לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצווה את
אתייחס לטענת הכופרים שטוענים שבמשך זמן ארוך בתהליך הדרגתי הלכה התורה והתגבשה. טענה זו נטענה כבר על ידי "מבקרי המקרא" היסודות ל"מדע" המכונה "ביקורת המקרא" הונחו על ידי תיאולוגים גרמניים שהתורה לא עברה באומתם, ותורה אי אפשר ללמוד ללא המפתחות העוברים בקבלה העוברת מדור לדור. קל מאוד להראות עד כמה דבריהם משוללי הגיון 1.הן היום בו נחתמה התורה חייב היה להיזכר וכיצד נעלם? 2.כיצד נעלמו מהזיכרון הלאומי כל אותם "שלבי התהוות" מדומים"? 3.בספר דברים נאמר "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו" דברים `ד פסוק ב` אחר שפסוק זה נכתב לא הייתה כל אפשרות להוסיף מאומה על מצוות התורה. שכן כל מי שינסה להוסיף, מייד יידחה על ידי ההמונים.דומה הדבר לתכונת "הגנת המסמך" הקיימת ברוב תוכנות המחשב המודרניות, כשמפעילים תכונה זו המסמך ננעל בפני שינויים, אחר שהופעלה תכונה זו אין כל אפשרות לבצע שינוי כלשהו במסמך. פסוק מעין זה האמור לעיל מונע אפשרות של שינויים ותוספות של מצוות או פרטיהן. 4.שושלת הדורות הרציפה בה עברה התורה מדור לדור מהווה הוכחה שאין לערער על אחידותה, שכן באותה מערכת תמסורת הועברו כל פרטי הפרטים הקשורים לדקדוקי המצוות, ושבאמצעותה יודעים אנו על כל מיצוה ומיצוה, מה ממנה מדאורייתא ומה מדרבנן, באיזו תקופה התווסף פרט זה ובאיזו נוסף פרט נוסף.ישנן גם תקנות שנוהגים על פיהן מזמן מתן תורה ואף על פי כן אינן נחשבות כדיני תורה כמו קריאת התורה בשבת שתיקן משה רבנו... כיון שיש מסורת מדויקת על כל פרט וזמן התחלתו ודרכי התהוותו, אם אכן מאן דהו הביא את התורה בזמן השונה מהמקובל, כיצד קרה שמייחסים את כל התורה כולה למשה מסיני, אם חלילה התהוותה התורה במהלך הדורות כיצד נעלם הידע הזה? כיצד הצליחו להעלימו לאורך כל ההיסטוריה? הערה:אין סתירה בין נקודה 3 שבו מובא הפסוק "לא תוסיפו על הדבר הזה אשר אנכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו" למה שהוסיפו החכמים במהלך השנים אסורים נוספים.לדוגמא: האם אדם יכול לומר :"הוספתי לביתי מכונית" או "הוספתי לחדר האמבטיה מכונת כביסה"? לבית מוסיפים חדר, מכונית או מכונת כביסה אינן תוספת לבית, הם משהו אחר. החכמים אינם "מוסיפים" הם פועלים בכוח סמכות שניתנה להם לחדש גזרות ותקנות שאינן דומות כלל לאיסורי התורה, יודעים אנו זה אלפי שנים מה אסור מהתורה,ומה אסור מדברי חכמים. אסור לקצוץ ענף מאילן בשבת מן התורה ומותר לשבת עליו, חכמים באו וגזרו, לבל נשתמש באילן בשבת כלל. לו היו אומרים, כי איסור השימוש באילן הנו איסור מן התורה, זהה לאיסורי תורה אחרים, היו עוברים בכך על איסור "לא תוסיף", אבל כיון שלא אמרו כן, וכל שאמרו הנו, שיצרו תוך ניצול סמכות שהואצלה להם, כמבואר להלן איסור מסוג חדש השונה מכל זווית ראיה מאיסורי התורה וגם עונש העובר עליו שונה מהעונש הניתן לעובר על איסורי תורה הרי אין כאן תוספת. ************************************************************************ ******** קיימים אירועים שהתרחשו בעבר או אישים שחיו בעבר, שאנו יכולים להתייחס אליהם כעובדות היסטוריות, כגון אלכסנדר מוקדון או מלחמות נפולאון.כיצד יודעים ההיסטוריונים כי אירוע הנחשב לעובדה היסטורית אכן היה? טול את הודאי שבאירועים, אותו אירוע שההיסטוריונים רואים בו עובדה היסטורית בלתי ניתנת לערעור, ונתח את הסיבות שבעטיין אנשי המדע משוכנעים, כי אכן האירוע הנדון אכן היה. מנה את הקריטריונים שאירוע היסטורי חייב להצטייד בהם כדי להיחשב כעובדה ודאית, והנני מתחייב לעשות שלשה דברים:
