אתה יכול להתחיל לשמוח. הנה תגובה:
"עם שלם ראה את הניסים שקרו במצרים ובהר סיני" לא. _רק_ כתוב במעשיות מיתולוגיה היהודית שהעם היו עדים. לא בטוח כלל שמישהו היה עד. זה הבדל עצום. זה פשוט טריק ספרותי של הבדאי שחבר את המיתולוגיה היהודית. מעין "מנעול לוגי" ותו לא. אילו היו לך היום שלושה עדים ישירים first hand, למעמד הר-סיני, הייתי יכול לחקור אותם חקירה נגדית ולהגיע למסקנה האם הם מהימנים, או שמא תיאמו עדויות, ממש כפי הנהוג בבית משפט. שלושה עדים first hand היו מספיקים לי. אולם, אין לך עדים first hand. במקום זה אתה מציע לי אנשים בני זמננו שכל אחד טוען "אבי ספר לי שאביו ספר לו שאביו ספר לו (106 פעמים) שהיה נוכח במעמד הר-סיני". זהו hearsay מדרגה 106. בית משפט אינו מקבל hearsay מדרגה ראשונה, קל וחמר, מדרגה 106. בהעדר עדים first hand, אני בודק ומשווה את ה"עדויות" של האנשים בני זמננו, ומגלה למרבה האכזבה כי אין אף לאחד personal account מארוע זה. כולם מספרים אותו ספור _בדיוק_. זהו הספור המצוי במנוסקריפט המכיל את מעשיות המיתולוגיה היהודית. כעת, כל חוקר משטרה טירון, לאחר חודש של עבודת שטח, יאמר לך שאם תחקור חמשה עדים לארוע פשיעה מסוים, בעצם יום הארוע, עוד בטרם הצטננה גופת הקרבן, תקבל חמש עדויות שונות הדומות אמנם זו לזו בקוים העקריים, אך שונות בפרטים. יסתבר לך שכל עד שם לב למשהו אחר. כל אחד ראה, בנוסף לארוע בגדול, גם משהו אישי אחר. זה טבעי. זה האופי האנושי. והשונות המסוימת בין פרטי העדויות היא זו שאומרת לחוקר כי האנשים אכן נכחו בארוע ואכן חוו אותו אישית. החשד שלך צריך דווקא להתעורר אם יתברר לך שכל חמשת טפסי העדויות הם זהים, כולל זהות בסעיפים עליהם ענו העדים "איני זוכר", מכיוון שאז ברור כי העדים נפגשו, תיאמו עדויות ואף שננו היטב את הגרסה עליה סוכם מראש. לכן, אם מדובר במספר רב של עדויות hearsay מדרגה 106, אשר _כולן_ _זהות_ עד למלה האחרונה למנוסקריפט מסוים, ו
אין פרט לכך שום ראיות עצמאיות - אתה חייב לחשוד בתאום עדויות ושינון גרסה מוסכמת. אזכיר כי המצרים לא שמעו מעולם על בני ישראל. לא נמצאו עקבות נדודיהם במדבר, ואפילו לא בקדש ברנע שם חנו למעלה מ- 35 שנים. אין אפילו מסורת ברורה בקשר למקומו של הר סיני. לעומת זאת, זוהו כל תחנות משמר הספר (משמר הגבול) המצרי בסיני מאותה תקופה, בדיוק על פי התעוד המצרי, ובכל מוצב נמצאו כלי בית, כלי נשק ושלדים של חיילים שמתו במהלך השרות. כל מה שאתה יכול, לכל היותר לטעון, לאור זאת, הוא: "וכי מה יכולה להיות הסבה להסכמת הראשונים לקבל צוויי התורה, אם לא חוויה first hand של מעמד הר סיני?". כלומר _אינך_ יכול להוכיח דבר באופן ישיר, כיוון ש_אין_ לך ראיות ישירות. אתה יכול רק להביע תמיהה. "לכן ירדה התורה דווקא ביציאת מצרים" טעות.
היא גובשה רק אחרי חורבן בית שני, וכתיבת הפרוטוטיפ הסתימה לא לפני המאה החמשית לפנה"ס, אולם כנראה מאוחר יותר (שקולים אלפבתיים. הכתב הארמי המרובע המורחב אומץ רק במאה ה-3 לפנה"ס. לפני כן היה נהוג האלפבית הפיניקי הקונסוננטי)...