צעירים יהודים מפגינים מול משרד המשפטים

היינו קורבן כי היתה לנו גישה של מסכנים

היינו תלויים באחרים - זו קורבניות. היינו חלשים - זו עובדה וגם באשמתינו. ברגע שהחלטנו לקחת את גורלינו בידינו הפסקנו להיות קורבן, להיות קורבן זו גישה, לא היות קורבן של מציאות ונסיבות זו גישה, מי שלוקח את גורלו בידיו הוא לא קורבן. אני שמח שהיום אנחנו לא קורבן, כן גם אם זה מה שיגרום לי להראות רע בתקשורת, אני מעדיף להראות רע בתקשורת מאשר להראות בה טוב ולהיות קורבן.
 
אבל גם היום אתם תלויים באחרים

והאחר כאן הוא ארה"ב, ואתה יודע שאימפריות עולות ויורדות ולא נשארות לנצחי נצחים, אתה מסכים?
 
גם האמיפריה המוסלמית נפלה ולא ניתן לה לקום חז

ולא ניתן לאימפריה המוסלמית לקום חזרה
 
אנחנו לא תלויים בארה"ב, ארה"ב לא אימפריה

והיא לא בסכנת ירידה. ארה"ב היא בעלת ברית, אנחנו ארה"ב חולקים אינטרסים משותפים.
 
התקשורת בארץ ובעולם יכולה לצרוח כמה שבא לה

נגד ישראל, זה לא משנה. אם השוטרים היו רוצחים, מהותית ומשפטית הם היו נשפטים, הם לא רצחו ולכן התיק נסגר, לחץ בינלאומי לא יעזור, מערכת מש/פת לא עובדת על פי רצון המשפחות/העם/התקשורת בארץ ובעולם, היא עובדת על פי עובדות בשטח. העובדות הם ששוטרים ירו כי חייהם שלהם ושל אזרחים סוכנו ע"י המתפרעים.
 
ירו על מנת להרוג

ואת זה אתה לא קולט, הרי אתה יכול לירות מבלי להרוג וכאן כל ההבדל ועל זה אנחנו דנים.
 
לא ירו על מנת להרוג, ירו על מנת לפזר את

ההתפרעויות, ירו על מנת לנטרל את ראשי מהתפרעים, קרה שחלק נהרגו וחלק מפצעו. ואם יש זורק אבנים/בקבוקי תבערה שמנהיג באופן מקומי קבוצה של זורקי אבנים לעבר כביש מסויים והוא מסכן חיי אדם חובה לנטרל אותו אם צריך לדפוק לו כדור גומי לראש אז דופקים לו כדור גומי לראש, זה לא אמור להיות "צודק", זה אמור להיות יעיל, לפזר את הפרעות.
 
באוק' 2000 לא היה ניתן לנטרל ללא שימוש בנשק

לפיזור הפגנות ובמקרים מסויימים בתוך הפרעות ע"י נשק חי. לא ירו על מנת להרוג, ירו על מנת לפזר, אם היו יורים על מנת להרוג היו עשרות רבות מאד של הרוגים, הרבה יותר מ13.
 
אם ירו על מנת לפזר לא היו נהרגים

יש הרוגים שקיבלו כדור בראש, עבודה של צלפים, פיזור ההפגנות לא היה מטרתם של השוטרים.
 
שוב פעם, אם יש זורק אבנים שהוא מנהיג

קבוצה של זורקי אבנים ומסכן חיי אדם אין שום מניעה לדפוק לו כדור גומי בראש. זה נקרא לפזר מוקד סיכון. לשוטרים אין אינטרס להרוג ערבים, לישראל אין אינטרס להרוג ערבים, אם המטרה היתה להרוג אז היו נהרגים הרבה הרבה יותר, היה פיזור הפגנות באמצעות נשק לפיזור הפגנות וקצת שימוש בנשק חי, זה סביר ונורמלי בהתאם לנסיבות, כאשר מפזרים הירי אינו מדוייק, לא כל ההרוגים מתו מכדור בראש, ניתן להפגע מכדור בראש גם על מישהו שאינו צלף.
 
נו אז?...תראו נזרקו אבנים ונורו יריות

חלק פגע פה, חלק פגע שם, ככה מפזרים מהומות אלימות, זה לא מדע מדוייק, ירו לכיוון מוקדים שסיכנו אזרחים וזו התוצאה, לא היה ירי מדוייק, לא היו מטרות מדוייקות, היו מוקדים מסוכנים יותר ומסוכנים פחות, הרוב אכלו גומי כמה אכלו גם עופרת, אתה לא מפסיק להתחפר לתרץ וללכת סחור סחור, זה נורא פשוט, נזרקו אבנים, חיים סוכנו, וזה דוכא בהתאם.
 
אההה.. באמת ?

כלומר זה שירו והרגו זה בסדר... וזה שירו ולא הרגו רבבות זה לא בסדר ?! כלומר מדיניות הרצח המשטרתית הישראלית לא מפריעה לך ? זה.. בסדר גמור ?!
 
לא היה רצח, אם היה רצח אז זה היה מאד מפריע לי

אבל לא היה רצח, כל כל מי שנהרג הוא "נרצח".
 

ינשוף4

New member
אתה מקפיד להתעלם מכל תשובה או עובדה

שאינה תואמת את הקו שלך. (להוכיח "מסכנות"?) באחריות המשטרה להגן על אזרחים מאלימות של אזרחים אחרים. ולמרות שכפי שכתבת, הכי יעיל וזול זה לירות, זה בפרוש "אמצעי אחרון". אז כמעט תמיד- מעדיפים להביא כח אדם ואמצעים מספיקים, כדי שלא יהיה צורך בירי. אבל כשאין ברירה? וכאן מדובר בהתפרעויות ברמת אלימות והיקף שלא אפשרו לרכז כח אדם ואמצעים מספיקים. והתעלמת משאלה שהעליתי. מה אם השוטרים לא היו יורים, אלא מסתלקים? ואזרחים תקועים היו מותקפים? וכמה מהם נושאי נשק? אז סביר שירי מצדם (מתוך התגוננות) היה פחות אחראי, מדוייק ומבוקר. אז כל ארוע יכול להסתיים בהרוגים רבים (עשרות?). מה היית אומר אז? זועק "טבח"? בעיני גם "טבח" כזה, של תוקפים אלימים- מוצדק. רוצים להתנפל ביחס של פי מאה על אזרחים? אז שייפגעו באותו יחס. וגם- כתבת שהמהומות היו בגלל קיפוח, וגם- התחילו בגלל עלית שרון להר הבית. אז איך קשורה עלית שרון להר הבית לקיפוח?
 
כמה אזרחים יהודים נפגעו או נהרגו?

מטרת המפגינים לא הייתה לפגוע ביהודים, אם כן זו הייתה מטרתם היו הורגים ופוגעים בהמון יהודים כי הגישה ליהודים ולישובים היהודיים היא מאוד קלה, אל תחשוב שההמשטרה מנעה מהמפגינים לעשות את זה, פשוט מאוד לא זו מטרתם המפגינים, ואם תתעקש לדבוק בגירסה הזאת אין לי מה להגיד לך, כל אחד יכול לטעון מה שהוא רוצה, היו פגיעות ברכוש, רמזורים, חסימות כבישים וצמתים, שריפת מבנים וכו', אך להגדיר את ההפגנו כניסיון להרוג יהודים ע"י הערבים אינו בכלל תואם את מה שהיה באוקטובר ויש דיי ראיות לכך,, עליית שרון להר הבית הייתה הקש ששבר את גב הגמל, מאז הבינו בישראל שאסור להתעסק עם המקומות הקדושים של האיסלאם.
 
כאן אתה נוגע בדיוק בשורש הבעייה... ../images/Emo4.gif

בציבור היהודי באמת מאמינים שהמתפרעים רצו להרוג יהודים ושהירי מצד המשטרה מנע טבח המוני או אינתיפאדה ממושכת - לא אומרים לך את זה רק בשביל הויכוח. אני יודע שזה מקומם ומרתיח, אבל זה בדיוק מה שחושבים ולדעתי הקלפים צריכים להיות על השולחן.
 
ה'מפגינים' שלך הצליחו לרצוח את ז'ן בכור הי"ד

שהיה נטול הגנה. אלמלא מחישותה של המשטרה היו נופלים קורבנות רבים. מספיק לקרוא את התאורים הפרטניים בדו"ח ועדת אור על ההתפרעויות בנצרת, יפו, בפרדיס, וכו' וכו'. נצרת: "33. נצרת. ביום 1.10.00 יצאו מאות אנשים להפגין בעיר[108]. בעקבות קריאה מן המסגד לצאת בתהלוכה ברחוב פאולוס ולהפגנה "הגדולה ביותר שידעה נצרת"[109], התקיימה גם תהלוכה בראשות התנועה האיסלאמית. התהלוכה יצאה ממסגד אל-סלאם לכיוון כיכר המעיין, ועברה ברחוב אל-אקסא[110]. על פי דיווחים, השתתפו בה כ-1,500 איש[111]. המפגינים קראו קריאות "אללה אכבּר", "ברוח ודם נפדה אותך אל-אקסא", ו"ח'ייבר ח'ייבר[112] יהודים, צבא מוחמד עוד ישוב". אחרי סיום ההפגנה הבעירו המפגינים צמיגים והתעמתו עם השוטרים[113]. מדיווחי המשטרה עולה, כי בסביבות השעה 11:30, דווח על השלכות אבנים ועל הבערת צמיגים ברחוב פאולוס, הוא הרחוב הראשי של העיר[114]. כן דווח, בשעה 11:40, על זריקת אבנים והבערת צמיגים באזור כיכר המעיין שבעיר, הנמצאת בסמוך לתחנת המשטרה[115]. ברחוב פאולוס התגודדו מאות צעירים, רבים מהם היו רעולי פנים. הרחוב נחסם לחלוטין לתנועה במחסומים שאולתרו מעץ ומפחי אשפה[116]. בשעות הצהריים דווח, כי סניף בנק הפועלים וכמה חנויות הועלו באש. גם פחים הועלו באש. נגד השוטרים נעשה שימוש באמצעים מגוונים, שכללו אבנים, קלע דוד, בקבוקי תבערה, חזיזים וזיקוקין[117]. כמו כן, ניסו עשרות אנשים להסתער לעבר תחנת המשטרה[118]. השוטרים, אשר התמקמו בכיכר המעיין ובתחנה עצמה, נאלצו לירות כמויות גדולות של גז מדמיע וכדורי גומי לעבר המתפרעים. במקביל, נשמעו קריאות של המואד'ין לתושבים ליטול חלק באירועים. בין השאר, קרא המואד'ין "ברוח ודם נפדה את אל-אקסא". ההמון קרא להרג ביהודים, וכן: "מוות לשוטרים הנאצים ורוצחי ילדים". העימותים האלימים בנצרת נמשכו לכל אורכו של יום 1.10.00[119] עד לשעת לילה מאוחרת. שני אירועים חריגים באותו יום ראויים לציון מיוחד. א. בשעות הצהריים, בסביבות השעה 14:00 באזור כיכר המעיין, הוכתה תושבת המקום, נסרין אסילי, על ידי שוטרים של יס"מ (יחידת סיור מיוחדת) של מרחב העמקים[120]. אירוע זה נבדק על ידי המחלקה לחקירת שוטרים. במצב זה, לא נדון בשאלת אחריותו של שוטר זה או אחר לאירוע. עם זאת, יש לציין שלוש עובדות באשר לאירוע. ראשית, גם אם נכונה הטענה, כי נעשתה פרובוקציה כזו או אחרת מצד הגב' אסילי, או אחותה שהיתה עימה, ואפילו נכונה הטענה, כי הגברת אסילי דחפה שוטר מהשוטרים, הרי שלא היתה כל סכנה או איום על כוח המשטרה שהיה במקום. בהקשר זה יש להעיר, כי בשום שלב של האירוע לא טרחו השוטרים לעצור את הנשים או לשקול את מעצרן או לקחת את פרטיהן לצורך ביצוע מעצר בשלב מאוחר יותר. שנית, שתי הנשים הותקפו פיסית על ידי שוטרים שהיו בכוח, ובכלל זה הותקפו בבעיטות ובמכות אלות. צילומי וידאו של האירוע מלמדים, כי התקיפה, לרבות באמצעות אלה, אירעה גם לאחר שאחת מהן נפלה על הארץ. שלישית, כתוצאה מהתקיפה נחבלה הגב' אסילי חבלה של ממש[121]. ב. סמוך לשעה 19:30 בשעות הערב, נורה שוטר של משטרת נצרת באש חיה. באותה שעה היה כוח משטרה באזור רחוב פאולוס, בסמוך למסעדת בורגר קינג, אשר נבזזה קודם לכן, ועל פי עדויות גם הועלתה באש. לעבר השוטרים נורו מספר יריות של אש חיה, ממנה נפגע ברגלו השוטר מאיר אסולין ממשטרת נצרת[122]. כתוצאה מן הפגיעה אושפז אסולין בבית חולים............" המשך.........
 
המשך:

יפו: "149. יפו. במהלך היום נערכה עצרת ב"גן השניים" בעיר, אשר אורגנה על ידי הוועד למען ערביי יפו, בה נטלו חלק גם תושבים יהודים. קיום העצרת אושר על ידי המשטרה, על יסוד התחייבות מצד המארגנים לדאוג לכך שיהיו סדרנים במקום והשקט יישמר. המשטרה חסמה את הכניסה לרחוב יפת לתנועה ציבורית, נערכה לקראת העצרת בנקודות תצפית ונמנעה מלהפגין נוכחות באזור הגן וברחוב יפת במהלך העצרת[424]. במהלך העצרת נישאו נאומים. המפגינים תלו דגל פלסטיני על עמודי החשמל והניפו את תמונת ג'מאל עבּד אל-נאסר. כאשר עלה מיכאל רועה, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו ותושב יפו, לנאום בפני הקהל, ניטל המיקרופון מידו. החלו להישמע קריאות "אללה אכבּר" מכיוון הקהל[425] והציבור סירב לשמוע את הנאום[426]. במקביל, בכביש שליד הגן, החלו מספר צעירים לצבור אבנים כדי ליידות אותן בהמשך ורוכזו צמיגים על הכביש. למקום הגיעו גם מספר רעולי פנים. בשלב מסוים החלה התפרעות במקום. המתפרעים השליכו אבנים ובלוקים על כלי רכב שחלפו בכביש[427], הציתו צמיגים ומיכל אשפה גדול, ניפצו שמשות של בנק סמוך ותקפו צוות של הערוץ השני של הטלוויזיה וצוות של חדשות הטלוויזיה האיטלקית[428]. הם היכו את הכתבים ואת הצלמים ושברו את ציוד הצילום שברשותם. אחד הצלמים הותקף על ידי כעשרים איש, הופל ארצה, הוכה באבנים בראשו, בבטנו ובחזהו, וחולץ מהמקום רק כאשר אחד התושבים התערב והצליח לחלצו מידי ההמון[429]. חמישה אנשים מצוותי הצילום נפצעו, מתוכם נזקקו לטיפול רפואי בגין שברים ופגיעות נוספות הצלם שהותקף ושני כתבים נוספים[430]. בכל אותו זמן המשטרה, אשר צפתה באירוע מרחוק, חסמה את הרחוב הראשי והזהירה יהודים שלא להיכנס אליו. בסופו של דבר, הגיעו כוחות יס"מ למקום ופיזרו את המתפרעים ללא שימוש באמצעי פיזור. בעקבות אירועים אלה נעצרו כמה חשודים בהפרות הסדר[431], ביניהם שלושה אנשים תושבי עזה. כפר כנא: 150. כפר כנא. בסביבות השעה 19:00 נודע, כי פצוע בשם מוחמד ח'מאיסי, אשר נפצע יום קודם לכן בכפר, נפטר בבית חולים "העמק" בעפולה. הוא הועבר לשם מבית החולים האיטלקי בנצרת, לאחר שנותח ומצבו הורע. בעקבות הידיעה על מותו החלו מאות צעירים מהכפר לרדת לכיוון צומת בית רימון וליידות אבנים לכיוון כלי רכב שנסעו בכביש[432]. במקום היה כוח מצומצם של ארבעה שוטרים מתחנת טבריה, אשר על פי הוראתו של מפקד תחנת טבריה, סגן ניצב יעקב זיגדון, עזב את המקום. עקב התפרעות זו חסמה המשטרה את כביש 77 מצומת המוביל לצומת גולני[433]. ההמון שרף צמיגים בצומת וגרם לנזק כבד במקום. למרות החסימות של המשטרה הגיעו כלי רכב אחדים לצומת בית רימון, שם הותקפו על ידי מתפרעים. למחסומי המשטרה הגיעו מספר אזרחים יהודים, אשר מכוניותיהם נרגמו באבנים[434]. כמו כן הגיעו כמה אזרחים ערבים, שסיפרו לשוטרים, כי כשעברו בצומת נעצרו על ידי אנשים חמושים ברובה ובאקדחים, אשר הוציאו אותם מרכבם, הצמידו אותם לחלונות הרכב ודרשו מהם תעודות זהות כדי לוודא שאכן מדובר באזרחים ערבים. רק משהוברר שמדובר בערבים, שוחררו לדרכם[435]. בעקבות זאת, ביצע כוח היס"מ שהיה במקום מארב סמוך לאזור התעשייה ציפורית שליד צומת המוביל. מסוק של המשטרה חג מעל צומת בית רימון עקב התראות על כוונתם של תושבי כפר כנא לעלות לכיוון קיבוץ בית רימון ולשרוף בתים ביישוב. אירוע חמור נוסף התרחש בסביבות השעה 02:00 לפנות בוקר, כאשר נהג מונית שהסיע ברכבו זוג עולים חדשים, אשר נחתו באותו לילה בארץ, נסע בכביש 754 מכיוון נצרת לצומת בית רימון. מהודעתו[436] של נהג המונית עולה, כי מיד בצאתו מכפר כנא הבחין בקבוצת אנשים בצד הדרך, שסימנה לו לעצור. בשל חששו מהם, הגביר את המהירות ועקף את הקבוצה. אבנים הושלכו על רכבו. כשהגיע לצומת בית רימון הבחין במספר כלי רכב שנוסעים בצמוד אליו ובשל התרגשותו פנה בצומת שמאלה, במקום ימינה לכיוון טבריה. מטרים ספורים לאחר שפנה שמע יריות. הנהג המשיך בנסיעתו עד שהגיע למחסום משטרתי סמוך, וכלי הרכב שרדפו אחריו סבו על עקבותיהם[437]. במונית התגלו סימני ירי[438]. כדור אחד פגע בפגוש האחורי, כדור שני גרם לפיצוץ באחד הגלגלים וכדור נוסף חדר למשענת הראש של המושב האחורי. השמשה הקדמית של הרכב היתה מנופצת ואבן גדולה היתה מונחת על המושב הקדמי סמוך לנהג. מסוק זיהה רכב שנמלט מהמקום, אך לא נתפס איש. בעקבות זאת החלה פעילות של הימ"מ באזור, בניסיון לאתר את החוליה שירתה, אך בלא הצלחה[439].
 
למעלה