למה את חושבת שהוא אוטיסט(יותר מקללה אלא בתור אבחנה רפואית)?
הוא חברותי,לא מתכנס בעצמו,אין לו פחדים חברתיים.
אין לו גם יכולת מתמטית או פנימית מיוחדת הוא סתם מקיא רעיונות של אחרים +הבזקים אינטואיטיבים של רעיונות
עם חפירת יתר.
האם בגלל שלא רוצה לעבוד בחברת אנשים אלא מקשקש מול המחשב בגיל 26?
נראה לי זה יותר הדור שלו - הרבה מול המחשב/הטלפון.
עזוב, אין טעם. מדובר במישהי שאני בספק אם אפילו יש לה תעודת בגרות והיא חושבת שהיא דוקטורית עם שלושה תארים בגלל שהיא יודעת לחפש דברים בגוגל, לפתוח עמודי ויקיפדיה ולחזור באופן אקראי על מילים שכתובות שם.
עוד אין טעם כי ספק אם היא בעצמה מאמינה למילים של עצמה וזה לא שהיא פשוט נטו מחפשת לקלל ואז ברור שהיא פשוט חייבת למצוא משהו וזהו, ואז אם הרעיון הוא לקלל, מה שנכון או לא נכון זאת לא הנקודה יותר.
רק לצורך הדוגמה, באמת נראה לך
שדיברגנט חדש באמת חושב שאני סובל משבע הפרעות נפשיות שונות שהוא ייחס לי לאורך הזמן?
הוא, היא ועוד כל מיני סתם מחפשים לקלל אותי ולהוציא עליי עצבים, מכיוון שבעיניהם, אני המקור לעצבים שלהם, אז הם מחפשים להוציא את העצבים שלהם על מקור העצבים שלהם כביכול, אך כמובן שאני אינני המקור האמיתי לעצבים שלהם. אני הטריגר שלהם לעצבים שלהם, עם עצם נוכחותי ועצם היותי אני לבדם, כאשר המקור לאותם עצבים וכעסים מגיע מתוכם.
הסיפור האמיתי הוא שהם מקנאים בי כי יש לי היום והיו לי תמיד דברים שלהם לא היו לא אז ולא היום, או שלפחות אין להם אותם במידה מספקת, אז ללא שעשיתי להם דבר, הם מסתכלים עליי, זה ש"יש לו", ורואים מישהו שיש לו ותמיד היה לו בזמן שלהם אין ואף-פעם לא היה להם, וכך אני ולבדי וללא שאי-פעם עשיתי להם משהו, מצליח רק בעצם נוכחותי ובעצם קיומי לדרוך להם על כל הנקודות הכואבות, בגלל החוסרים שלהם בחייהם האישיים.
כל הקנאים מבלבלים בין המקומות של החוסרים שלהם ושלי, ומבלבלים בתפקידים שלנו. חושבים שהחוסרים שלהם זה הטריגר ואני הגורם, ושוכחים שהחוסרים שלהם זה הגורם, ואני הטריגר.
לא יודע אם אתה רואה "האח הגדול", אבל זה בעצם ולדוגמה היה הסיפור של הפיצוץ בעונה הזאת בין פרידה לאמילי, כשאמילי ליטרלי לא עשתה לפרידה שום דבר, ופרידה התפוצצה על אמילי בראש ובראשונה בגלל הבעיות שלה עם עצמה, ורק אחרי זה בגלל שאמילי היוותה עבור טריגר כי ללא שאמילי עשתה לפרידה שום דבר, היא ייצגה בעבורה רעיון של אנשים מסוג מסוים, ורעיון של דברים שהיא הייתה רוצה שיהיו לה וחיים שהיא הייתה רוצה לחיות בעצמה.
ברגעי האמת של הפיצוץ המקורי בין פרידה לאמילי זה היה נראה כאילו זה ענייני והכול בין פרידה לאמילי, אבל מהר מאוד נחשפה האמת האמיתית על המקור האמיתי לאותו פיצוץ.
נורא דומה אם תשים לב לאיך שתחילה, ועד עצם היום הזה ולעיתים,
דיברגנט, נוסטלגיה ונוספים ממשיכים לשחק אותה איתי כאילו לא אוהבים אותי בגלל טעמים ענייניים כביכול כמו "לא מצאה חן בעיניהם האישיות שלי" או "לא מצאו חן בעיניהם השרשורים שלי" ושטויות כאלו, כאשר בפועל לא פעם ולא פעמיים "התפלק להם" ונחשפה הבעיה האמיתית שלהם איתי, הפערים הסוציו-אקונומיים בין המשפחות שלהם לשלי, שגרמה להם בין היתר להתכחש לכסף של משפחתי, גודלו של הבית שלי, סגנון החיים שלנו, ועוד דברים פאתטיים בסגנון, כמו כשלדוגמה
דיברגנט המציא שאני לא גר בבית של שתי קומות ושאין לנו עוזרת כי אין לנו כסף לאחת בשעה שאיננו נזקקים לכזאת ואז
נוסטלגיה חיקתה אותו בשני הטענות וטענות שקריות נוספות (כמו לדוגמה ששיקרתי בנוגע לשמי). חלק מהסיפורים האלו ניתן לראות לדוגמה בתמונות הבאות:
מה שהכי מצחיק אותי בסיפור הזה-זה שהם מגיעים כל-כך מהלמטה, וכל-כך מהעוני, שהם אפילו לא יודעים מה זה סממני עושר, שהם חושבים שסממני עושר אלו בתים של שתי קומות וכספים לעוזרות ומבשלות במשרות חלקיות שבאות כמה פעמים בשבוע, ככה שהם חושבים שזה מה שעליהם להכחיש אם ברצונם להכחיש את עושרה של משפחתי, כאילו שבתים של שתי קומות ועוזרות ומבשלות זאת כזאת עדות לעושר כזה גדול
בית של שתי קומות, עוזרות ומבשלות זה לא סממן לעושר.
הנעליים שלי של דולצ'ה וגבאנה ב-3,000 שקל, החולצות שלי של דולצ'ה וגבאנה, פלין, ורסצ'ה ועוד כמה ב-1,000-2,000 שקל לחולצה, המשקפיים שלי של הוגו בוס ב-2,000 שקל, השעון יד שלי של רולקס ב-18,000 והטיסות שלי לחו"ל במחלקות עסקים באלפי דולרים לכרטיס ליעדים נחשבים כמו ארצות הברית ואירופה פעמיים בשנה, ולא המדינות זבל המזרח-אסייאתיות, ועוד כמה דברים, אלו סממנים לעושר.
אלו הדברים שהם היו צריכים "להתלבש עליהם" על-מנת להכחיש את עושרה של משפחתי, כביכול לפחות, כי ממילא מה הטעם ומה הערך של כל הדבר המגוחך הזה, האם לא יהיה יותר טוב אם פשוט יפנו לטיפול?
כל הסיפור הזה דרך אגב, מזכיר לי סיפור דומה נוסף, על הבדלים ביני לבין
פולגאר (החרדי בשנות השבעים לחייו...)
ודיברגנט (האפריקני-האתיופי-האקדמאי-החדש) בכל אשר לתפיסה של מה זה ידע מיוחס.
"ידע מיוחס" הוא מושג כללי שמשמעותו "ידע חשוב ונחשב". ידע "וואו". ידע שלא כל אחד מחזיק בו. ידע שמעיד על השכלה או חוכמה.
הבעיה היא שמעולם לא הוגדר במדויק מהו ממש, כביכול, אותו ידע מיוחס, והתוצאה של כך היא שאנשים שונים תופסים ידע מיוחס כמידעים שונים, כאשר אנשים פחות חכמים ופחות משכילים נוטים על-פי רוב לתפוס כידע מיוחס, ידע שהוא דווקא פחות "וואו" ויותר מובן מאליו בעיניהם של החוגים המשכילים יותר, כאשר אותם חוגים משכילים, שמחזיקים בהגדרות נכונות יותר של מהו ידע מיוחס, נוטים לתפוס כידע מיוחס, את הידע המיוחס האמיתי.
למה עכשיו אני מסביר ומספר לך את כל זה? כי הסיפור על הכחשתם המגוחכת של
דיברגנט ונוסטלגיה את כספי ההורים, ועוד בדרך הלא נכונה, שזה כבר הכי מצחיק, ותוך כדי הכחשת הדברים הלא נכונים באורחות החיים שלי ושל משפחתי מתוך אי-הבנה של מה זה עושר, איך זה נראה ומה מעיד על עושר (אפילו "כסף חדש" יודע יותר טוב מהם בדברים האלו. הם לא כסף לא חדש ולא ישן, הם מעמד ביניים, ובעברם היו עניים), מזכיר לי סיפור על ניסיון ספציפי, אחד מתוך רבים, לא חדש אבל גם לא כזה ישן, של
דיברגנט ופולגאר להכחיש את חוכמתי והשכלתי, על-ידי הכחשת החזקתי בידע המיוחס.
יש רק בעיה אחת.
דיברגנט ופולגאר הם אתיופי וחרדי שמגיעים מרקע של עוני וחוסר השכלה גבוהה. הם לא רק לא מהשכבות המשכילות והחכמות, אלא אם כבר, עוד הטיפשות יחסית, כך שאין להם מושג הידע המיוחס האמיתי מהו, כך שלמעשה, ובדומה למה
שדיברגנט ונוסטלגיה לא ידעו מה להכחיש ספציפית על מנת להכחיש את הכסף של המשפחה שלי (שזה כבר היה הכי מצחיק באותו סיפור),
דיברגנט ופולגאר לא ידעו איזה ידע שלי להכחיש על-מנת להכחיש את הידע המיוחס שלי, והכחישו את הידע הלא נכון, ובכך, ובשעה שניסו להכחיש את החזקתי בידע המיוחס כביכול, הידע המיוחס לפי ראות עיניהם, ובכך ניסו להכחיש את חוכמתי והשכלתי, הם לא רק נכשלו במשימתם זאת, אלא אם כבר, ירו לעצמם ברגל, הראו והוכיחו באיזה ידע עלוב, חסר חשיבות ופעוט באופן יחסי הם עצמם מתגאים, ובכך חשפו מהו ידע מיוחס בעיניהם, ודרך כך חשפו שהם אינם משתייכים ואינם נמנים על החוגים המשכילים האמיתיים, גם אם בפועל ומבחינה טכנית יש להם תארים אקדמיים שאותם הם השיגו בדרך לא דרך, שזה כבר היה הכי מצחיק בסיפור ההוא.
אין מה לעשות, ככה זה עובד. אנשים מתעצבנים, מתחילים לדבר שטויות, ובכך חושפים את עצמם. או כמו מה שכתוב בתנ"ך, "אדם ניכר בכיסו, בכוסו, ובכעסו" (או משהו כזה, ייתכן שגם לא דייקתי באשר למקור הפתגם).
בכל מקרה, איזה ידע שלי הם ניסו להכחיש אותו? מה הם חשבו שהוא הידע המיוחס? איזה ידע הם כל-כך מתגאים בו? איזה ידע הוא "וואו" בעיניהם? מה הם חשבו שעליהם להכחיש כדי להכחיש את החזקתי בידע המיוחס ולהוכיח שאינני נמנה על החוגים המשכילים והנאורים? אלו האמיתיים, לא אלו שהם נמנים עליהם.
זה ממש מצחיק, אבל בעיקרון, האנגלית שלי
הם הכחישו את האנגלית שלי, הם חושבים שאנגלית זה "וואו", הם גאים מאוד באנגלית שלהם וחושבים שזה הידע המיוחס
זה היה הידע שהיה חשוב להם להוכיח ולטעון שאין לי אותו ובאמצעות הכחשתו, לטעון שאני אינני חכם, אינני משכיל, ואינני נמנה על החוגים המשכילים והנאורים
מה אני כבר יכול להגיד לך? זה מצחיק בדיוק כמו מה שזה נשמע
במשפחה שלי לשם ההשוואה, שנמנית על החוגים המשכילים והנאורים האמיתיים, עם תפיסות יותר נכונות וצודקות של מהו הידע המיוחס, לא רק שהאנגלית היא מובנת מאליו, ואני יודע אותה ומדבר אותה מהבית, ולא מהבית-ספר, האקדמיה, והטיול בחו"ל של אחרי הצבא בשנות העשרים לחיי (עם כל הכבוד
לדיברגנט ופולגאר על האנגלית שלהם והדרך שבה רכשו אותה, כן?
), אלא מה שאצלנו נחשב לידע מיוחס, זה מינימום תואר שלישי ואף יותר מכך.
במשפחות שלהם, המגזרים שלהם והעמים שלהם,
דיברגנט ופולגאר יודעים אנגלית אז הם נחשבים שם למלכי העולם. במשפחה שלי, ידע מיוחס נחשב לתואר שלישי לפחות, ואולי אז אפשר לדבר אם אני מישהו ואני משהו. הבנת את ההבדלים?
דרך אגב, רק לפרוטוקול וכהערת אגב, היום התגלתה תגלית חדשה, והתגלה שבשעה
שדיברגנט לדוגמה מקנא בי על הכסף והמראה החיצוני,
SupermanZW לדוגמה מקנא בי על הגאונות הפיננסית בפרט, הגאונות בכלל והמראה החיצוני, ובשעה
שפולגאר לדוגמה מקנא בי על הסקס והגיל,
נוסטלגיה טרום קורונה, ובניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בעבר, בסופו של דבר מקנאת בי לא רק על הכסף, כמו לדוגמה
דיברגנט, אלא מקנאת בי גם על הסקס, כמו לדוגמה
פולגאר:
שבמחשבה ראשונה זה ממש מצחיק, וזה לא נראה כאילו יש יותר מידי על מה לקנא, אני הרי הולך עם בנות וזה לא מה שהיא רוצה מן הסתם, נכון?
מן הצד השני, ובמחשבה שנייה, זה דווקא כן מסתדר, כי כנראה מה שקורה זה שהיא לוקחת את זה אל המקום האישי שלה וככל הנראה אומרת לעצמה "לא הוגן, לא פייר, למה לו יש בנות ולי אין בנים?"
אם זה המצב, אז סבבה, קיבלתי, עכשיו זה הגיוני
