדדים משפיעה לא רק על בית הספר עצמו, אלא יש לזה השלכות על העיר, מחירי הנדלן, למשל, עולים בעיר שבה בתי הספר ממוקמים גבוה בדרוגים, כך שהמוטיבציה היא הרבה מעבר לסתם רצון לקבל ציון טוב בדרוג. אני מכירה ילדה שלא רצתה להרשם לאוניברסיטה, אמרו לה תרשמי ותעשי שנת גאפ, היא לא רצתה... היא פשוט רצתה לעבוד קצת ולחשוב לאט ובשקט על העתיד שלה. בסופו של דבר לחצו עליה מאוד, וביחד עם היועצים היא מילאה אפליקציה לאוניברסיטה, שאליה היא התקבלה, אבל לא הלכה ללמוד בה. בקיצור כן, גם פה מפעילים לחץ.
האם הלחץ משפיע על הילדים? לא יודעת אם זה הלחץ מבית הספר, או הלחץ מהבית, או המוטיבציה הפנימית שלה (שנראה לי שזה מה שמניע אותה), אבל כן, הבת הלכה בתלם ומתחילה אוניברסיטה בסתיו הקרוב.

 

[iris mom of two]

השפעת הסביבה חזקה גם בארה"ב

במקרה שלי לבן היה עדיף לחכות שנה שנתיים לפני ההליכה לאוניברסיטה, כמו שאני רציתי שייעשה. אבל הוא היה נחוש לצאת מייד לאוניברסיטה.
&nbsp
לפחות פה הנזק הוא כספי בלבד (סמסטר ששלמנו עליו ולא יצא ממנו כלום, החלפת אוניברסיטה בסוף השנה הראשונה...).

 

[ilanvag]

תודה על השיתוף + שאלה:

למה אתה מתכוון כשאתה כותב "לעמוד בתור עם העניים ולערוך קניות מזון איתם" ?
&nbsp
האם לעניים יש מקומות ייעודיים שבהם הם עורכים קניות?
&nbsp
כי לפחות פה במסצ'וסטס, עד כמה שאני יודע, כולם קונים באותם סופרים רגילים -- רק שמשתמשים בתלושי מזון המסופקים להם (וחלק מן הסתם קונים בעיקר ברשת הזולה, מרקט בסקט, שם גם אנחנו בעיקר קונים).