סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

Boston Guy

New member
זה לא אתר של היצרן המקורי. והאתר משדר לי VIBE לא בטוח

אם זה היה אתר של ACER - זה היה נמצא תחת הדומיין של ACER.
כלומר - משהו בסגנון recertified.acer.com

האתר הזה מנסה להתחזות כאילו הוא מופעל על ידי ACER - אבל הדומיין רשום כ"אנונימי" ב GODADDY, וכמובן שאין כתובת פיזית, אין "מי אנחנו", וכל התייחסות ליישות העיסקית בטקסט משתמשת בשם המלא " ACER RECERTIFIED" ולא בשם ACER.
 

nirnir1

New member
צפירת הרגעה, נשלח עם פדקס לפני שעתיים מ TX יש מספר מעקב,

 

Boston Guy

New member
אני לא אומר שלא תקבל מחשב. הוא פשוט לא מגיע מ Acer

הוא כנראה מגיע מאיזה small business שעובד כריפרבישר, ועד היום אני קניתי עשרות מחשבים משופצים מעסקים כאלה, עם מעט מאוד "נפילות".
מה שגורם לי לחשוש זה מה שאני תופס כ"התחזות" - כי מי שעובד על הלקוח באספקט אחד אולי עושה את זה בעוד אספקטים.
ולמען האמת אם אני הייתי מוצא את הספק הזה באמאזון לא הייתי שוקל בכלל לעבוד איתו, כשיש 25% הלקוחות ב 90 היום האחרונים שנתנו לו ציון שלילי. לא מתקרב לספק שיש לו פחות מ 95% פידבק חיובי.
 

Boston Guy

New member
קראת את הביקורות באמאזון על הספק הזה?

יש לו 75% ביקורות חיוביות - ו 25% ביקורות שליליות.
זה המון... ספק שנחשב טוב באמאזון יושב לרוב על יותר מ 97% ביקורות חיוביות.

וכשאתה מרפרף על הביקורות השליליות - אחד כותב שם "שלחתי את המחשב חזרה ל RMA והוא שוכב בחנות ה ups store באריזונה כבר חודש ואף אחד לא אוסף אותו...".
אתה יכול להיות בטוח שחברה בסדר גודל של Acer לא משתמשת בתיבת דואר ב ups store.
זה סימן ניכר של small business.
 

Boston Guy

New member
ולגבי הטלפון - באתר הרשמי של acer המספרים הם אחרים...

באתר של Acer עצמה יש מספרים לתמיכת לקוחות עם קידומת 866 או קידומת 800. לא ראיתי שם מספרים עם קידומת 844 בכלל.
 
אפרופו שיטת המטריה,

מה שאתה עושה פה לבחור מזכיר את ה-MO של קפטן ג'ורג'. גם דוחף וגם מסובב כאילו הוא מוסטפה דיראני... רחמנות, ביג גאי.
 

nirnir1

New member
תמיד שמח ללמוד מנסיונם של אחרים, זה המחשב השני שלי

מאתר זה או דומה לו , הכתובת אכן השתנתה מעט, של מחשבים מוחדשים של ACER

הקודם מלפני 3 שנים , שניהם בהנחה משמעותית,

הקודם עדיין עובד היטב,
מקווה שגם פה הכל יהיה בסדר ולא אפול על מחשב בעייתי שמצריך שרות...
 

placid1

New member
זה לא בהכרח על רקע מוצא או מצב כלכלי, יותר

קשור לכמה סנסציוני היה הארוע וגם לכמות ההרוגים. סף הריגוש ממשיך לעלות.

אם מדובר במספר תאונות דרכים שקרו באותו יום ושכל אחת גבתה שני הרוגים זה כבר לא מעניין, אבל אם מדובר באוטובוס עם מספר דו ספרתי של נערים, שחקני הוקי, שנהרגו זה הופך ליום אבל לאומי...
ארוע טרור שגובה מספר חד ספרתי של קורבנות זוכה עכשיו לעשר דקות של תשומת לב, כי כבר התרגלנו, עוד שנה גם ארוע טרור או יריות בבית ספר שלא יהיה לו טוויסט מעניין יהפוך לשגרתי....
לשיוך האתני או החברתי של הקורבנות יש חשיבות בקביעת תשומת הלב שהארוע יקבל, אבל אני חושבת שזה קשור גם לכך שההורים והחברים של הקורבנות מצליחים ליצור הד גדול יותר לארוע (גם אם לא במודע). ככל שהקורבנות דומים יותר לצרכני ומשווקי התקשורת, ככה נשמע עליהם יותר. ילדי בית ספר מושקעים או קרובי משפחה של אנשים מקושרים יקבלו יותר חשיפה מאשר ילדי בית ספר מוזנחים או קרובי משפחה של אנשים שלא מצופה מהם להתקדם בסולם החברתי והכלכלי.....
 
אני חושבת שמקרה פארקלאנד מוכיח שאפשר אחרת

הארוע שלהם היה אמור לרדת צהכותרות תוך יומיים שלושה גג, והוא הפך מארוע ירי למהפיכה חברתית, אבל היה כאן חיבור בין כיסוי ארוע לבין ארועים נוספים שקרו בעקבותיו.

אבל בגדול, לצערי, איריס צודקת, אין מה לעשות ובעולם יש שווים יותר ושווים פחות גם בעיניי התקשורת וגם בתחומים אחרים, שחור שווה פחות מלבן, עשיר שווה יותר מעני, מהגר שווה פחות ממקומי... ומוסלמי שווה היום פחות מכולם...

זה העולם, זאת המציאות...

יש אנשים שמצליחים לפרוץ את זה, לשנות את מיקומם החברתי, לעבור ממחנה העני למחנה העשיר... למרות שלדעתי נשארים בהם משקעים... זה העולם...

מקרה החבר משקאגו באופן אישי מעורר בי תקווה לזה שדברים יכולים להשתנות, אבל זה מקרה בודד.
 

placid1

New member
אני חושבת שהטבח בפארקלנד מחזק

את מה שטענתי.
העובדה שמדובר באוכלוסיה חזקה חברתית וכלכלית, עם כישורים רטוריים מרשימים, היא זו שהחזיקה את הנושא במרכז תשומת הלב לקצת יותר מהממוצע. אני בטוחה שאם חלילה יהיה עוד ארוע דומה בתיכון אחר עם פחות נפגעים או שהם יהיו ממעמד חברתי חלש יותר, הוא יזכה לכמה צקצוקי זעזוע, תהיה טבלה של הארועים הנוראיים ביותר בשנים האחרונות ואז החדשות יעברו לדון בשיטפון באלבמה או בעוד אחת מהשפנפנות של טראמפ שעכשיו מתחרטת שנתנה לו.....
 
זה בגלל הסיפור של 10 נערות שמתו ביחד בטיול

כאשר לפני כשנה נהרגו כמה בדואים בתאונת אוטובוסים דווחו על זה הרבה בחדשות.
 

iris mom of two

New member
תודה דבי, הבנת את כוונתי

גדלתי בשכונה שדברים שקרו בה לא הגיעו לחדשות. זו היתה שכונה די דומה לשכונת חיים מהלימודים. לא שכונה של עושר, ולא שכונה של עוני, ויש בה ילדים כמוך וכמוני.
&nbsp
היו שם בנות שהלכו לצבא ובנות שהצהירו, ובנות שהתחתנו כדי לא ללכת לצבא.
&nbsp
היו שם אשכנזים, וספרדים, ואפילו ערבים ישראלים.
&nbsp
מה היה משותף לכולם? שני ההורים עבדו, גם בשנות ה70 כשזה לא היה מקובל. אנשים הלוו דברים אחד מהשני, כי לאף אחד לא היה מספיק כסף לקנות את כל הציוד הנחוץ בעצמו. אנשים ישבו על המדרגה בחוץ ורכלו בערבים יפים עד השעות המאוחרות של הלילה.
&nbsp
כולם הכירו אחד את השני, כי עם דרות של 60 מ"ר ומשפחות ממוצעות של 3 ילדים ויותר היה הרבה יותר מקום בחוץ מלהיות סגורים בבית. היתה דאגה הדדית.
&nbsp
לא נחשבנו שכונה איכותית, ההפך. לתיכון ששוייכנו אנחנו היינו הזבל. מאותו תכון הרבה הלכו לקרבי, אבל פחות מהשכונה שלי. הרבה המשיכו לאוניברסיטה, פחות מהשכונה שלי.
&nbsp
אני עדיין חברת פייסבוק עם ילדים מהשכונה. המון הצליחו עלו לגדולות. הם בזמנו לא נחשבו איכותיים. סתם הפושטקים. ואולי זה מה שמעלה לי את הסעיף כשמגדירים ילדים מסוימים כאיכותיים.
&nbsp
במיוחד כי באמת יש חוק אחר לילדים ערביים, ולא משנה כמה נהדרים הם. וחוק אחר לילדים שחורים, כשרצח שלהם מגיע לחדשות רק כשהוא נעשה על ידי שוטר, וגם אז לא תמיד.
 
אני גדלתי בשנות השמונים

בעיירה עם מאפיינים סוציו-אקונומיים דומים (אם כי אצלינו כבר לא ישבו בחוץ, כי הרפורמות של הליכוד וכלכלת הבחירות של ארידור איפשרו כבר התקנת מיזוג קיר, רכישת מכשירי וידאו, וחיבור לכבלים לא חוקיים...), וגם אצלינו חלק מאוד הצליחו (אקדמיה, היי טק וכו') וחלק הצליחו באופן יותר צנוע (מערכת החינוך, חברת חשמל, וכו'), אבל ככל הידוע לי אף אחד לא הדרדר לפשע או משהו כזה (ואם מישהו כן, אז מספיק זניח באופן סטטיסטי שלא עלה בפייסבוק או מפגשי מחזור). אנשים שתרמו לישראל לא פחות מכאלה שיצאו משכונות "איכותיות", אבל מסכים איתך שאכן יותר מדי פעמים בעבר ובהווה התייחסו אליהם כשווים בעוד לאחרים כשווים יותר (ככותרת ספרו של בן עירך סמי מיכאל "שווים ושווים יותר").
 

gidishemer

New member
אפשר שאלה לא קשורה?

קראתי בין השיטין שכתבת ששני ההורים עבדו בשנות ה- 70 כשזה לא היה מקובל. אף פעם לא בדקתי סטטיסטיקה אבל לי תמיד היה רושם שזה היה מאד מקובל. הייתי בשכונה דומה למה שאת מתארת אבל לפחות חלק מהאוכלוסיה בשכונה היה במעמד יותר גבוה. מסביב היו שכונות מאד עשירות ודם שכונות עניות משלנו ולפחות לפי מיטב זכרוני, אצל רובם המכריע שני בני הזוג עבדו.
לגמרי יכול להיות שאני טועה וזו פשוט הראייה האנקדוטלית שלי מבלי שאני מודע לסטטיסטיקה בישראל, אבל האם זה באמת היה המצב?
 

iris mom of two

New member
לא בדקתי סטטיסטיקה

אולי אתה צודק. אבל סביר להניח שרוב האמהות בשכונה שלך לא היו מנקות...
&nbsp
אמא שלי היתה אחות והדגישה עצמה טובה מכולם
 

Midriff

New member
גם אני לא בדקתי את הסטטיסטיקה

ואני איתך, נראה לי שבישראל כבר בשנות ה- 70 היה מאוד מקובל שהאמהות עובדות - אולי חלקן ב'משרת אמהות' שאפשרה להם להגיע הבייתה בצהריים או מוקדם יחסית. וזה די להבדיל מארה"ב שעדיין מאוד מקובל שאמהות נשארות בלי עבודה מחוץ לבית עם פרוץ הילדים.
 
דה-גוד אולד ג'ורג' אורוול.

https://www.youtube.com/watch?v=1Ibe-BgqwNg#t=1h6m44s

בנוגע למקרה הספציפי הזה, נדמה לי שלפחות בנוגע לדיון בישראל, השאלה לא היתה האם זה בסדר או לא לתאר את הילדים שנספו כאיכותיים או לא, אלא מה המשמעות של הדבקת התאור הזה למנהל המכינה (מתנחל דתי, בוגר תוכנית מכון שלם הימני) והמדריך שנעצרו. המבקרים טוענים שהשימוש במונח נועד על מנת to get them off the hook מבחינת חקירת המשטרה וכתבי אישום פוטנציאליים (שניהם במעצר). אין לי מספיק אינפורמציה לחוות דעה עצמאית, אבל נראה לי שזו המחלוקת העיקרית כרגע בישראל על השימוש במינוח ופחות אם בכלל לגביי שימושו בנוגע לילדים.
 

Ani15

New member
בגדול את צודקת

בקטנה, הנער הבדואי הלך לראות את השטפון והתקרב יותר מדי. 10 הנערים לא הלכו לשם מרצונם, הם הלכו כי המכינה לקחה אותם לשם. בהשוואה לא ממש טובה, זה היחס בין ילד שמתקרב לקרב כנופיות כדי לראות יותר טוב וחוטף כדור, לבין פארקלנד. אז כן, העובדה שהבדואי הוא הוואשלה ולא כהן בטח לא עזרה לו, אבל זה לא מספר את כל הסיפור (לגבי רועת הצאן הפלסטינית באמת שאין לי מושג מה קרה שם).
 
למעלה