פעם
עבדתי בבאר, ובתור מקום מאוד אופנתי ועמוס, אנחנו המלצריות הרשינו לעצמינו להחזיר ללקוח טיפ נמוך מדי. בצורה משפילה ובשביל לחנך אותו להבא.
בבית קפה שעבדתי בו, לא הייתי מתייחסת כמעט ללקוחות שלא משאירים טיפים על שירות טוב.
על צרפתים אין מה לדבר. הםא לא משאירים טיפים גם אם המלצרית תמצוץ להם. אז שילכו להזדיין. אין טיפ - אין שירות.
זו הגישה בתל אביב. ותאמיני לי, זו גישה בריאה ביותר.
מי שיכול להרשות לעצמו לצאת ולבלות, לשתות, לאכול, לבזבז כסף - יכול לזרוק עוד כמה שקלים אקסטרה למי שאמורים לדאוג שהבילוי שלו יהיה מהנה.
מלצריות וברמנים לא רק מוזגים שתייה ומגישים אוכל, הם יוצרים את כל האווירה במקום.
מי שמבלה הרבה, מבין. מי שאי פעם עבד בבאר/מועדון/בית קפה שכונתי - מבין גם.
עם הברמנים לא ירקדו בתוך הבאר, לא יעשו צ'ייסר עם לקוחות וביניהם - אף אחד לא ירצה לשתות, לא יהיה שמח. אם המלצרית לא תצחק מהדיחות המטמטמות שלכם, לא תחייך בסבלנות בזמן שאתם מתלבטים שעה בין הריזוטו לפטוצ'יני - אתם תעדיפו לאכול אצל חמותכם.
והייתי כבר במקומות שבהם המלצרים והברמנים מסתמכים על משכורת / השלמה קבועה - השירות חרא. אין אווירה. המלצרית ממש לא צחקה מהבדיחות המפגרות שלי והברמן לא הכין קוקטייל במיוחד בשבילי. שלא נדבר על לעשות איתנו צ'ייסר. אז נכון שלא הייתי חייבת להשאיר טיפ, אבל גם לא נהניתי בכלל.
מעבר לזה, באותו באר ספציפי שבו עבדתי, כמו במקומות רבים אחרים - כל המשכורת שלנו היתה רק טיפים. אין טיפים - עבדת בחינם. כי את ההשלמות אף פעם לא היו משלמים באמת. פה טעות בחישוב, שם טעות בעוד משהו, אז מה שקיבלת במזומן בערב שעדת - שלך. כל השאר - לכי חפשי. ואנחנו מלצריות חרוצות, עובדות בחום ובלחות בקיץ, בקור ובגשם בחורף, במחנק ודוחק ודחיפות של אנשים, כשכל כמה דקות מישהו שופך עלייך בירה או צ'ייסר, כשמטרידים אותך מינית בלי סוף. ואנחנו רק מחייכות, מפנקות, מגבות עוד שולחן ומרוקנות עוד מאפרה, עושות לחיים וממשיכות לרוץ.
בחייאת ראבק, לא מגיע לנו טיפ?!
אז גם השליחים עובדים קשה, ומשתכרים שכר מינימום בקושי. והם בדרך כלל ילדים אחרי צבא או סטודנטים וצריכים כל שקל ושקל.
אז לתת לו שקל טיפ? לא יפה.
גם אם הוא מקבל משכורת.
הוא לא בעסק הזה בשביל ה22 שקל לשעה, בטח לא כשהוא עובד 3-4 שעות ביום גג.
את תרבות הטיפים לא שינית עם השקל שלך. סתם ביאסת את הילד.
