יש הפרדה בין שני העניינים האלו לכל אורך הדיון
בכל השרשורים שהיו כאן לאחרונה, גם אני וגם אחרים עשו הפרדה בין ביקורת על המדיניות של טראמפ לבין ביקורת על טראמפ כאדם וכמנהיג. זו בדיוק הנקודה: ביקורת על מדיניות זה politics as usual. העובדה שהנשיא הוא אדם שאפילו האנשים שעובדים איתו מתארים אותו כלא יציב נפשית ברמות מסוכנות וכאחד שצריך לעשות לו בייביסיטינג בכדי שלא יעשה משהו מסוכן, זה לא נורמאלי משום בחינה.
אגב, אם היית קורא יותר בעיון את טור הדיעה הזה, היית רואה שהכותבים תומכים באג'נדה של הרפובליקנים, אבל לא תמיד באג'נדה של טראמפ. אבל נשאיר את זה בצד.
זה שיש אנשים שהאג'נדה של אובמה לא היתה לרוחם, זה ברור. וזה רגיל. ההסבר שנתת בשרשור הקודם בעניין השירותים ואובמהקר זה ניסיון אחד להסבר. זה הסבר די שטחי, ויש בו המון חורים, אבל מעבר לזה הוא מתאר את הבחירה בטראמפ כ-politics as usual.
חלק גדול מאותה פוליטיקה נורמאלית, חלק גדול ממה שגורם לאנשים לתמוך במדיניות אחת ולא אחרת, זה אותו גורם של שבטיות. שפועל כמובן לשני הצדדים. גם רפובליקנים וגם דמוקרטים עושים את זה. ולכן אני חוזר שוב ושוב לאותה נקודה: העובדה שבחרו באדם לא נורמאלי במידה שאפילו האנשים שעובדים איתו מגדירים אותו כלא יציב ומסוכן לארה"ב, זה ה-willful blindness, זה מה שמראה שהשיבטיות כל-כך חזקה, שאנשים מוכנים להתעלם מזה ובתנאי שזה מישהו שמצא לכאורה "בצד שלהם".
