את באמת לא חייבת לי כלום,
אבל אני לא הולך לנסות לנחש מה בדיוק את קראת בספר הזה שגרם לך לחשוב מה שחשבת. אם את מתעלמת מהאחריות האינטלקטואלית הבסיסית של הבאת מראה-מקום לגיבוי טענותייך, אני ממשיך להתייחס אליהן כאל מצוצות מהאצבע או כאל אי-הבנה שלך את מה שקראת. ממבט זריז בספר, אני מעריך שאת מבססת את הטענה שלך על מה שנאמר בעמוד 258 של הספר, בסעיף the farmer in the Third Reich, שעוסק בחוקי האדמה שנחקקו בגרמניה משנת 1933 ו"סידרו" מחדש את הבעלות על משקים אגרריים לפי מודל ששאב את מקורותיו מימי הביניים, ומהקשר האמיץ שהאידאולוגיה הנאצית ראתה בין "דם" ל"אדמה". הכתוב אומר: "only an Aryan German citizen who could prove the purity of his blood back to 1800 could own such a farm" החוק הנ"ל לא עסק בשאלה "מיהו יהודי", או "מידת גרמניות" באופן כללי, אלא קבע חוקים (נוקשים מאד, גם לגבי האיכר ה"טהור", שהיה עכשיו תקוע על אדמתו ולא יכל למכור אותה אלא רק להוריש אותה) באופן ספציפי לגבי בעלות על משקים. החוק לא קבע מי יישלח לגטו או למחנה ההשמדה, לא קבע מי יכול לשרת בצבא, וכן הלאה. זה היה חוק שנועד לייצב את מעמדו של מגזר האיכרים בגרמניה.