שאלהלגבי אור...

stagadish2

New member
הו.

אנשים שלא אובססיביים ליצירות בכל מדיום שהוא (ספרות, קולנוע, טלוויזיה) לא מסוגלים להבין מה כל כך נורא בספוילרים. הכי אני אוהבת את אלה שמנחמים אותי אחרי שהם הרסו לי ספר שלם: "לא נורא, העלילה היא לא הכול, את בכל זאת תיהני". מה אכפת לי שאני אהנה, חתיכת מפגרים, אתם כרגע גיליתם לי את הטוויסט! יש יצירות שהן כל כך מרכזיות בתרבות שאי אפשר לברוח מספוילרים. מתישהו הן יעלו בשיחה. אם אתה לא חירש, נדפקת. בגלל זה אני תמיד מנסה לחפש ספרים אזוטריים שאף אחד לא יעז לספיילר לי את הסוף. אבל אז אני אמליץ עליהם והם כבר לא יהיו איזוטריים ואנשים חפים מפשע יחטפו ספויילר לפנים. מסקנה: תכתבי סיפור בעצמך ואז אף אחד לא יעז להרוס לך את הסוף.
 

גם אני6

New member
יש לי

יש לי יש לי.. [אחח, שעות הלילה] הטבור:) אתם יודעים איזה מעשה גבורה זו הלידה? ואחרי הרחם החמים והנעים(ברוב המקרים) פתאום להגיח החוצה הישר אל תוך פרצופי חייזריות עטויי מסיכות ירוקות ולבנות?..
 

svety

New member
המ יש 2 מעניינות.

האחת, מגיל 5. אמא הלכה בבית עם קנקן מים רותחים, אלוהים יודעת למה. אני רצתי ברחבי הבית, והיא לא ראתה אותי, ונתקעתי בו עם המצח. באופן קוסמי כלשהו, המים נחתו לי ישר על כף הרגל היחפה שלי, ולא נזלו לי על כל הפרצוף. עד היום יש לי צלקת על הרגל, וכשאני נשרפת מהשמש אז היא כואבת בצורה מוזרה. השנייה היא מהצבא. הייתה לנו תאונת דרכים שעירבה כבשה. סיפור נורא משעשע. אני שוקלת לקעקע עלייה, אבל אני עוד לא סגורה על זה.
 
נכנסת לך בכבשי כבשי ../images/Emo2.gif?!

יא נעלולה, זאת הייתי אני
. הרסת לי את כל הפן
. תיזהרי עם קעקועים על הצלקת מאמי, הכרתי מישהי שלמדה את הנושא - גם לה הייתה צקלת שרצתה לקעקע עליה והוסבר לה ע"י מרציה שזה מסוכן נורא כי הדיו עלול למלא את כל שטח הצלקת כמן שלולית דיו מגעילה שתישאר עד לניתוח ההסרה שישאיר צלקת איומה. היא ויתרה על הרעיון, ודובר בכוסית על יפהפייה ובלונדינית טבעית מעלפת לחלוטין מהרוסיות בגבוהות, עוצרות הנשימה ומעלות בנו את תהיית "זה לא פייר, גם אני רוסיה
!". הפאק היחידי במראה החיצוני שלה הייתה הצלקת הגדולה יחסית על זרועה ושיער שהנשיר שני שליש מהנפח המקורי שלו עקב שינוי האקלים שגופה חווה בעת עלייתה. היה לה לב של זהב אולם בתחום הידע היא לא הורידה כוכבים מהשמיים, לכן טיפחה את עצמה כראוי ליפה של החנון ההיי-טקיסט והסטלן שמימן אותה. הוא היה מרוויח די כסף לקעקע עליה מה שבא להם ואף סילקן לה את הציצי ופירסנג לה את ה...
בזמנו, לו הייתה דרך לקעקע על הצלקת בלי להחמיר את מצבה היה בלי שום ספק מארגן את המהפך.
 

svety

New member
לא נכנסתי בשום כבשי!

עמדנו לפנייה, והרכב שהיה מאחורינו נכנס בנו. יש סוגים שונים של צלקות, צריך לבדוק כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם מומחים בתחום...
 
ואי ואי ../images/Emo122.gif.

עשינו תאונה בכביש 1 לפני כמה שנים. איזו מתנחלת חביבה שגם לא הבינה שעליה לחכות למשטרה אחרי התאונה בלמה לפתע מה שגרם לחיילת מאחוריה לאבד שליטה ולהסתחרר על הכביד. היינו חמישה אנשים באוטו, הנהג לא הצליח להימנע מכניסה בחיילת אותה סובב עוד 180 מעלות ושנייה אחרי נכנס בנו הסיטרויין... מעוצמת המכה עפו לי המשקפיים ולא שמתי
לכך במשך כ-20 דקות, חטפתי מכה בראש והראייה הסתדרה לי באורח פלא. לו לא היינו נוסעים בשברולט ענק שהלך טוטל לוס כמו גם הרכב של החיילת והסיטרויין, היו חמש גופות כי לא היינו חגורים. הסיטרויין נמחץ עד להגה, זה גם היה יכול להיות גורלנו במושב האחורי ואילו הנהג שלנו והיושב לידו היו עפים לכביש. אין מה לדבר על ההשוואה בין חוויות הכניסה במישהו או משהו לבין החוויה הזאת שמישהו מתנגש בך מאחור, במיוחד כשיושבים בחלק האחורי של האוטו, צליל המתכת הנמעכת בנזונה
. כשיש דם אז בכלל, סיוט שמתגשם
.
 
לא ממש ../images/Emo163.gif.

אני תמיד חוגרת מקדימה כדי להימנע מדו"חות, מאחורה במידה והנהג מבקש. אני גם מאלה שכן ייכנסו לאוטו עם נהג ששתה או עישן. אבל אני זו לא פונקציה, אני גם שוחה בחוף כרמלית כשהגלים נשברים על הסלעים בעוצמה בלילות קרים וחשוכים וחוזרת כולי מכוסה בדם. עד עצם היום הזה יש לי צלקות מהשחייה הלילית האחרונה שקיימתי בסתיו 2010 על הצלעות. אני גם מטפסת הרים ללא ציוד, מכורה לאדרנלין
.
 

svety

New member
בהזדמנות אני אספר לך על האקס שלי,

שנהרג בתאונת דרכים ממש מיותרת ומפגרת. ועל הפעם ההיא שכמעט נכנסנו בתוך קיר הפרדה כי הנהג שלנו היה שיכור. ועל הפעם ההיא שכמעט עפנו לתוך ואדי באמצע קיבינימט בשטחים כי הנהג היה עייף. [להמשיך?]
 
אוי ../images/Emo201.gif.

אל תסעי עם אלה, יש מי שיבכה עליך
. עדיין קשה לי להפנים שיש גם מי שיבכה עליי, אבל אני עובדת על זה.
 

innocence

New member
../images/Emo45.gif ואלו רק מקרים שפגעו באוטו של ה"אשם"

לצערנו תאונה זה משהו שבלא מעט מקרים משלב יותר ממכונית אחת, ובמכונית השנייה לא תמיד יושב מישהו שבחר לנסוע עם מישהו שתוי או עייף ורק רצה להגיע הביתה..
 

svety

New member
נכון, ומעבר לזה -

אני יכולה להגיד בוודאות שהמוות [המאוד מיותר] של לירן השפיע לא רק על המשפחה שלו אלא על כל מעגל החברים שלו, כולל עליי.
 

svety

New member
נכון, אבל יש מוות שהוא יותר "הגיוני"

[קשה לי למצוא מילה מתאימה] נניח מוות מזקנה. אבל מוות בגלל שטות, בגלל טמטום. בגלל שנסעת עייף ומעט שיכור בכביש נטוש ומחורבן באמצע קיבינימט... זה מיותר.
 
זה עוד מילא.

החבר הכי טוב של אחי, מעצב מבריק בן 23, בחור עם
של זהב שאין הרבה כאלה, בצחוק עלה על חלון דירתו מול אישתו וחברו ( לא אחי למזלנו) ביום שבת בבוקר עם בקבוק בירה ביד, החליק והתרסק מקומה שמינית. החבר עוד תפס אותו והחזיק כמה רגעים, אולם הבחור היה כבד והניסיון להצילו לא צלח
. אישתו היפהפיה אישפזה את עצמה לחצי שנה בפסיכיאטרית בה עבדה כאחות בעקבות הקטע הזה, אמרתי למזלנו לא מול אחי כי אח שלי לא היה מוותר איך שאני מכירה אותו ועוד מסיים גם כן מתחת לבניין ההוא. חודשיים היה לי קשה להירדם, הייתי משחזרת בראש את מה שעבר על אישתו, איך ראתה שהחליק, שהחבר תפס אותו, הצרחות, איך הבינה שזהו, דני הלך למטה... איך רצה לראות בתקווה שנפצע בעודה יודעת עמוק בפנים שאין תקווה. אח שלי קבר באותה שנה אב, חבר הכי טוב ועוד חבר אחד שנהרג בתאונת דרכים. הילד תותח על, לא יודעת איך הוא חי עם כל אלה, מתפקד, עובד, מתעסק בתחביביו, צוחק, מארגן מסיבות, מתאהב... אני ממש גאה בו, באח שלי הקטן
. דברים הרבה פחות מחרידים שוברים אנשים הרבה יותר בוגרים.
 
ה"מילא" נרשם לא כזלזול באבלך חלילה,

הוא נרשם כיוון שמה שהאישה עברה, ראתה מול עיניה, עולה על רוב הדברים שאני יכולה לחשוב עליהם - ואני ראיתי אנשים הולכים לעולמם...
 
למעלה