אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שאלה
- פותח הנושא angela8
- פורסם בתאריך
טענת השטחיות אינה נכונה.
נכון שאני לא קורא ספרי פילוסופיה (איני סובל את הדרכים המסובכות שבהן הם משתמשים על מנת להגיע לטענות פשוטות), אבל אני כן קורא ספרים רבים על הנושאים האלה של חוקרים מתחומים אחרים, או אפילו כתבות בעיתון של הכתבים היותר רציניים שיש בארץ, והם לא עוסקים בזה ברמה שטחית. הנקודה היא, שלא צריך הכשרה פילוסופית כדי לעסוק בנושאים האלה, כפי שאתם כתבתם מספר פעמים לאורך השרשורפלצת הזה. מכיוון שלא צריך הכשרה פילוסופית, היא כנראה מיותרת.
נכון שאני לא קורא ספרי פילוסופיה (איני סובל את הדרכים המסובכות שבהן הם משתמשים על מנת להגיע לטענות פשוטות), אבל אני כן קורא ספרים רבים על הנושאים האלה של חוקרים מתחומים אחרים, או אפילו כתבות בעיתון של הכתבים היותר רציניים שיש בארץ, והם לא עוסקים בזה ברמה שטחית. הנקודה היא, שלא צריך הכשרה פילוסופית כדי לעסוק בנושאים האלה, כפי שאתם כתבתם מספר פעמים לאורך השרשורפלצת הזה. מכיוון שלא צריך הכשרה פילוסופית, היא כנראה מיותרת.
זו טענה מאוד משונה
גם לא צריך לעסוק במדע על מנת לדבר על מדע, אז מה? יש הבדל בין לדבר על משהו לבין להבין אותו ברמות עמוקות ולעסוק בו ממש. אז נכון שבפילוסופיה עוסקים גם אם לא לומדים על זה באוניברסיטה או קוראים ספרים, אבל זה בדיוק דומה לטענות מדעיות של אנשים שחושבים שהם גילו משהו חדש רק שכבר גילו את זה מזמן.
גם לא צריך לעסוק במדע על מנת לדבר על מדע, אז מה? יש הבדל בין לדבר על משהו לבין להבין אותו ברמות עמוקות ולעסוק בו ממש. אז נכון שבפילוסופיה עוסקים גם אם לא לומדים על זה באוניברסיטה או קוראים ספרים, אבל זה בדיוק דומה לטענות מדעיות של אנשים שחושבים שהם גילו משהו חדש רק שכבר גילו את זה מזמן.
לא, זה לא דומה לטענות האלה.
כדי לטעון שמוצא האדם מהקוף, צריך להבין משהו בבני אדם, ומשהו בקופים. צריך לדבר על אבולוציה, על גנים, על התפתחות של בע"ח, על תכונות דומות, וכו'. כדי לטעון שהכאת נשים זה דבר רע, לא צריך להבין דבר בנשים. צריך פשוט להרגיש שזה דבר רע. מוסר הוא לא משהו שאתה יכול להוכיח אותו באופן לוגי. אין שרשרת מסקנות לוגית המובילה לכך שהכאת נשים זה דבר רע. אין כאן רמות עמוקות. אתה יכול לכתוב אלף עמודים על ההיסטוריה של זכויות הנשים ועל אלימות נגד נשים בעולם היום, ועדיין לא יהיו כאן רמות עמוקות - רק מסקנה פשוטה, שלהכות נשים זה דבר רע, מפני שזה דבר רע.
כדי לטעון שמוצא האדם מהקוף, צריך להבין משהו בבני אדם, ומשהו בקופים. צריך לדבר על אבולוציה, על גנים, על התפתחות של בע"ח, על תכונות דומות, וכו'. כדי לטעון שהכאת נשים זה דבר רע, לא צריך להבין דבר בנשים. צריך פשוט להרגיש שזה דבר רע. מוסר הוא לא משהו שאתה יכול להוכיח אותו באופן לוגי. אין שרשרת מסקנות לוגית המובילה לכך שהכאת נשים זה דבר רע. אין כאן רמות עמוקות. אתה יכול לכתוב אלף עמודים על ההיסטוריה של זכויות הנשים ועל אלימות נגד נשים בעולם היום, ועדיין לא יהיו כאן רמות עמוקות - רק מסקנה פשוטה, שלהכות נשים זה דבר רע, מפני שזה דבר רע.
../images/Emo178.gif
אתה כותב מתוך המון דעות קדומות. בדיוק כמו הדוגמה שנתת על הברווזים, ונראה שסרבת לשים לב שבסך הכל העליתי עוד נקודת מבט שהיא לא פחות רלוונטית (גם אתה העלת נתון שצריך להתיחס אליו כששוקלים ברצינות מהלך כזה או אחר, רק שיש לי הרגשה שסתם ניסית להתריס) גיוס לצהל למשל הוא נושא אתי מאוד. כתביפ פוליטים ומשפטנים עוסקים בנקודה אחת שלו בהקשר ההיסטורי מדיני. הם פחות מתעכבים על ההשלחות שיש לשירות צבאי מהבחינה האתית על הפרט (אני למשל הזדעזעתי עד עמקי נשמתי לגלות את הקלות בה חיילים משוחררים מדברים על הריגות, על התעללות ועל גופות) ועלינו כחברה (מה שהרבה ישראלים שונאים עם כל ההשוואה לאפרטהייד...) לצערי, אני לא אתפלא אם תענה לי באיזו תשובה סתומה על כך שאלו טיעונים מפגרים אבל הם סופר תקפים. רוצה טיעונים יותר מתוחכמים מאלו שהבאת? בגיל 13 גידלתי תרנגול שהצלתי מאיזה מקום. ביום בו הבאתי אותו אכלנו שניצל לצהרים וזה גרם לי לחשוב על ההבדלה המלאכותית שאני עושה בין הכלב והחתול שלי לבין התרנגול. באותה תקופה ניסיתי צמחונות לכמה ימים והגעתי למסקנה ש"זה קשה לי מידי" אבל מאז הייתי בהתלבטות מוסרית די מתמדת. כמה שנים אחר כך נתקלתי במקרה שגרם לי לקבל החלטה אינסטינקטיבית. אגב, המקרה היה שלב טרום שחיתה אבל לא ראיתי דם או צרחות ושאר תמונות של מרחץ דמים או משהו כזה, ראיתי את התגובה של תרנגול למי שמחזיק אותו ביד אחת וסכין ביד אחרת והתגובה השקטה מאוד שלו וזה דבר שזיעזע אותי. צמחונות על בסיס החוויה הזו לא היתה מחזיקה, מה גם שעברתי מתקפה די חזיתית בבית על ההחלטה "הלא אחראית, יהיה לי נמק, אני אמות, אני אהיה אנמית, אני אהיה עקרה.." ולכן חקרתי יותר לעומק את הנושא. "המחקר" שלי כלל גם התעניינות בצד הבריאותי של העניין, וגיליתי שאפשר להיות צמחוני בריא בלי לקחת ולו תוסף מזון יחיד ובמקביל חקרתי את הצד האתי של הצמחונות. גיליתי שתעשיית הבשר היא תעשיה אכזרית למדי, שמנצלת בציניות מנגנונים ומעוותת בעלי חיים ואת אורח החיים שלהם. שגם במקומות בהם ניתן להקל באכזריות השיקול העיקרי הוא כלכלי, וככזה אין מקום בו להתחשבות בתנאי ההחזקה של בעלי חיים. ואז גם קראתי את הספר של פיטר סינגר, ההתיחסות שלו מגיעה למקום עמוק יותר. הוא מתחיל בדיון על מעמדם של בעלי החיים בחברה העכשוית ושואל מדוע הוא ככה. מצד אחד הוא מציג תיאור מקיף של תולדות השימוש בבעלי חיים לאורך ההסטוריה שהובילה אל העולם המערבי, בפרקים נפרדים הוא סוקר את השימוש העכשיוי בבעלי חיים, מצד שני הוא סוקר את נושא הזכויות הבסיסיות, למי הן מוענקות, מתי הוענקו ועל איזה בסיס (נשים, ילדים, שחורים, קופי אדם..). במקביל הוא מציג יתרונות אתיים נוספים בבחירה הצמחונית. הוא כמובן מציג גישה אתית מסויימת וגם מבהיר מדוע הוא מאמין בצידקתה, ועל סמך הגישה הזו הוא מציג מסקנה מאוד מבהילה- כל הבחירה שלנו לנצל בעלי חיים בלי לטרוח לחשוב על זה, לבטל אותם למעמד של רכוש וכו' מושתת על תפיסות חברתיות מעוותות למדי, ולמעשה לרבים מהמעשים שלנו אין לנו (כפרטים) הסבר אמיתי ומשכנע כשיורדים לשורש העניין. ** חשוב לציין שהגישה שלו אינה זהה לגישה של עמותות של זכויות בעלי חיים והיא לא לגמרי מקובלת היום בחברות הללו. אז אל תחשוב שאם פגשת דוכניסטים של אנונימוס אתה יודע על מה הספר מדבר** אני לא הולכת לכתוב כאן בפירוט את התוכן של ספר בן 336 עמודים אתה מוזמן להציץ בו, הוא מאוד קריא ומאוד מעניין. שחרור בע"ח מאת פיטר סינגר בהוצאת אור עם. לדעתי באנונימוס ושב"י מוכרים את הספר במחיר מוזל. הספר מכיל 3 הקדמות (למהדורה הראשונה ב75, למהדורה הערוכה ומעודכנת של 95, ונוספת למהדורה העברית) רשימת הפרקים: 1. כל בעלי החיים הם שווים. או: מדוע העיקרון המוסרי שעליו נשען השוויון האנושי מחייב להחיל התחשבות שווה גם על בעלי חיים. 2. מכשירי מחקר 3. בחווה התעשייתית ** על שני הפרקים 2,3 אפשר לדלג בקלות הם יותר מציגים "עובדות בשטח" ופחות דיון מעמיק** 4. להיות צמחוני. או: כיצד לגרום לפחות סבל וליותר מזון בנזק מופחת לסביבה 5. שלטון האדם. הסטוריה מקוצרת של הסוגנות (סוגנות= תרגום לא לגמרי טוב של speciesm) 6. הסוגנות כיום. הגנות, הצטדקויות והתנגדות לתנועת שחרור בעלי החיים והתקדמות בהתגברות עליהן. הספר מכיל גם הפניות לרפרנסים וחומר קריאה נוסף
אתה כותב מתוך המון דעות קדומות. בדיוק כמו הדוגמה שנתת על הברווזים, ונראה שסרבת לשים לב שבסך הכל העליתי עוד נקודת מבט שהיא לא פחות רלוונטית (גם אתה העלת נתון שצריך להתיחס אליו כששוקלים ברצינות מהלך כזה או אחר, רק שיש לי הרגשה שסתם ניסית להתריס) גיוס לצהל למשל הוא נושא אתי מאוד. כתביפ פוליטים ומשפטנים עוסקים בנקודה אחת שלו בהקשר ההיסטורי מדיני. הם פחות מתעכבים על ההשלחות שיש לשירות צבאי מהבחינה האתית על הפרט (אני למשל הזדעזעתי עד עמקי נשמתי לגלות את הקלות בה חיילים משוחררים מדברים על הריגות, על התעללות ועל גופות) ועלינו כחברה (מה שהרבה ישראלים שונאים עם כל ההשוואה לאפרטהייד...) לצערי, אני לא אתפלא אם תענה לי באיזו תשובה סתומה על כך שאלו טיעונים מפגרים אבל הם סופר תקפים. רוצה טיעונים יותר מתוחכמים מאלו שהבאת? בגיל 13 גידלתי תרנגול שהצלתי מאיזה מקום. ביום בו הבאתי אותו אכלנו שניצל לצהרים וזה גרם לי לחשוב על ההבדלה המלאכותית שאני עושה בין הכלב והחתול שלי לבין התרנגול. באותה תקופה ניסיתי צמחונות לכמה ימים והגעתי למסקנה ש"זה קשה לי מידי" אבל מאז הייתי בהתלבטות מוסרית די מתמדת. כמה שנים אחר כך נתקלתי במקרה שגרם לי לקבל החלטה אינסטינקטיבית. אגב, המקרה היה שלב טרום שחיתה אבל לא ראיתי דם או צרחות ושאר תמונות של מרחץ דמים או משהו כזה, ראיתי את התגובה של תרנגול למי שמחזיק אותו ביד אחת וסכין ביד אחרת והתגובה השקטה מאוד שלו וזה דבר שזיעזע אותי. צמחונות על בסיס החוויה הזו לא היתה מחזיקה, מה גם שעברתי מתקפה די חזיתית בבית על ההחלטה "הלא אחראית, יהיה לי נמק, אני אמות, אני אהיה אנמית, אני אהיה עקרה.." ולכן חקרתי יותר לעומק את הנושא. "המחקר" שלי כלל גם התעניינות בצד הבריאותי של העניין, וגיליתי שאפשר להיות צמחוני בריא בלי לקחת ולו תוסף מזון יחיד ובמקביל חקרתי את הצד האתי של הצמחונות. גיליתי שתעשיית הבשר היא תעשיה אכזרית למדי, שמנצלת בציניות מנגנונים ומעוותת בעלי חיים ואת אורח החיים שלהם. שגם במקומות בהם ניתן להקל באכזריות השיקול העיקרי הוא כלכלי, וככזה אין מקום בו להתחשבות בתנאי ההחזקה של בעלי חיים. ואז גם קראתי את הספר של פיטר סינגר, ההתיחסות שלו מגיעה למקום עמוק יותר. הוא מתחיל בדיון על מעמדם של בעלי החיים בחברה העכשוית ושואל מדוע הוא ככה. מצד אחד הוא מציג תיאור מקיף של תולדות השימוש בבעלי חיים לאורך ההסטוריה שהובילה אל העולם המערבי, בפרקים נפרדים הוא סוקר את השימוש העכשיוי בבעלי חיים, מצד שני הוא סוקר את נושא הזכויות הבסיסיות, למי הן מוענקות, מתי הוענקו ועל איזה בסיס (נשים, ילדים, שחורים, קופי אדם..). במקביל הוא מציג יתרונות אתיים נוספים בבחירה הצמחונית. הוא כמובן מציג גישה אתית מסויימת וגם מבהיר מדוע הוא מאמין בצידקתה, ועל סמך הגישה הזו הוא מציג מסקנה מאוד מבהילה- כל הבחירה שלנו לנצל בעלי חיים בלי לטרוח לחשוב על זה, לבטל אותם למעמד של רכוש וכו' מושתת על תפיסות חברתיות מעוותות למדי, ולמעשה לרבים מהמעשים שלנו אין לנו (כפרטים) הסבר אמיתי ומשכנע כשיורדים לשורש העניין. ** חשוב לציין שהגישה שלו אינה זהה לגישה של עמותות של זכויות בעלי חיים והיא לא לגמרי מקובלת היום בחברות הללו. אז אל תחשוב שאם פגשת דוכניסטים של אנונימוס אתה יודע על מה הספר מדבר** אני לא הולכת לכתוב כאן בפירוט את התוכן של ספר בן 336 עמודים אתה מוזמן להציץ בו, הוא מאוד קריא ומאוד מעניין. שחרור בע"ח מאת פיטר סינגר בהוצאת אור עם. לדעתי באנונימוס ושב"י מוכרים את הספר במחיר מוזל. הספר מכיל 3 הקדמות (למהדורה הראשונה ב75, למהדורה הערוכה ומעודכנת של 95, ונוספת למהדורה העברית) רשימת הפרקים: 1. כל בעלי החיים הם שווים. או: מדוע העיקרון המוסרי שעליו נשען השוויון האנושי מחייב להחיל התחשבות שווה גם על בעלי חיים. 2. מכשירי מחקר 3. בחווה התעשייתית ** על שני הפרקים 2,3 אפשר לדלג בקלות הם יותר מציגים "עובדות בשטח" ופחות דיון מעמיק** 4. להיות צמחוני. או: כיצד לגרום לפחות סבל וליותר מזון בנזק מופחת לסביבה 5. שלטון האדם. הסטוריה מקוצרת של הסוגנות (סוגנות= תרגום לא לגמרי טוב של speciesm) 6. הסוגנות כיום. הגנות, הצטדקויות והתנגדות לתנועת שחרור בעלי החיים והתקדמות בהתגברות עליהן. הספר מכיל גם הפניות לרפרנסים וחומר קריאה נוסף
אני לא מבין למה מה שאני כותב מרגיז אותך כל כך
ולמה אתם מתעקשים לתקוף אותי באופן אישי על בורות, על דעות קדומות, או על כך שאני כותב רק מתוך רצון להתריס או לעקוץ את הקוסם. גם מעולם לא כתבתי שטיעונים שהעלית הם "טיעונים מפגרים", ולא הייתי כותב כזה דבר. ולעניינינו - נתחיל מהנושא הקצר - הגיוס לצבא: תתפלאי, אבל אני לא בטוח שיש ביני לבינך וויכוח כלשהו. יכול להיות שכל העניין נובע מסוג של אי הבנה. למשל, את כותבת שלשירות הצבאי ישנה השלכה על הפרט ועלינו כחברה - למה שאני אגיד שזה טיעון מפגר? כל הטענה שלי לגבי זה, היא שזה לא שאלה שיש עליה תשובה חד משמעית. יש שיקולים בעד ונגד, וההחלטה בסופו של דבר היא פוליטית, ולא פילוסופית. מחקרים בנושא יהיו בתחום הפסיכולוגיה, ולא בתחום הפילוסופיה. כל הטענה שלי היא שפילוסופים לא רלוונטים לעניינים כאלו. ועובדה שבפועל, הם לא נידונים במסגרת אקדמית, אלא במסגרת פוליטית. ולגבי זכויות בע"ח: הדברים שכתבת מאוד מעניינים. גם לי יש איזה קונפליקט פנימי בנושא, עם שיקולים דומים לשלך. עדיין, ולמרות הכל, אפשר לנסח את כלל הטיעונים שלך (לפני החלק של הספר של פיטר סינגר) באופן הבא: 1. אין הבדל משמעותי בין תרנגולות לבין כלבים, ולכן אם אנחנו לא מוכנים להרוג כלבים, אסור לנו גם להרוג תרנגולות 2. צמחונות אינה פוגעת בבריאות 3. תעשיית הבשר היא אכזרית ופועלת על פי שיקולים כלכליים בלבד אז מה שקרה כאן, זה שהוספת טיעון אחד נכון נוסף (2) לטיעונים שהצגתי בהתחלה. לגבי טיעון 1 הוא בעייתי, כי את צריכה להסביר גם למה אנחנו לא מוכנים להרוג כלבים לפני כן. טיעון 3 הוא רגשי בעיקרו, ונוגע לשאלה קצת אחרת - לא אם להרוג מלכתחילה בע"ח או לא, אלא גם איך להרוג אותו. כמובן שגם זו שאלה חשובה, אבל זה לא הוויכוח של צמחוניים - זה וויכוח בין אוכלי בשר. מה שאני מנסה לומר, זה שאין כאן סתירה לטיעון המקורי שלי - שהוויכוח הזה כולל בסופו של דבר מעט טענות, שלא צריך תואר שלישי בפילוסופיה על מנת לעלות עליהן. שלפילוסופים אין דבר לתרום לוויכוח הזה. נעבור לפיטר סינגר - הספר נשמע מעניין, ואני כמובן לא אטען שמדובר בטיעונים "מפגרים" או באיש לא רציני. אני גם לא אתווכח עם הטיעונים שהעלית, מכיוון שזה לא הנושא, ואין לי שום רצון להיות סנגור של אוכלי הבשר... הטיעונים שלו הם עדיין אותם טיעונים שהצגתי בתחילה, כשמורידים אותם לרמה הלוגית הבסיסית. הם פשוט מסתמכים על הרבה יותר מידע, אבל המידע הזה לא משנה בסופו של דבר. כתבת שהוא מציג את אכילת הבשר ושיעבוד בע"ח כתפיסה חברתית מעוותת. זה שוב חוזר לאותו עניין - עד כמה אכפת לך מברווזים. היו תקופות שבהן לתת זכות הצבעה לאישה היה תפיסה חברתית מעוותת. כיום להחזיק עבדים זה תפיסה חברתית מעוותת. מחר לכתוב לאום בתעודת הזהות ייחשב לתפיסה חברתית מעוותת. הוא מנסה להציג אכילת בשר כלא רציונלית, אבל אף אחד לא העיז לטעון שהאדם הוא יצור רציונלי. גם הדברים שאנחנו עושים בשם האהבה אינם רציונלים, אבל אף אחד לא טוען שאנחנו צריכים להפסיק איתם... השאלה שלי היא האם בעקבות הספר, את חושבת שלשאלה צמחונות / אכילת בשר ישנה תשובה חד משמעית אחת שהיא צמחונות? האם את חושבת שלאדם שלא מכיר את כלל הטיעונים המופיעים בספר אין זכות להחליט שהוא מעדיף לאכול בשר, סתם כי הוא אוהב בשר? האם את חושבת שהוויכוח הזה יוכרע אי פעם באופן חד משמעי לכיוון כלשהו? (לפני שיכחדו כל בע"ח מהעולם...)
ולמה אתם מתעקשים לתקוף אותי באופן אישי על בורות, על דעות קדומות, או על כך שאני כותב רק מתוך רצון להתריס או לעקוץ את הקוסם. גם מעולם לא כתבתי שטיעונים שהעלית הם "טיעונים מפגרים", ולא הייתי כותב כזה דבר. ולעניינינו - נתחיל מהנושא הקצר - הגיוס לצבא: תתפלאי, אבל אני לא בטוח שיש ביני לבינך וויכוח כלשהו. יכול להיות שכל העניין נובע מסוג של אי הבנה. למשל, את כותבת שלשירות הצבאי ישנה השלכה על הפרט ועלינו כחברה - למה שאני אגיד שזה טיעון מפגר? כל הטענה שלי לגבי זה, היא שזה לא שאלה שיש עליה תשובה חד משמעית. יש שיקולים בעד ונגד, וההחלטה בסופו של דבר היא פוליטית, ולא פילוסופית. מחקרים בנושא יהיו בתחום הפסיכולוגיה, ולא בתחום הפילוסופיה. כל הטענה שלי היא שפילוסופים לא רלוונטים לעניינים כאלו. ועובדה שבפועל, הם לא נידונים במסגרת אקדמית, אלא במסגרת פוליטית. ולגבי זכויות בע"ח: הדברים שכתבת מאוד מעניינים. גם לי יש איזה קונפליקט פנימי בנושא, עם שיקולים דומים לשלך. עדיין, ולמרות הכל, אפשר לנסח את כלל הטיעונים שלך (לפני החלק של הספר של פיטר סינגר) באופן הבא: 1. אין הבדל משמעותי בין תרנגולות לבין כלבים, ולכן אם אנחנו לא מוכנים להרוג כלבים, אסור לנו גם להרוג תרנגולות 2. צמחונות אינה פוגעת בבריאות 3. תעשיית הבשר היא אכזרית ופועלת על פי שיקולים כלכליים בלבד אז מה שקרה כאן, זה שהוספת טיעון אחד נכון נוסף (2) לטיעונים שהצגתי בהתחלה. לגבי טיעון 1 הוא בעייתי, כי את צריכה להסביר גם למה אנחנו לא מוכנים להרוג כלבים לפני כן. טיעון 3 הוא רגשי בעיקרו, ונוגע לשאלה קצת אחרת - לא אם להרוג מלכתחילה בע"ח או לא, אלא גם איך להרוג אותו. כמובן שגם זו שאלה חשובה, אבל זה לא הוויכוח של צמחוניים - זה וויכוח בין אוכלי בשר. מה שאני מנסה לומר, זה שאין כאן סתירה לטיעון המקורי שלי - שהוויכוח הזה כולל בסופו של דבר מעט טענות, שלא צריך תואר שלישי בפילוסופיה על מנת לעלות עליהן. שלפילוסופים אין דבר לתרום לוויכוח הזה. נעבור לפיטר סינגר - הספר נשמע מעניין, ואני כמובן לא אטען שמדובר בטיעונים "מפגרים" או באיש לא רציני. אני גם לא אתווכח עם הטיעונים שהעלית, מכיוון שזה לא הנושא, ואין לי שום רצון להיות סנגור של אוכלי הבשר... הטיעונים שלו הם עדיין אותם טיעונים שהצגתי בתחילה, כשמורידים אותם לרמה הלוגית הבסיסית. הם פשוט מסתמכים על הרבה יותר מידע, אבל המידע הזה לא משנה בסופו של דבר. כתבת שהוא מציג את אכילת הבשר ושיעבוד בע"ח כתפיסה חברתית מעוותת. זה שוב חוזר לאותו עניין - עד כמה אכפת לך מברווזים. היו תקופות שבהן לתת זכות הצבעה לאישה היה תפיסה חברתית מעוותת. כיום להחזיק עבדים זה תפיסה חברתית מעוותת. מחר לכתוב לאום בתעודת הזהות ייחשב לתפיסה חברתית מעוותת. הוא מנסה להציג אכילת בשר כלא רציונלית, אבל אף אחד לא העיז לטעון שהאדם הוא יצור רציונלי. גם הדברים שאנחנו עושים בשם האהבה אינם רציונלים, אבל אף אחד לא טוען שאנחנו צריכים להפסיק איתם... השאלה שלי היא האם בעקבות הספר, את חושבת שלשאלה צמחונות / אכילת בשר ישנה תשובה חד משמעית אחת שהיא צמחונות? האם את חושבת שלאדם שלא מכיר את כלל הטיעונים המופיעים בספר אין זכות להחליט שהוא מעדיף לאכול בשר, סתם כי הוא אוהב בשר? האם את חושבת שהוויכוח הזה יוכרע אי פעם באופן חד משמעי לכיוון כלשהו? (לפני שיכחדו כל בע"ח מהעולם...)
אני חושב שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך
בדיון הזה. אני לא מנסה להוכיח שהטענות בעד צמחוניות הן לא נכונות, או טיפשיות. זה ששמתי אותם בפה של נהג מונית או דוגמנית, לא היה מתוך זלזול, לא בצמחוניים ולא בנהגי מוניות... אולי הייתי צריך לבחור דוגמה אחרת. אני טוען שהפילוסופים כיום פחות רלוונטים ממה שהם היו בעבר. אני טוען שלוויכוחים בנושא אתיקה אין תשובה חד משמעית, אלא תשובה אישית לכל אדם, ולכן דעתו של פרופסור לפילוסופיה שווה בהם לדעתו של כל אדם אחר. אני לא הייתי מוכן שאיזה פרופסור יחליט בשבילי לגבי נושאים כאלה, ובאמת פרופסורים לא מחליטים לגביהם, אלא פוליטיקאים הנבחרים על ידי הציבור כולו.
בדיון הזה. אני לא מנסה להוכיח שהטענות בעד צמחוניות הן לא נכונות, או טיפשיות. זה ששמתי אותם בפה של נהג מונית או דוגמנית, לא היה מתוך זלזול, לא בצמחוניים ולא בנהגי מוניות... אולי הייתי צריך לבחור דוגמה אחרת. אני טוען שהפילוסופים כיום פחות רלוונטים ממה שהם היו בעבר. אני טוען שלוויכוחים בנושא אתיקה אין תשובה חד משמעית, אלא תשובה אישית לכל אדם, ולכן דעתו של פרופסור לפילוסופיה שווה בהם לדעתו של כל אדם אחר. אני לא הייתי מוכן שאיזה פרופסור יחליט בשבילי לגבי נושאים כאלה, ובאמת פרופסורים לא מחליטים לגביהם, אלא פוליטיקאים הנבחרים על ידי הציבור כולו.
אז בוא נתחיל מההתחלה
אני חושבת שיש לך כשל לוגי כי מבחינתך או שיש תשובה סופית או שזה ביזבוז זמן. אני מאוד לא מסכימה עם הגישה הזו, אני לא יודעת אם הספר של פיטר סינגר נותן תשובה חד משמעית. אם נשאר רק לעוד רגע בדוגמה הזו כשאני חופרת בתוך המצפון שלי אני מרגישה שהדבר הנכון הוא להיות טבעונית ולהמנע מפגיעה בבע"ח בפועל אני צמחונית ועוסקת בביולוגיה שגם במחקר על צמחים יש בה פגיעה בבע"ח.. אני לא חושבת שהעיקר זה תמיד התוצאה הסופית, אני לא חושבת שביסוס רעיונות על סמך ההסטוריה וכו' זה מיותר, גם אם בסוף לא תהיה תשובה חד משמעית. כשאנחנו מקבלים החלטות נכון יותר לבסס אותן על כמה שיותר מידע. ההצטמחנות שלי בעקבות חוויה חד פעמית, והצמחונות שלי היום בעקבות למידה לא מגיעות מאותו מקום. יכול להיות שאדם אחר יסכים עם כל הטיעונים הללו ובכל זאת יבחר אחרת(יש לי אפילו דוגמה, אחותי יכלה להיות ראש מדור ההסברה של פטה, והיא אוכלת בשר אבל כששומעים אותה מסבירה את הבעייתיות ביחס לבעלי חיים היא מאוד משכנעת). פילוסופים לא מחליטים בשבילך, פילוסופים עושים בשבילך הרבה מהמחקר, ופורשים בפניך ידע וגישה מסויימת להתיחס לידע ודרך לנתח אותו ולהגיע למסקנות. אתה לא חייב להסכים איתם, אבל להגיד שהידע הנוסף מיותר לשם קבלת ההחלטות זה פשוט שגוי. פוליטיקאים ומשפטנים אמורים להגיע להחלטות אחרי שקילת כל האפשרויות והנושאים וההסטוריה... כלומר אחרי עבודה פילוסופית מעמיקה. זה שלאתיקה אין תשובה חד משמעית לא אומר שלא צריך לבדוק את ההחלטות שלנו ולבחון אותן לעומק. מאוד יכול להיות שדעתך בנושאים מסויימים תשתנה אחרי בדיקה כזו.
אני חושבת שיש לך כשל לוגי כי מבחינתך או שיש תשובה סופית או שזה ביזבוז זמן. אני מאוד לא מסכימה עם הגישה הזו, אני לא יודעת אם הספר של פיטר סינגר נותן תשובה חד משמעית. אם נשאר רק לעוד רגע בדוגמה הזו כשאני חופרת בתוך המצפון שלי אני מרגישה שהדבר הנכון הוא להיות טבעונית ולהמנע מפגיעה בבע"ח בפועל אני צמחונית ועוסקת בביולוגיה שגם במחקר על צמחים יש בה פגיעה בבע"ח.. אני לא חושבת שהעיקר זה תמיד התוצאה הסופית, אני לא חושבת שביסוס רעיונות על סמך ההסטוריה וכו' זה מיותר, גם אם בסוף לא תהיה תשובה חד משמעית. כשאנחנו מקבלים החלטות נכון יותר לבסס אותן על כמה שיותר מידע. ההצטמחנות שלי בעקבות חוויה חד פעמית, והצמחונות שלי היום בעקבות למידה לא מגיעות מאותו מקום. יכול להיות שאדם אחר יסכים עם כל הטיעונים הללו ובכל זאת יבחר אחרת(יש לי אפילו דוגמה, אחותי יכלה להיות ראש מדור ההסברה של פטה, והיא אוכלת בשר אבל כששומעים אותה מסבירה את הבעייתיות ביחס לבעלי חיים היא מאוד משכנעת). פילוסופים לא מחליטים בשבילך, פילוסופים עושים בשבילך הרבה מהמחקר, ופורשים בפניך ידע וגישה מסויימת להתיחס לידע ודרך לנתח אותו ולהגיע למסקנות. אתה לא חייב להסכים איתם, אבל להגיד שהידע הנוסף מיותר לשם קבלת ההחלטות זה פשוט שגוי. פוליטיקאים ומשפטנים אמורים להגיע להחלטות אחרי שקילת כל האפשרויות והנושאים וההסטוריה... כלומר אחרי עבודה פילוסופית מעמיקה. זה שלאתיקה אין תשובה חד משמעית לא אומר שלא צריך לבדוק את ההחלטות שלנו ולבחון אותן לעומק. מאוד יכול להיות שדעתך בנושאים מסויימים תשתנה אחרי בדיקה כזו.
אני לא בטוח שהאנשים שאת מדברת עליהם הם
פילוסופים. יכולת לכתוב את כל ההודעה שלך ולהחליף את המילה "פילוסופים" במילה "מדענים", או "היסטוריונים", או "סופרים"... עצם העיקרון של פילוסופיה לא עוסק במחקר והוספת ידע, אלא בהעלת טענות לוגיות מתוחכמות. הפילוסופים שאני טוען כי הם מיותרים אינם מגיעים למסקנות על העולם לאחר מחקר של עשרים שנה בג'ונגלים של אפריקה, אלא לאחר מחשבה עמוקה על הנושא לבד בחדר שלהם תוך קריאת ספרים של אריסטו והמצאת מילים חדשות בלטינית. מה שקרה כאן, זה שבתגובה לתקיפתי את הפילוסופיה, הבאת אנשים שאולי קוראים לעצמם פילוסופים (פיטר סינגר קורא לעצמו פילוסוף?), אבל הם לא אותם האנשים שאני מתנגד להם. לגבי שאלות שאין עליהן תשובה - לפעמים יש טעם במחקר עליהן, אבל לדעתי בדרך כלל לא, מכיוון שמדובר בנושאים ריגשיים, בהם את יכולה לשכנע בעיקר את המשוכנעים. כמו שכתבת, הייתה לך נטייה לצמחונות עוד לפני שקראת את פיטר סינגר, גם מבלי לדעת את כל הטיעונים שהוא כתב.
פילוסופים. יכולת לכתוב את כל ההודעה שלך ולהחליף את המילה "פילוסופים" במילה "מדענים", או "היסטוריונים", או "סופרים"... עצם העיקרון של פילוסופיה לא עוסק במחקר והוספת ידע, אלא בהעלת טענות לוגיות מתוחכמות. הפילוסופים שאני טוען כי הם מיותרים אינם מגיעים למסקנות על העולם לאחר מחקר של עשרים שנה בג'ונגלים של אפריקה, אלא לאחר מחשבה עמוקה על הנושא לבד בחדר שלהם תוך קריאת ספרים של אריסטו והמצאת מילים חדשות בלטינית. מה שקרה כאן, זה שבתגובה לתקיפתי את הפילוסופיה, הבאת אנשים שאולי קוראים לעצמם פילוסופים (פיטר סינגר קורא לעצמו פילוסוף?), אבל הם לא אותם האנשים שאני מתנגד להם. לגבי שאלות שאין עליהן תשובה - לפעמים יש טעם במחקר עליהן, אבל לדעתי בדרך כלל לא, מכיוון שמדובר בנושאים ריגשיים, בהם את יכולה לשכנע בעיקר את המשוכנעים. כמו שכתבת, הייתה לך נטייה לצמחונות עוד לפני שקראת את פיטר סינגר, גם מבלי לדעת את כל הטיעונים שהוא כתב.
תכנס לפאבמד, תכתוב נושא שמעניין אותך
נגיד למשל somites ותוסיף את המילה review ותראה כמה אנשים יכולים לעשות רק מלעשות אינטגרציה מקריאת ספרים. גם דארווין, שאמנם עשה טיול אחד שגרם להארה ענקית, עשה את רוב המחקר שלו על ידי אינטגרציה של מחקרים שאנשים אחרים כתבו. ואני יודעת שאני גולשת לפילוסופיה של המדע במקרה הספציפי שתארתי אבל זה נובע בעיקר מכך שזה מה שאני מכירה. סופרים, הסטוריונים וכו'.. הרבה פעמים הם עושים עבודה פילוסופית, כמו שהרבה פעמים פילוסופים עושים עבודה היסטוריונית או מדעית. אתה טוען שבגלל שהיום כבר יש חלוקה לתחומים, התחום שנקרא פילוסופיה פחות חשוב. אני באמת חושבת שביום שבו יסגרו את הפקולטות לפילוסופיה החברה שלנו תהיה במשבר רוחני קשה. כל המדע, כל חיי הרוח.. הכל התחיל מחוקרים שהיו גם פילוסופים. אריסטו לא היה רק פילוסוף, הוא היה חוקר ומדען שעסק גם בפילוסופיה, כנ"ל דיקרט, כנל רוב הפילוסופים לאורך ההסטוריה. בעת המודרנית הנוכחית, נוצרה מן התפצלות של תחומים. בגלל שהיום הכל נכנס לפרטי פרטים ולעומקם של דברים אין יותר מקום לאנשי אשכולות אלא למומחים בתחומם והדבר הזה יוצר נתק הן במישור המדעי והן במישור הרוחני של בעיות בכל תחומי החברה. הגישה הזו של להביא תוצאות מיידיות אולי מקדמת את הידע, אבל בלי עיסוק בלתי פוסק במסביב או שנפספס מקומות בהם הידע חופף ולכן נפסיד תוצאות, או שנאבד את היכולת להשתמש בצורה נכונה בידע. בכל מקרה, מבחינתי, מדובר בהפסד. אין לי כח לטחון את הצמחונות שלי. מה שכתבתי זה שלא הייתי נשארת צמחונית יותר משנה אם לא הייתי לומדת ומתעמקת בבעיות עמוקות יותר מ"זה עושה לי רע". פיטר סינגר קורא לעצמו פילוסוף, הוא גם פרופסור והספיק לחיות על 3 יבשות תוך כדי עיסוק במקצוע. נראה לי שבמקום להתקיף אותו אתה יכול לקרוא עליו.
נגיד למשל somites ותוסיף את המילה review ותראה כמה אנשים יכולים לעשות רק מלעשות אינטגרציה מקריאת ספרים. גם דארווין, שאמנם עשה טיול אחד שגרם להארה ענקית, עשה את רוב המחקר שלו על ידי אינטגרציה של מחקרים שאנשים אחרים כתבו. ואני יודעת שאני גולשת לפילוסופיה של המדע במקרה הספציפי שתארתי אבל זה נובע בעיקר מכך שזה מה שאני מכירה. סופרים, הסטוריונים וכו'.. הרבה פעמים הם עושים עבודה פילוסופית, כמו שהרבה פעמים פילוסופים עושים עבודה היסטוריונית או מדעית. אתה טוען שבגלל שהיום כבר יש חלוקה לתחומים, התחום שנקרא פילוסופיה פחות חשוב. אני באמת חושבת שביום שבו יסגרו את הפקולטות לפילוסופיה החברה שלנו תהיה במשבר רוחני קשה. כל המדע, כל חיי הרוח.. הכל התחיל מחוקרים שהיו גם פילוסופים. אריסטו לא היה רק פילוסוף, הוא היה חוקר ומדען שעסק גם בפילוסופיה, כנ"ל דיקרט, כנל רוב הפילוסופים לאורך ההסטוריה. בעת המודרנית הנוכחית, נוצרה מן התפצלות של תחומים. בגלל שהיום הכל נכנס לפרטי פרטים ולעומקם של דברים אין יותר מקום לאנשי אשכולות אלא למומחים בתחומם והדבר הזה יוצר נתק הן במישור המדעי והן במישור הרוחני של בעיות בכל תחומי החברה. הגישה הזו של להביא תוצאות מיידיות אולי מקדמת את הידע, אבל בלי עיסוק בלתי פוסק במסביב או שנפספס מקומות בהם הידע חופף ולכן נפסיד תוצאות, או שנאבד את היכולת להשתמש בצורה נכונה בידע. בכל מקרה, מבחינתי, מדובר בהפסד. אין לי כח לטחון את הצמחונות שלי. מה שכתבתי זה שלא הייתי נשארת צמחונית יותר משנה אם לא הייתי לומדת ומתעמקת בבעיות עמוקות יותר מ"זה עושה לי רע". פיטר סינגר קורא לעצמו פילוסוף, הוא גם פרופסור והספיק לחיות על 3 יבשות תוך כדי עיסוק במקצוע. נראה לי שבמקום להתקיף אותו אתה יכול לקרוא עליו.
כאילו טיעונים מאוד שטחיים
שמתאימים לנהגי מוניות ודוגמניות ומתעלמים מהמורכבות של הבעייה הזו ואחרות. הדיעה של פרופסור לא יותר מתוחכמת בגלל שהוא פרופסור אלא בגלל שהשאלה אם לאכול בעלי חיים או לא קשורה לשאלות רחבות יותר של מה זה חיים או חיים ראויים ומה זה מוות, מהי תודעה, מה הגבולות של המוסר האנושי כלפי אחרים ועוד ועוד. כל אחת מהשאלות הללו מורכבת מאין כמוה ולרדד את השיח כל אחד יכול. כל אחד תמיד יכול להחליט על סמך בורות, זה לא הופך את הבחירה שלו לחכמה במיוחד, רק לא מודעת.
שמתאימים לנהגי מוניות ודוגמניות ומתעלמים מהמורכבות של הבעייה הזו ואחרות. הדיעה של פרופסור לא יותר מתוחכמת בגלל שהוא פרופסור אלא בגלל שהשאלה אם לאכול בעלי חיים או לא קשורה לשאלות רחבות יותר של מה זה חיים או חיים ראויים ומה זה מוות, מהי תודעה, מה הגבולות של המוסר האנושי כלפי אחרים ועוד ועוד. כל אחת מהשאלות הללו מורכבת מאין כמוה ולרדד את השיח כל אחד יכול. כל אחד תמיד יכול להחליט על סמך בורות, זה לא הופך את הבחירה שלו לחכמה במיוחד, רק לא מודעת.
אני לא מסכים שהדעה של פרופסור באוניברסיטה
יותר שווה לעניין זה מהדעה של הדיוט מהרחוב. כתבת: "השאלה אם לאכול בעלי חיים או לא קשורה לשאלות רחבות יותר של מה זה חיים או חיים ראויים ומה זה מוות, מהי תודעה, מה הגבולות של המוסר האנושי כלפי אחרים ועוד ועוד". זה לא נכון, בסופו של דבר כל השאלות הרחבות האלה מתכנסות שוב לאותו הנושא – האם אכפת לך מבע"ח האלה או לא. אין כאן תשובה נכונה, אלא תשובה אישית לכל אדם. ולכן, תשובתו של הדיוט שווה לתשובתם של אלפי פילוסופים עם כל התארים שבעולם.
יותר שווה לעניין זה מהדעה של הדיוט מהרחוב. כתבת: "השאלה אם לאכול בעלי חיים או לא קשורה לשאלות רחבות יותר של מה זה חיים או חיים ראויים ומה זה מוות, מהי תודעה, מה הגבולות של המוסר האנושי כלפי אחרים ועוד ועוד". זה לא נכון, בסופו של דבר כל השאלות הרחבות האלה מתכנסות שוב לאותו הנושא – האם אכפת לך מבע"ח האלה או לא. אין כאן תשובה נכונה, אלא תשובה אישית לכל אדם. ולכן, תשובתו של הדיוט שווה לתשובתם של אלפי פילוסופים עם כל התארים שבעולם.
הדיעה שלו לא יותר שווה מבחינת הקול שלה
אבל היא בוודאי תהיה מעמיקה יותר במקרים רבים. אף אחד לא אומר שלא כל אחד יכול לעסוק בנושאים פילוסופיים, בדיוק כמו שאנשים שלא עוסקים במדע מדברים על מדע כל הזמן. אבל ברוב המקרים דיעות של הדיוטות בנושאים פילוסופיים יהיו הרבה פחות מבוססות ובעלי כשלים לוגיים שונים שהם בכלל אינם מודעים אליהם. אתה מנסה לעשות דדוקציה לשאלה ואתה בעצם מתחמק מלדון בה בצורה מעמיקה. זו זכותך כמובן, אבל אל תומר שזה אותו הנושא. מושג האיכפתיות אגב, הוא מושג מאוד עמוק ולא רק תחושת בטן זו או אחרת. למה איכפת לנו מבעלי חיים מסוימים ולא אחרים? למה אין לנו בעייה לאכול חיות מסוימות ולא אחרים? בעיניי אי התמודדות עם הבעייה זה בדיוק כמו לומר "ככה בא לי", וזו רדידות המחשבה.
אבל היא בוודאי תהיה מעמיקה יותר במקרים רבים. אף אחד לא אומר שלא כל אחד יכול לעסוק בנושאים פילוסופיים, בדיוק כמו שאנשים שלא עוסקים במדע מדברים על מדע כל הזמן. אבל ברוב המקרים דיעות של הדיוטות בנושאים פילוסופיים יהיו הרבה פחות מבוססות ובעלי כשלים לוגיים שונים שהם בכלל אינם מודעים אליהם. אתה מנסה לעשות דדוקציה לשאלה ואתה בעצם מתחמק מלדון בה בצורה מעמיקה. זו זכותך כמובן, אבל אל תומר שזה אותו הנושא. מושג האיכפתיות אגב, הוא מושג מאוד עמוק ולא רק תחושת בטן זו או אחרת. למה איכפת לנו מבעלי חיים מסוימים ולא אחרים? למה אין לנו בעייה לאכול חיות מסוימות ולא אחרים? בעיניי אי התמודדות עם הבעייה זה בדיוק כמו לומר "ככה בא לי", וזו רדידות המחשבה.
ההשוואה שלך אינה נכונה
השאלה למה אכפת לנו מבע"ח מסויימים ולא מאחרים נוגעת בפסיכולוגיה אבולוציונית, וההשוואה בינה ובין שאלות מדעיות נוספות לבין סוגיות פילוסופיות אינה נכונה. ישנן שאלות שדורשות ידע מוקדם על מנת לענות עליהן, ושקיימת עליהן כנראה תשובה אחת נכונה (גם אם לא גילינו אותה עד כה). לעומתן, ישנן שאלות שלא דורשות כל ידע מוקדם, ושלא קיימת עליהן תשובה נכונה. אני בטוח שגם בין הפסיכולוגים האבולוציונים תמצא צמחוניים ואוכלי בשר, למרות שכולם יודעים למה אכפת לנו מבע"ח מסויימים ולא מאחרים, או למה יש לנו טאבויים מסויימים על מזון.
השאלה למה אכפת לנו מבע"ח מסויימים ולא מאחרים נוגעת בפסיכולוגיה אבולוציונית, וההשוואה בינה ובין שאלות מדעיות נוספות לבין סוגיות פילוסופיות אינה נכונה. ישנן שאלות שדורשות ידע מוקדם על מנת לענות עליהן, ושקיימת עליהן כנראה תשובה אחת נכונה (גם אם לא גילינו אותה עד כה). לעומתן, ישנן שאלות שלא דורשות כל ידע מוקדם, ושלא קיימת עליהן תשובה נכונה. אני בטוח שגם בין הפסיכולוגים האבולוציונים תמצא צמחוניים ואוכלי בשר, למרות שכולם יודעים למה אכפת לנו מבע"ח מסויימים ולא מאחרים, או למה יש לנו טאבויים מסויימים על מזון.
השאלה למה אכפת לנו מבע"ח מסויימים
אולי נוגעת גם בפסיכולוגיה אבולוציונית. אבל יש ארצות שבהן קביות הן מזון, וכאן בארץ אם מישהו יבשל חיית מחמד יביאו לו משטרה. יש אוכלוסיות שאוכלות קופים, ואנשים מהמערב שיראו את זה יספרו לך שהם הרגישו כאילו נאכל לידם תינוק למה אתה בטוח כל כך שיש שאלות שלא קיימת עליהן תשובה נכונה?
אולי נוגעת גם בפסיכולוגיה אבולוציונית. אבל יש ארצות שבהן קביות הן מזון, וכאן בארץ אם מישהו יבשל חיית מחמד יביאו לו משטרה. יש אוכלוסיות שאוכלות קופים, ואנשים מהמערב שיראו את זה יספרו לך שהם הרגישו כאילו נאכל לידם תינוק למה אתה בטוח כל כך שיש שאלות שלא קיימת עליהן תשובה נכונה?
וודאי
כמעט כל התחומים חשובים. חשוב להבין, שגם אם אין הסכמה עליהם אין זה אומר שהתחום עצמו לא חשוב או הדיונים עליהם לא חשובים. תראה למשל את הסקפטיזם. זו למעשה גישה פילוסופית להבין את העולם. יש הרבה גישות פילוסופיות בתוך תנועה הסקפטיזם. תחשוב גם על פילוסופיה של המוסר. מה נחשב מוסרי ומה לא. כל הויכוח בין צמחונים וטבעונים לשאר, הוא ויכוח פילוסופי במהותו. כך משהו יותר מעשי, פילוסופיה של החינוך. איך צריכה להיות בנויה מערכת החינוך שלנו? כל הויכוח בין אנשי החינוך המסורתי לחינוך הבייתי או הדמוקרטי. יש לך גם פילוסופיה פוליטית, איזו שיטה פוליטית הכי יעילה.
כמעט כל התחומים חשובים. חשוב להבין, שגם אם אין הסכמה עליהם אין זה אומר שהתחום עצמו לא חשוב או הדיונים עליהם לא חשובים. תראה למשל את הסקפטיזם. זו למעשה גישה פילוסופית להבין את העולם. יש הרבה גישות פילוסופיות בתוך תנועה הסקפטיזם. תחשוב גם על פילוסופיה של המוסר. מה נחשב מוסרי ומה לא. כל הויכוח בין צמחונים וטבעונים לשאר, הוא ויכוח פילוסופי במהותו. כך משהו יותר מעשי, פילוסופיה של החינוך. איך צריכה להיות בנויה מערכת החינוך שלנו? כל הויכוח בין אנשי החינוך המסורתי לחינוך הבייתי או הדמוקרטי. יש לך גם פילוסופיה פוליטית, איזו שיטה פוליטית הכי יעילה.
רוב התחומים שהזכרת לא נשמעים לי כמו פילוסופיה
על הוויכוחים הנוגעים למוסר כבר כתבתי את דעתי, מכיוון שזה שייך לתחום האתיקה – אין כאן שאלה של נכון ולא נכון, ולכן אין כאן בכלל מה לחקור. ברגע שאין תשובה חד משמעית, אלא פשוט הבעת דעות של הרבה אנשים, אז זה לא מדע – זה שוק. פילוסופיה של החינוך – יש אנשים שעושים תואר בחינוך, והם מתעסקים בזה, זה לא פילוסופיה. באותה מידה אתה יכול להגיד שאני עוסק בפילוסופיה של הנדסת תעשיה וניהול. כנ"ל לגבי פילוסופיה פוליטית, ואנשים שלומדים מדעי המדינה / כלכלה.
על הוויכוחים הנוגעים למוסר כבר כתבתי את דעתי, מכיוון שזה שייך לתחום האתיקה – אין כאן שאלה של נכון ולא נכון, ולכן אין כאן בכלל מה לחקור. ברגע שאין תשובה חד משמעית, אלא פשוט הבעת דעות של הרבה אנשים, אז זה לא מדע – זה שוק. פילוסופיה של החינוך – יש אנשים שעושים תואר בחינוך, והם מתעסקים בזה, זה לא פילוסופיה. באותה מידה אתה יכול להגיד שאני עוסק בפילוסופיה של הנדסת תעשיה וניהול. כנ"ל לגבי פילוסופיה פוליטית, ואנשים שלומדים מדעי המדינה / כלכלה.
שוב, לא צריך הכשרה בפילוסופיה כדי לעסוק בה
אבל רוב האנשים יוכלו לעסוק בפילוסופיה בתחום העיסוק שלהם ולא יבינו שום דבר בתחומים אחרים. גם זה יהיה מאוד מוגבל כי הרבה מהאנשים בכל תחום לא מודעים להנחות הפילוסופיות של התחום שלהם. פילוסופיה קשורה להצגת רעיונות בדרך מסוימת וזה כישור נלמד. זה ממש לא שוק אלא ניסיון לשכנע אנשים אחרים בכוח התבונה שמה שאתה אומר צודק והם טועים.
אבל רוב האנשים יוכלו לעסוק בפילוסופיה בתחום העיסוק שלהם ולא יבינו שום דבר בתחומים אחרים. גם זה יהיה מאוד מוגבל כי הרבה מהאנשים בכל תחום לא מודעים להנחות הפילוסופיות של התחום שלהם. פילוסופיה קשורה להצגת רעיונות בדרך מסוימת וזה כישור נלמד. זה ממש לא שוק אלא ניסיון לשכנע אנשים אחרים בכוח התבונה שמה שאתה אומר צודק והם טועים.
ומניסיונך רב השנים – מישהו בסוף באמת משתכנע?
האם בוויכוח של שנינו על החייזרים, לאחד ממנו היה סיכוי כלשהו לנצח ולשכנע את השני? לא. אני לא יכולתי להביא לך ראיות חד משמעיות שהיו משנות את דעתך, ואתה לא יכולת להביא לי ראיות סותרות. זה היה וויכוח פילוסופי במהותו – שזה בסדר גמור לאנשים שלא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות, ומעלים ספקולציות על חייזרים. ישנם מאמרים פילוסופיים, בהם קם מישהו חכם ומעלה איזה טיעון שאף אחד לא חשב עליו לפניו, או מסביר לנו את העולם בדרך מעניינת וחדשה. הבעיה היא שכל המאמרים האלה נכתבו לפני יותר ממאה שנים, והיום הם נכתבים על ידי אנשים שעוסקים במדע. לעומתם, ישנם מאמרים פילוסופיים שמתווכחים עד אין סוף על נושאים שנידונו גם בתקופתו של אריסטו, ללא כל תכלית או מטרה, מלבד אולי מלחמות אגו פנימיות. לזה אני קורא שוק. זה לא חבורה של אנשים רציונלים שמעלים טענות לוגיות, כפי שאתה מתאר, מפני שהנושאים בד"כ אינם ניתנים להוכחה או להפרכה.
האם בוויכוח של שנינו על החייזרים, לאחד ממנו היה סיכוי כלשהו לנצח ולשכנע את השני? לא. אני לא יכולתי להביא לך ראיות חד משמעיות שהיו משנות את דעתך, ואתה לא יכולת להביא לי ראיות סותרות. זה היה וויכוח פילוסופי במהותו – שזה בסדר גמור לאנשים שלא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות, ומעלים ספקולציות על חייזרים. ישנם מאמרים פילוסופיים, בהם קם מישהו חכם ומעלה איזה טיעון שאף אחד לא חשב עליו לפניו, או מסביר לנו את העולם בדרך מעניינת וחדשה. הבעיה היא שכל המאמרים האלה נכתבו לפני יותר ממאה שנים, והיום הם נכתבים על ידי אנשים שעוסקים במדע. לעומתם, ישנם מאמרים פילוסופיים שמתווכחים עד אין סוף על נושאים שנידונו גם בתקופתו של אריסטו, ללא כל תכלית או מטרה, מלבד אולי מלחמות אגו פנימיות. לזה אני קורא שוק. זה לא חבורה של אנשים רציונלים שמעלים טענות לוגיות, כפי שאתה מתאר, מפני שהנושאים בד"כ אינם ניתנים להוכחה או להפרכה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.