אני מאמינה שהכוון שבו מתפתח
המין האנושי הוא הכיוון הטבעי שבו הוא נועד להתפתח. יכול להיות שבעוד 200 שנה כולם יתהלכו עירומים ואז הגישה תהיה שונה, וזה בסדר, לכל דבר זמן ומקום משלו. אך נכון להיום, יש דברים שהם חלק בלתי נפרד מהתרבות והחברה שלנו, לטוב ורע. בין אם זה כוחו של הרגל, כוחו של חינוך, כוחה של האינטואיציה, של הרגישות או של כל דבר אחר - זה לא נהוג, לא נחשב למכובד, ולא נעים לאנשים רבים למדי לראות אנשים חושפים איברים שנחשבים למוצנעים בציבור לכל צורך שהוא, כל עוד ניתן להימנע מזה. אין כל טעם אפילו להיכנס לניתוח הסיבות הפסיכולוגיות, החברתיות או אחרות לכך שזה מפריע לאנשים, כולל לי. עובדה שזה מפריע, והרגש הזה טבוע בנו נכון להיום ולכן יצרנו כללי נימוס ואתיקט מסוימים, שבין היתר מצפים מאנשים באשר הם שיהיו לבושים בציבור (כאמור, אם בעתיד ישתנה משהו - אז גם הבעיה תיעלם מאליה). מה לעשות, והחזה הנשי נחשב לאיבר מוצנע שכזה. כמו שלא נעים לי לראות גבר בלי תחתונים, כך לא נעים לי לראות אישה חשופת חזה. שוב - אישה יכולה להניק בציבור, לאור יום, מבלי להתבייש - מבלי לחשוף חזה לראווה (אם רואים קצת תוך כדי התחברות, מחוסר ברירה, אין לי בעיה עם זה, אני מבינה שזה חלק מההנקה, כל עוד זו לא חשיפה שלא מחויבת המציאות). ראיתי נשים רבות עושות זאת, ואין לי שום טענות כלפיהן, נהפוך הוא, אני איתן. אך כל חשיפה מוגזמת ומופגנת שניתן למנוע זה כבר לא לצורך הנקה, זה כבר לצורך החשיפה עצמה, כדי להוכיח לעולם משהו. למה צריך להוכיח לעולם משהו? הרי היא עושה מה שטוב לה, טבעי לה, נוח לה ומתאים לה. היא מאושרת ותינוקה מאושר ולא חסר כלום, לדעתי, בתמונה הזאת. אני תומכת בשמחה ובפרגון בסידור נפלא שכזה. אך אישה שצריכה להוכיח משהו לעולם, לחשוף ולהראות את עצמה, להתריס בפני אותם אנשים (ומראש ברור לה שיש כאלה) שזה פשוט גורם להם אי נעימות ואי נוחות לראות את זה - זה לא טבעי, זה לא קשור להנקה או לתינוק, זה כבר קשור בצורך בתשומת לב, בכפיית אידאולוגיה על הסביבה, באג'נדה פוליטית-חברתית-חינוכית וכו' וכו' - זה כבר ממש לא משנה מה בדיוק - וזה לדעתי דוחה ומוציא את כל היופי מהיחסים הטבעיים והנורמליים בין האם ליונק שלה, יחסים אינטימיים שאמורים להיות שמורים לקשר בין שניהם בלבד.
המין האנושי הוא הכיוון הטבעי שבו הוא נועד להתפתח. יכול להיות שבעוד 200 שנה כולם יתהלכו עירומים ואז הגישה תהיה שונה, וזה בסדר, לכל דבר זמן ומקום משלו. אך נכון להיום, יש דברים שהם חלק בלתי נפרד מהתרבות והחברה שלנו, לטוב ורע. בין אם זה כוחו של הרגל, כוחו של חינוך, כוחה של האינטואיציה, של הרגישות או של כל דבר אחר - זה לא נהוג, לא נחשב למכובד, ולא נעים לאנשים רבים למדי לראות אנשים חושפים איברים שנחשבים למוצנעים בציבור לכל צורך שהוא, כל עוד ניתן להימנע מזה. אין כל טעם אפילו להיכנס לניתוח הסיבות הפסיכולוגיות, החברתיות או אחרות לכך שזה מפריע לאנשים, כולל לי. עובדה שזה מפריע, והרגש הזה טבוע בנו נכון להיום ולכן יצרנו כללי נימוס ואתיקט מסוימים, שבין היתר מצפים מאנשים באשר הם שיהיו לבושים בציבור (כאמור, אם בעתיד ישתנה משהו - אז גם הבעיה תיעלם מאליה). מה לעשות, והחזה הנשי נחשב לאיבר מוצנע שכזה. כמו שלא נעים לי לראות גבר בלי תחתונים, כך לא נעים לי לראות אישה חשופת חזה. שוב - אישה יכולה להניק בציבור, לאור יום, מבלי להתבייש - מבלי לחשוף חזה לראווה (אם רואים קצת תוך כדי התחברות, מחוסר ברירה, אין לי בעיה עם זה, אני מבינה שזה חלק מההנקה, כל עוד זו לא חשיפה שלא מחויבת המציאות). ראיתי נשים רבות עושות זאת, ואין לי שום טענות כלפיהן, נהפוך הוא, אני איתן. אך כל חשיפה מוגזמת ומופגנת שניתן למנוע זה כבר לא לצורך הנקה, זה כבר לצורך החשיפה עצמה, כדי להוכיח לעולם משהו. למה צריך להוכיח לעולם משהו? הרי היא עושה מה שטוב לה, טבעי לה, נוח לה ומתאים לה. היא מאושרת ותינוקה מאושר ולא חסר כלום, לדעתי, בתמונה הזאת. אני תומכת בשמחה ובפרגון בסידור נפלא שכזה. אך אישה שצריכה להוכיח משהו לעולם, לחשוף ולהראות את עצמה, להתריס בפני אותם אנשים (ומראש ברור לה שיש כאלה) שזה פשוט גורם להם אי נעימות ואי נוחות לראות את זה - זה לא טבעי, זה לא קשור להנקה או לתינוק, זה כבר קשור בצורך בתשומת לב, בכפיית אידאולוגיה על הסביבה, באג'נדה פוליטית-חברתית-חינוכית וכו' וכו' - זה כבר ממש לא משנה מה בדיוק - וזה לדעתי דוחה ומוציא את כל היופי מהיחסים הטבעיים והנורמליים בין האם ליונק שלה, יחסים אינטימיים שאמורים להיות שמורים לקשר בין שניהם בלבד.
