ועל הרויזיה,
קריאת התיגר על ההיסטוריוגרפיה הותיקה, המכונה בחוגים מסוימים "פוסט ציונות" (מושג כללי מדי), ואשר אני גם חלק ממנה, אפשר לקרוא מאמר של הנרייט דהאן כלב כאן. ואפרופו דהאן-כלב, אני ממליצה בכל לב על מאמר ותיק שלה, מ2000, שמתקשר להדרה של מגזר אחר ספציפי משדות הכוח הסמליים והפוליטיים, כפי שהם עולים מתוך סיפור החיים האישי של הכותבת. למאמר קוראים "את כל כך יפה, לא רואים שאת מרוקאית".