עכשיו כתבת לעניין
תקשיב, ברמת העיקרון אני לא בן-אדם שמדבר פוליטיקה, וגם בוחר שלא להזדהות מבחינה פוליטית, ואם כבר, מעדיף להימנע מבחירת צד מלכתחילה, אבל גם אם נגיד שאני בוחר צד, אני עדיין יכול להבין ומבין את כל הצדדים וכל הדעות, או כמעט כל הדעות, ככה שאם לדוגמה נגיד שאני ימין, לא באמת יש לי בעיה עם אנשים שהם שמאל, ואם אני בעצמי שמאל, אז בטח ובטח שאין לי בעיה עם אנשים שהם שמאל, אבל אוטו-אנטישמיות, עכירת ישראל, שנאת ישראל, עידוד ירידה מהארץ, כל אלו מיהודי, שעוד מקדיש כמויות עצומות של כוחות, זמן ומאמצים לכל אלו ולכתיבת פוסטים ארוכים על כל אלו, ועוד בזמן מלחמת חובה על זכותנו האלוהית לחיות בארצנו הקדושה שאין עוד ארצות רבות שטובות כמוה, זה איפה שאפילו אני שם את הקו האדום.
איך מישהו יכול לשנוא (אבל שנאת מוות של ממש ברמה של מוות בעיניים, כן?) את הדת של עצמו? את העם של עצמו? את המדינה של עצמו? האם מדובר במחלת נפש מסוג כלשהו?
אפילו אני, עם כל חוכמתי, ועד שפתאום וביום שבת הייתה לי הארה באשר לפשר הדבר, הדבר נשגב מבינתי, עד שכאמור, הייתה לי הארה.
קודם כל, בוא נתחיל מהביקורת שכתבתי לו. ביקרתי אותו על האוטו-אנטישמיות (כלומר שנאת דתו, אנשיו, עמו ומדינתו), עכירת הישראל שלו ועידודו ירידה מהארץ.
על תגובתי זאת, לא הייתה לו כל תשובה קונקרטית או מענה הולם, וכל תגובתו הייתה התפרצות של שטף ארוך וממושך של קללות ועלבונות.
ברגע ההוא, ידעתי שני דברים.
הדבר הראשון, שצדקתי בכל מילה שאמרתי, שהרי שאם לא הייתי צודק בכל מילה שאמרתי, היה בידו ובכוחו להשיב באמצעות מענה קונקרטי הסותר את הטענות. בחוסר יכולתו לסתור את הטענות ולספק מענה של ממש על איך שהוא אינו כל מה שאמרתי, הוכח הלכה למעשה שהוא כל מה שאמרתי-אוטו-אנטישמי ששונא את דתו, את אנשיו, את עמו ואת מדינתו, שהוא עוכר ישראל ושהוא מעודד ירידה מהארץ.
הדבר השני שידעתי באותו הרגע ובעקבות תגובתו, הכל-כך רגשנית ומתרגשת, כועסת, מתעצבנת ומתפרצת, תגובה אינסטינקטיבית כאילו הוכש על-ידי נחש, כאילו מישהו דרך לו על העצב הכי רגיש שיש, הדבר השני שידעתי באותו רגע הוא שהכאבתי לו מאוד, וזאת מכיוון שכאמור, צדקתי בכל מה שאמרתי, אבל לא רק זה, אלא גם שהוא לא אהב את זה שאני צודק בכל מה שאמרתי, וזה למה זה כאב כל-כך, כי הרי בסופו של דבר, מה אמרתי? אמרתי דברים שהם נכונים, ואמרתי דברים עליו, ולכן ברגע שאנחנו אומרים משהו שהוא גם נכון והוא גם משהו על מישהו, ותגובתו של אותו מישהו היא כל-כך הרבה כאב, שמוליד כזאת התפרצות אדירה של קללות ועלבונות מכוערים מתוך צורך אינסטינקטיבי להתפוצץ על מי שהכאיב לו כל-כך, זה הרגע שבו אנחנו מבינים ולומדים שאותו אדם לא אוהב את אותה אמת על עצמו, ולכן לא אוהב את עצמו, לפחות לא את התכונות שבו שהצביעו עליהם, ושהוא לא אוהב את עצמו בצורה הזאת, עם התכונות האלו.
lemner40 הוא לא רק אוטו-אנטישמי ששונא את דתו, את אנשיו, את עמו ואת מדינתו, עוכר ישראל ומעודד ירידה מהארץ, נפולת של נמושות, גיס חמישי, בוגד במדינה שפועל על-מנת להחלישה ולקרעה מבפנים בשעת מלחמה. קשה לו וכואב לו עם זה שהוא כזה והוא לא אוהב את עצמו ככה.
כל זה נורא מעניין, אבל עדיין מותיר אותנו עם עוד שאלה גדולה מרכזית אחת-למה? למה הוא כזה אוטו-אנטישמי, עוכר ישראל, מעודד ירידה מהארץ, אויב המדינה, גיס חמישי? וגם אם הוא כזה למה הוא משקיע בכך מאמצים כה רבים וזה כה חשוב לו להיות כזה ולנהוג כך ללא הפסק? בוודאי כאשר כפי מה שהוכח, עמוק בפנים הוא לא באמת רוצה להיות כזה ולנהוג כך. שכשחושבים על זה, זה בעצם בדיוק אבל בדיוק מה ששאלתי אותו והוא מעולם לא ענה עליו קונקרטית אלא רק התפוצץ עד השמיים במחזה מרהיב מחד גיסא, אך מעורר רחמים ואמפתיה מאידך גיסא.
אז זהו, שביום שבת ולאחר כיומיים של מחשבה הבנתי את זה ופיצחתי את זה. כיצד יכול להיות הדבר. כיצד יכולה להיות כזאת פארסה, וכיצד יש כאלו אנשים, יהודים, ישראלים, אוטו-אנטישמיים, ששונאים את דתם, עמם ומדינתם, מעודדים ירידה מהארץ, עוכרי ישראל, גיס חמישי.
התשובה וההסבר הם כאלו: מדובר באנשים שתחילה כל, הם אותה נפולת של נמושות שעליה דיבר רבין, שבגלל קשיים לא באמת כאלו קשים שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתם, ובגלל חולשתם כאנשים חלשים, ולכן בגלל היותם נמושות, ולמרות שכאמור הקשיים לא באמת כאלו נוראיים, הם "נשברו", ירדו מהארץ הנפלאה שלנו, שכאמור היא אחת הארצות הטובות בעולם, ולכן הם מפסידים כעת את כל מנעמיה ותענוגותיה של הארץ הנפלאה הזאת ושל חיים יהודיים בציון.
לאחר שזה קורה, קורים שלוש דברים:
1. לאחר שבהיותם נפולת של נמושות, הם נשברו כך, בצורה כל-כך עלובה, מעוררת רחמים ופתאטית, עכשיו יש להם ביטחון עצמי נמוך בנוגע לעצמם ובנוגע ליכולותיהם.
2. הם גם כועסים שעכשיו ולאחר שנשברו בצורה הזאת, הכל-כך עלובה ומעוררת רחמים, בגלל איזו מלחמה פעם בעשרים שנה, קצת פקקים בכבישים ומי-יודע איזה עוד שטויות שכל אחד אחר יכול להתמודד איתן, אבל אותם הן הבריחו, הם גם כועסים על כך שהם אינם זוכים עוד ליהנות מישראל הנפלאה כל-כך והנהדרת כל-כך שלנו, וכועסים עלינו כי אנחנו חזקים, בעלי יכולות ובעלי מסוגלות, ולכן נשארים פה, נהנים, עפים על החיים, מגשימים את החלום הציוני וחיים בבית הלאומי שלנו, בעודם הם נאלצים בעקבות חולשתם ועליבותם כנפולת של נמושות כפי מה שתיאר אותם רבין, אחד משלהם (רוב היורדים הם שמאל), אז אם הוא אומר, אז בכלל, ונאלצים לחיות בגולה בין הגויים, מוקפים באנטישמיות מכל עבר.
3. הם כועסים ופגועים מעצם כל מי שנשארים בישראל, כי ההישארות של שאר היהודים בישראל היא עלבון עבורם, כי היהודים הפטריוטיים ואוהבי הארץ שנשארים פה למרות מעט הקשיים, למעשה מוכיחים שאין שום בעיה רצינית או משמעותית עם ישראל, ושאלו הם, היורדים, שחלשים, שמסכנים, שחסרי כושר עמידות, שנמושות.
בעקבות שלושת אלו, קורה התהליך הבא: מה שקורה, זה שהיורדים מהארץ, שהם מלכתחילה שמאל, מתחילים לפתח נטיות אוטו-אנטישמיות ושנאה עזה כלפי דתם, עמם ומדינתם. שנאה עזה כלפי דתם כי דתם מזוהה עם עמם ושנאה עזה כלפי עמם כי בשעה שעמם יכול, מצליח וימשיך להצליח להתגבר ולהתעלם ממעט הבעיות הלא משמעותיות המאפיינות את החיים בישראל, ולכן ליהנות מישראל, תענוגותיה ונפלאותיה, היורדים מהארץ הם נפולת של נמושות שלא היו מסוגלים להתגבר על מכשולים קטנים אלו ולזכות בתגמול הגדול של החיים הנהדרים במדינה הנהדרת שלנו. לכן אותה נפולת הנמושות עליה נמנה lemner40, קודם כל מקנאת בעם של עצמה, בעקבות כך שהיא מקנאת בעם של עצמה היא מתחילה גם לכעוס על העם של עצמה, ואז בעקבות הכעס על העם של עצמה, אותה נפולת נמושות מתחילה לבסוף גם לשנוא את העם של עצמה. כמובן שזה גם לא מאוד עוזר עצם זה שכל יהודי שחי וממשיך לחיות בישראל מוכיח שאין שום בעיה משמעותית ראויה לציון עם ישראל ושהבעיה היא אצל היורדים הנמושות, מה שרק עוד יותר ממלא את היורדים בקנאה, כעס ושנאה כלפי היהודים הפטריוטים שמשנסים מותניים, ממשיכים לחיות פה, לא כזה-כזה סובלים כי הבעיות לא באמת כאלו-כאלו קשות, ואז נהנים מהתגמול הגדול של החיים הנפלאים במדינה הנפלאה הזאת.
לאחר כל זה, והנה הגענו אל הפיתרון והנה התשובה לתעלומה-היורדים מהארץ למעשה יוצאים למסע צלב על-מנת לעודד אוטו-אנטישמיות, לעודד שנאת יהדות על-ידי יהודים ולעודד שנאת ישראל על-ידי ישראלים, מכיוון שככל שיעודדו ויצליחו חלילה במזימתם השטנית והעלובה כנפולת של נמושות לעודד את כל אלו, הם למעשה גם יצליחו בתוכניתם ובמזימתם לעודד עוד ועוד ירידה מהארץ ושיבה לגלות, והסיבה שהם מעודדים ורוצים לעודד ירידה מהארץ ושיבה לגלות, זה כי כל יהודי-ישראלי פטריוטי אוהב ישראל, כלומר כל יהודי-ישראלי נורמאלי ושפוי שהוא אינו נמושה חסרת כושר עמידות מינימאלית, שהם מצליחים ויצליחו לעודד לרדת מהארץ, למעשה מוכיח ויוכיח, לפחות כביכול ולמראית עין, שהיורדים הנמושות עוכרי ישראל הם בסדר גמור, וזאת ישראל שלא בסדר, כי הנה, עוד אנשים הולכים ועוזבים. ישראל קשה! ישראל נוראית! המצב שלה מחמיר מיום ליום! בסוף כולם יעזבו! אנחנו בסדר! אנחנו לא נפולת של נמושות! זאת ישראל שעלובה ורעה וקשה! זאת ישראל שלא בסדר! זה בדיוק מה שהיורדים רוצים. זה מה שנותן להם לגיטימציה, מחזיר להם את הביטחון העצמי, מוכיח להם בפני עצמם שהם לא נמושות חסרות כושר עמידות, שישראל באמת לא כזאת נהדרת והם לא מפסידים כולם שהם לוזרים נמושות אז הם לא יכלו להישאר בגלל כמה קשיים קטנים ולא משמעותיים וכדומה'.
וזה היה ההסבר של כל התהליך וכל הפסיכופתולוגיה של אוטו-אנטישמיות, שנאת האוטו-אנטישמים את הדת של עצמם, שנאתם האוטו-אנטישמים את העם של עצמם, שנאת האוטו-אנטישמים את המדינה של עצמם, והצורך האובססיבי והכפייתי שלהם לעודד עוד ועוד שנאת יהדות על-ידי יהודים, שנאת ישראל על-ידי ישראלים, ומעל הכול, עוד ועוד ירידה מהארץ אחריהם של יהודים נוספים, על-מנת לזכות מחדש באישור שלהם את עצמם, בביטחונם העצמי, והערך העצמי שלהם, וזאת מטרת העל שלהם.
וזה הסיפור של האוטו-אנטישמיות, שנאת היהדות, שנאת העם הישראלי והשנאת ישראל של אנשים כמו SupermanZW, lemner40 ואוטו-אנטישמיים נוספים כדוגמתם.
אני כל-כך שמח שהצלחתי להבין את כל הדברים האלו, במיוחד בהתחשב בעצם כך שכאמור, lemner40 לא שיתף פעולה (מסיבות שעכשיו הן מובנות לאחר שפיצחתי את הכול בעצמי והבנתי את הבושה הגדולה והכאב הגדול שאנשים כמו lemner40 נושאים איתם) והשאיר אותי להבין הכול לבד. הגעתי להרבה הארות חשובות ואני שוקל בחיוב לפתוח שרשור נפרד בנושא.
!LOL
:
