שאלה לאלון בנוגע לתשלום בדייט

[innocence]

הבעיה של הדעת היהודית

(ולו רק כי אני לא מכירה את הדתות האחרות מספיק בשביל להגיד...) זה שהיא מאוד "מיושנת". אין לי ספק שביחס לתקופה החוקים בתנ"ך היו מאוד הומניטריים, מאוד הגיוניים ואפילו עניין ההגיינה והבריאות (נטילת ידיים, כשרות וכו..) קיבל צידוק תנ"כי, מה שבסופו של דבר גם הציל לא מעט יהודים בזמן המגיפה השחורה. הבעיה היא שבאיזשהו שלב הפרשנים הפסיקו "להתקדם" יחד עם כל שאר העולם והמדע ונתקעו עם פרשנויות שככל שהזמן עובר רק מחמירות ומחמירות בלי בסיס אמיתי מאחוריהן. במיוחד בשנים האחרונות יש החמרה בכל הפסיקות ההלכתיות ונראה כאילו הדתיים נסגרים יותר ויותר בתור עצמם, מתבדלים יותר והופכים לפנאטיים יותר, וזה מאוד חבל לדעתי.

 

[עלה לא נידף]

ובכ"ז הדת היהודית שרדה את כל המודרניזציה

למעשה, היא הקדימחה את המדע במספר אופנים (צורת העולם, תנועת השמש וכדור הארץ, תמונת העובר במעי אימו לפני המצאת האולטרסאונד ועוד), רק שעכשיו, בעינים מודרניות וחסרות השכלה לרוב, הכל נראה מיושן ולא מתקדם (כאשר אלה מילים שמעידים על הדעות שלך על היהדות, יותר מאשר מעידים על היהדות עצמה). טענות כאלה, שבאות לרוב מאנשים שלא יודעים הרבה יותר ממה שכתוב בעיתון שהרב עובדיה יוסף אמר ומה שלמדו בבית ספר בשיעור תנ"ך. הערך שלהן מוטל בספק באותה המידה, בה אני אתחיל לנתח את תורת הקוונטים. הדתיים תמיד התבדלו בינם לבין עצמם, עוד בגולה, וזה מה ששמר אותם אלפי שנים. וזה על קצה המזלג.

 

[עלה לא נידף]

גם שיטת המשטר הדמוקרטית מתבססת על אמונה

אנשים יבצעו דבר אם הם מאמינים שיש לו סיבה או צידוק, מה הרציונל מאחורי האיסור לרצוח? נוחות ומוסר (אל תרצח כדי שגם לא ירצחו אותך, ורצח הוא מעשה רע מוסרית). גם אהבה איננה מתבססת על רציונאל, האם כל דבר שאין מאחוריו רציונל אלא רגש (אהבה ואמונה - היינו הך מבחינתי), זה שלילי בהכרח? ממש ממש לא. לדעתי, מעניקים לרציונל יותר כוח ממה שדרוש או ראוי לתת לו.

 

[februarygirl]

../images/Emo127.gif

 

[Legato]

כל הכבוד!

חיכיתי שמישהו סוף סוף יכתוב שהשימוש שעושים פה באבולוציה הוא מטעה ולא נכון בעליל. ואמנם לא חיכיתי לאזכור כלשהו של "מד מן", אבל זה תמיד מתקבל בברכה. נראה לי שמה שעולה מהדיון הזה הוא פשוט העובדה שהכל תלוי סיטואציה. אני לא חושבת שגבר צריך לשלם לי על ארוחה שעולה 80 שקלים, וגם לא הייתי רוצה שיעשה דבר כזה. אני לא חייבת לו כלום והוא לא חייב לי. לקנות לי בלון, לעומת זאת, זו מחווה נחמדה. אני, באופן אישי, חושבת שגבר שרואה בי מישהי ששווה לו מושך הרבה יותר ממי שחושב שצריך להפעיל על הגנים שלי תכסיסים חיזוריים.

 

[קרקלה]

פיהוק.

"אבולוציה בסיסית", "גבר ואישה אינם שווים לפי הטבע", והכל בטון קז'ואלי של מובן מאליו. המפף. לבריאות שיהיה לך.

 

[קרקלה]

ולגופו של ענין, חוקיות שונה: המזמין הוא המשלם

אם אני מעונינת שאיל הון ישקיע טריליארדים ברעיון המדהים שלי לאפליקציית אייפון (האיי-שווארמה כמובן), לא אפנק אותו בשני בורקסים על חשבוני כשהוא הסכים כבר להגיע? ברור שכן. על אותו רעיון, הפצרתי בבחור לפגוש אותי אחרי שחזר ואמר שהוא חייב לחפוף את ראשו אותו ערב. לבסוף, הוא הסכים. האינטרס הוא שלי, ולכן אנעים את זמנו בקפה על חשבוני ואולי גם אזרוק לו איזו ערגלית לנשנש. אם ההצעות שלי יצליחו ונגיע לקשר - עסקי או רומנטי - נעבור לפסים שוויוניים לחלוטין. אבל כשאני מציעה, אני קונה את הזמן של הניצע. אי אפשר לומר שזה לא הגיוני, נכון? עכשיו, העולם הוא כזה שהגברים הם המציעים, לרוב. אפשר לשאול למה דווקא הם ואיך משנים את זה, אבל זה דיון אחר. ברוב המקרים הם יצטרכו לשלם, כי בתחילת הקשר, הם מציעים את ההצעה והנשים הן אלא שבאות לבדוק על מה מדובר.

 

[קרקלה]

*הן אלה. לעזאזל האלים.

 

[אוקסימורוני]

הצעה גרועה

בדיוק בגלל מה שרשמת בסוף. זה להצדיק חוסר-שיוויון קטן (תשלום בדייט) ע"י חוסר שיוויון גדול (חיזור באופן כללי). לדעתי זו עבודה בעיניים.

 

[קרקלה]

הכי קרוב להסכמה שאני אקבל. יאי.

 

[innocence]

אני כל כך לא מסכימה..

אז נכון שהגבר הציע (לצורך העניין) אבל האם זה אומר שלאישה אין שום עניין חזרה? הרי תסכימי איתי שאם לא היה לה רצון בקשר כזה או אחר, היא היתה פשוט מסרבת, לא? אז מבחינתי זה הופך אותם ל"שווים" מהבחינה הזו. לשניהם יש אינטרס משותף.

 

[קרקלה]

גם לאיל ההון יש אינטרס לעשות כסף

אבל למה שיבחר דווקא לעשות אותו בפרוייקט שלי? אני בלי ספק רוצה פגישה איתו, הוא... ככה ככה. עדיין משתכנע. כמובן שאם בחור ובחורה מדברים חודש בג'יטוק ומביעים ענין משותף והכל מגניב ויש שוויון אינטרסים, כל איש אמור לפי הרציונאל הזה לשלם על עצמו. זה אפילו רומנטי.

"שנשלם איש איש על ארוחתו?" "למה לא, לשנינו יש אינטרס שווה בהצלחה של המיזם הזה" "סיפרתי לך פעם על האיי שווארמה שלי?"

 

[innocence]

אני לא מסתכלת על קשר רומנטי,

או אפילו ידידותי כפי שאני מסתכלת על קשר עסקי, ואולי מפה נובעת חוסר ההסכמה שלנו.

 

[קרקלה]

את בכלל לא צריכה. אבל ההשוואה עדיין במקומה.

 

[innocence]

ולכן לא יצאתי נגדה,

אלא רק הסברתי שהיא אולי במקומה, אבל לא רלוונטית כלפי.

 

[מיציפיצי1]

זה בהחלט סוג של "מבחן" בדייט 1

לדוגמא: אם גבר מצהיר שחשוב לו להתחלק בדייט ראשון זה סוג של הצהרה שהרבה נשים יעיפו אותו בגללה, אבל הבודדות שישארו יהיו אילו שמתאימות לו יותר מבחינת השקפת עולם. כנ"ל בכיוון השני: אם בחורה תשב בסוף הדייט ואפילו לא תוציא את הארנק בהצהרת כוונות, זה יתפרש אצל גברים מסויימים בצורות שונות: אחד יאהב את זה כי הוא אוהב נשים מהזן המיושן יותר שרואות עצמן כבנות חסות של גבר, ואחר, שמעדיף את האישה שלו עצמאית יותר ירתע מזה.

 

[אוקסימורוני]

נראה לך לגיטימי

שאישה תהיה בת חסות של הגבר?

 

[innocence]

זה לא עניין של לגיטימי או לא,

לכל אחד יש את הרצונות שלו. יש את הבנות שמוצאות לעצמם בני זוג עשירים, או מה שנקרא "שוגר דדי", וכאלו שרק המחשבה על זה מחלחלת אותם. הזכות לבחור נתונה בידי האישה. הבעיה היא אם זה לא בהכרח בחירה, אלא יותר סוג של כפייה (מטעמי תרבות וכו..).

 

[אוקסימורוני]

השורה האחרונה שלך היא לב העניין

קשה לי להאמין שאנשים יבחרו מרצונם להיות עבדים נרצעים. מדובר בתכתיבים של החברה שלא עושים טוב לאף אחד, כולל לא לגברים שלכאורה נהנים משירותיהן של הנשים.

 

[innocence]

גם לי קשה להאמין,

אבל גם פמיניזם זה עניין של בחירה, בסופו של דבר. ואם הבחורה נהנית מקשר כזה (אני בטוחה שיש נשים שמאוד מאוד אוהבות שבעלן מפרנס והן נשארות בתור עקרות בית), מי אני שאגיד לה משהו? אני כן יוצאת נגד זה כי לא מעט פעמים הנשים לא מודעות להשפעות שיש אחרי זה (במקרה של גירושין, למשל, שהאישה נותרת חסרת כישורי עבודה ללא פרנסה), וכי יש לא מעט נשים שפשוט חונכו שמקומן של הנשים הוא בבית, לטפל בבעל שלהן, בלי לנסות להגשים את הרצונות והשאיפות שלהן (אלא אם כן זה לא מתנגש עם דרך החיים הפטריאכלית שהכתיבו להן..). וואי, יצאתי כזו פמיניסטית XD