אז לא קראת(כמו שחשבתי). ולכן:
"אם לא, אז אתה פשוט בזבזת את הזמן שלי בימים האלו וגם שרשור שלם". התווכחתי כמה ימים עם בן אדם שלא יודע אפילו על מה הוויכוח... הייתי צריך לברר את זה על ההתחלה, ככה שכנראה הטעות שלי. ד"א, פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות זה לא קשור בגרוש לבסיס המנטליזם, ידע בתחומים אלו לא עושה אותך מנטליסט. "ובאיזו מסקנה מדובר ? אתה זוכר (או בכלל מבין ) ? בכל אופן, אני מניח שכל אדם ממוצע לא יתקשה להגיע למסקנה שאליה אני הגעתי לאחר שיקרא את הדברים שכתבת ( וייתן משקל כלשהו להקשר..) " ראשית, מדובר במסקנה שאתה הזכרת בתגובה שלך לפני התגובה שלי. שנית, שוב - אתה מניח, ואם אנחנו רוצים להגיע למסקנות אובייקטיביות(ואתה בפירוש לא רוצה) אז אנחנו לא אמורים להתעסק בהנחות אחד של השני. "חוש ההומור לא גרוע, הוא פשוט עלייך"? חשבתי שעברנו את כיתה א'.. חוש הומור לא יכול להיות "על מישהו", חוש הומור זה יכולת של בן אדם לעורר צחוק והנאה אצל אחרים, יכול להיות ברמה גבוהה ויכול להיות ברמה נמוכה, אבל לא "על מישהו". לדוגמה, זה: " "אוו, כאן אתה ממש חוצה גבולות של, סלח לי, אבל טיפשות" סלחתי." חוש הומור גרוע. מאוד. בקיצור, ללא קריאת ספר הבסיס של המנטליזם לא יכול להיות לך שמץ של ידע במנטליזם, גם לא אם יש לך תואר שלישי בפיזיקה גרעינית. לא פסיכולוגיה ולא מדעי ההתנהגות מהווים עמוד תווך כלשהו בתחום המנטליזם. אז עד שתגיע לידע בסיס בתחום, כל נסיון להוכיח שלך משהו לא יכול להילקח ברצינות, מן הסתם.