אני לא קראתי את כל הספר
אבל קראתי פראפרזות עליו, וספרים דומים, המנסים לגשר בין אלוהות למדע. בסופו של דבר זה מתבשל לכמה אופציות: אלוהות הפערים - מה שהסברתי בהודעה הקודמת שלי. אלוהים נשאר בפערים שאנחנו עוד לא יודעים. אבל ככל שאנחנו יודעים יותר, אלוהים נדחק לפינות. ורק שתדע כמה חשוכות הפינות האלו - קראתי מאמר שטוען שלצמחים יש תחושות. מישהו חיבר לאקטרודות לצמחים ובדק מה יוצא כשהוא מבצע עליהם ניסויים. הדתיים קפצו על הרעיון, אמרו שאלוהים נפח רוח חיים בצמחים ונתן להם רגשות. האדם התגלה כשרלטן, הניסויים שביצע לא היו ניתנים לשיחזור והקהילה המדעית התנכרה אליו. מאז אנשי הדת לא מזכירים אותו. אלוהים שנמצא אך ורק מאחורי הקלעים - יש פילוסופים האלו את הרעיון של "דטרמיניזם". דטרמיניזם אומר שאם כל המשתנים היו ידועים לך מראש, היית יכול לצפות כל פעולה שתעשה. מכיוון שיש בעולם האמיתי כל כך הרבה משתנים, האדם לעולם לא יכול לנבות את העתיד. אם קיים אלוהים שיודע הכל, אז הוא גם יודע את העתיד. אין שום דבר אקראי. יש לכך כמה השלחות על בחירה ורצון חופשי. מי שחושב שהעולם דטרמיניסטי, יכול לטעון שמיצירת העולם עד סופו, הכל כבר נקבע מראש ואין שום זכות בחירה. בגישה הדטרמיניסטית זה לא משנה מה אתה שם מאחורי הקלעים: אלוהים, כאוס, כלום, פיות... אלוהים העצלן - אלוהים יצר את העולם (במפץ הגדול, או במה שבא לך) ואז הלך לנמנם על הספא למשך כמה בליארדי שנים. זה לא אל שאני, או כל מי שאני מכיר ירצה לסגוד לו. זה אומר שהחוקים שנכתבו בשמו הם לא אלוהיים, אלה מעשה ידי אדם. בעצם, זה העולם שקיים כיום. אם זה האלוהים, אין שום סיבה שנאמין בו, או שבכלל הוא יהיה קיים. המשווה עובדת גם בלעדיו. וזהו בערך. 3 אופציות. אולי יותר, אבל כולן מסתכמות בכך שאולי אפשר לשלב אלוהים ומדע, אבל המדע עובד יפה מאד גם בלי אלים. ולמדע יש נטיה להשיל מעצמו את מה שלא חשוב.
עוד יחשבו שאני שוב מתנהגת לא יפה והמנהלת תצטרך לבצע בי ספנקינג בצורה לא קינקית בעליל.