תרגום תשובתו של ויליאם מניו-יורק
(שנולד ברוסיה ובגיל 60 היגר לאמריקה) לשאלתי, בכמה "אלכס"ים הוא נתקל ברוסיה (בסוגריים מרובעים ההערות שלי): "טלמון היקר, תשובתי הישירה לשאלתך הישירה היא: אף לא באחד! יצא לי לא מעט לחיות, לעבוד ולשרת [בצבא] הן בקולקטיבים גדולים, והן בקולקטיבים גדולים מאוד: ביה"ס, השירות הצבאי, "קרקע הבתולה" [מפעלי הענק לכיבוש השממה בקזכסטן ולהכשרתה לעיבוד חקלאי, ביוזמתו של חרושצ'וב], הקמת מפעל ענק, הלימודים באוניברסיטה, העבודה במפעלים גדולים, ולא פגשתי באף אלכס אחד. אולי הם חמקו ממני. בתעשיית הקולנוע הרוסית הפוסט-פֶּרֶסטרוֹאית ישנם אלכסים: אנשי צ'.ק., מרגלים, כינויים, סיסמאות... לעומת זאת, בניו יורק יש משום מה הרבה אלכסים. Right now אני שומע פרסומת של איזשהו אלכס דובר רוסית. אני חושב שזוהי השפעת הקפיטליזם ההולך ונרקב [שימוש ציני בצורת הביטוי הסובייטית]. למשל, יש אצלנו עיתונאי לא רע בשם אַרי קַגַן, אך כשרק הגעתי הלום הוא עדין נקרא אַרוֹן קוֹגַן [הגרסה הרוסית לאהרון כהן]. זוהי התרשמותי הצנועה. אולי יש צורך במחקר מיוחד? למענך, טלמון, אבצע אותו על הצד הטוב ביותר! אגב, השם הפרטי שלי! בברה"מ וברוסיה שאלו אותי תמיד, מנין השם המשונה הזה. אך כאן "בני הכפר שלי" [הגרשיים - שלי, בגין קושי תרגום] שואלים אותי ללא הרף, מה היה השם שלי ברוסיה. הם בטוחים ששיניתי את שמי כאן, על מנת למצוא חן בעיני מיסטר בוש. כל טוב, ויליאם"