התייחסותי
שאלות חימום:
1. איפה אתם בנושא דת (חרדי/דתי/מסורתי/חילוני מאמין/ אגנוסטיקאי/אתאיסט גמור) ? - חילונית.
2. איפה אתם בנושא פוליטיקה (ימין/מרכז/שמאל/לא מתעניין)? - מרכז.?.
הורות:
3. מה הדבר הראשון שקופץ לכם לראש כשאתם שומעים את צמד המילים "לגדל ילד"? - עזבו אותי מזה. לא כל אחד/ת מוכרח להיות הורה.
4. מה צריך לקרות כדי שתביאו ילד בעתיד? - כלום. לא מתאים לי, נקודה!.
5. מתי התעצבה עמדתכם הנוכחית לגבי הורות? - מגיל ילדות (11 .?.).
6. האם אתם בזוגיות כרגע? במידה וכן, האם עמדתכם לגבי הורות עמדה כתנאי כניסה לזוגיות הנוכחית? במידה ואינכם בזוגיות, עד כמה אתם חושבים שהתפיסה שלכם לגבי הורות מקשה עליכם? - איני נמצאת בזוגיות. האלהורות שלי בהחלט מקשה, אבל, אני לא מוכרחה זוגיות 'בכל מחיר'.
אושר:
7. איך הייתם מדרגים את רמת האושר הנוכחית שלכם (בסולם 1-10)? -
7.5 בסדר.
8. אם הייתם יכולים לקבל עכשיו דבר אחד (כל דבר), מה הוא היה? -
מיליון שקל?
9. מהם לדעתכם מקורות האושר העיקריים בחיים? - להיות נאמן לעצמך. לחיות בכבוד. להיות עצמאי ולא תלוי (רגשית ו/או כלכלית). להיות בריא ולא נזקק לטיפול.
10. האם אתם אופטימיים לגבי העתיד הרחוק? - ככה ככה +- ..
.
האספקט הכלכלי בעיקר מטריד אותי אישית. היום במקרה ישבתי בדקתי וראיתי שהפנסיה הצוברת שלי - נכון להיום - עומדת על 2150 שח.
ושביטוח לאומי (נכון מ 1/1/16) נותן קצבת זקנה ליחד/ה שפורשים בגיל פרישה 1530 שח. אז נכון להיום המדינה תוכל לתת לי 2150 שח פנסיה צוברת + 1530 שח שהם כ 3700 שח
זה בקושי מספיק להתקיים בכבוד כאן כאדם זקן.
והמצב שלי עוד יחסית סביר. אני גרה בדירה (יד 2 ישנה משנת 1964) עליה סיימתי לשלם משכנתה. אני בת 44 (אוטוטו בינואר בת 45).
אמרתי לעצמי שאני מוכרחה לחסוך ככל שאני יכולה לעת זקנה, כל עוד אני עובדת, לפני עוד כ 20 שנות עבוד בפוטנציה (אייקון של תפילה
.
יש אנשים במצב גרוע משלי - כמו חברה קרובה שצעירה ממני רק בשנתיים - וכל החיים שלה תגור בדירה שכורה. לי היה מזל לקנות דירה בזמן שהייתה כאן 'ישראל אחרת' (?) 03/2009 משפחה שיכלה לעזור קצת וחסכונות שחסכתי מינקות (יצאתי מבית אימא אבא רק בגיל 38). לחברה הזו אין את המזל הזה..
אמן שכולנו ניחתם לטובה ונזכה לחיים מיטיביפ ככל שניתן.
נ"ב חשוב - אני מזקנות השבט כאן.
הרביתי לכתוב על העבודה בתל אביב ממנה מאד סבלתי (שירות לקוחות בתחום של חשבות שכר בבית תכונה בתל אביב). ובכן יש לי חדשות נ-ה-ד-ר-ו-ת
זכיתי להחליף עבודה לפני 5 חודשים.
אני עובדת מ 15/5/16 במשרד רו"ח בראש העין.
המקום קרוב לבית שלי (רק 10/11 ק"מ במקום 25 ק"מ).
השכר משופר ומאפשר לי לראשונה בחיי לבוא ולחזור ב
לעבודה,
ובמקום 3 שעות 'בילוי יומי וסזיפי באוטובוסים' אני מבלה בדרכים בין 20/30 ד' כל כיוון ובסהכ עד שעה בממוצע ביום.
אני עובדת ממש תחום שלי - חשבת שכר - לא רק 'נותנת שירות' בתחום.
איך הגעתי לעבודה זו, זה היה משהו שממש לא ייאמן!,
עניין של המון-המון מזל אישי וטיימינג.
ב 2012 שלחתי מעל 60 (!!!) קו"ח חצי שנה לפחות ולא הצלחתי 'להיחלץ' ממקום העבודה שלי בתל אביב. לעזוב ולשבת בבית ולחפש עבודה כמובטלת לא עלה לרגע בדעתי מאחר ואין לי בשום אופן אפשרות כלכלית, בפרט שאני ידעתי שאני לא רוצה 'סתם כל עבודה' אלא משהו ספציפי (לחזור לעבוד בפועל כחשבת שכר אחרי שעבדתי בתחום בין 2006 ל 2007 משך שנה וחצי במשרד רו"ח ברמת גן).
השנה - ב 2016 - תוך פחות מחודש (21/3/16 - 14/4/16
- שלחתי בסה"כ 3 קו"ח (!!!) לאזור בו אני גרה (פ"ת-ראש העין). ואחד מ3 המקומות היה המקום אליו התקבלתי. זה לא היה קל להתקבל. עברתי 3 שלבים.
ראיון בן שעה + מבחן מקצועי בע"פ (כולל קריאת פסקה באנגלית ותרגומו כי בעבודה שלי יש גם לקוחות מחו"ל) אצל מנהלת משאבי אנוש.
ראיון בן שעה אצל אחד השותפים במשרד + בוחן פתע חישובי בתחום שלי (חשבות שכר).
ראיון בן שעה אצל השותף השני במשרד (בין היתר ביקש שאסביר לו מה כתבתי בבחינת פתע, אני מניחה שרצה גם להתרשם מיודועתי המקצועיות
.
ואז התקבלתי. ה 5 חודשים הללו היו גם עמוסי רגעים קשים ועבודה מרובת שעות.
אני רוצה להאמין סופסוף אחרי הרבה מעברים מקצועיים בחיים שלי
(ארכיונים של ''הארץ'' ו ''ידיעות'', 2 ספריות אקדמיות, חברה בה עבדתי כמנהלת חשבונות מחליפה למישהי בחופשת לידה חצי שנה, 2 תארים במדעי חברה ורוח שבדיעבד לא יצא לי מהם כלום פרקטית, עבודה במשרד רו"ח אחד כחשבת שכר ב 2006-2007, ו8 שנים מאד קשות במקום עבודה אחרון שלי בתל אביב כנותנת שירות על תוכנת שכר - מלא ימים 'נשכתי את השפתיים' כי הייתי צריכה לשלם משכנתה וחובות על דברים שרכשתי לדירה ויותר מאוחר לתקן נזק כלכלי ורגיש עצומים שנגרמו לי בעקבות סיפור עוקץ קשה וכאוב שעברתי באתר ההיכרות או קיי קיופיד ב 2013) ובכן אני רוצה לקוות ולהאמין שבתחום המקצועי אני סופסוף מגיעה אל 'נחלה' מסויימת. אני מאד מקווה שעם נקוף השנים איווכח שאני יכולה גם להבטיח לעצמי 'זקנה מכובדת' מכל בחינה. בריאותית, כלכלית, רגשית.
איזולה בלה
