זה לא רק גברים,
הרבה נשים מחזיקות בעמדות יותר שוביניסטיות מהרבה גברים שאני מכירה. האם זה מייאש? כן. בעיקר כשזה נוגע לי אישית. כלומר, עם אנשים מסביבי. בדיוק לפני שבוע הייתה לי שיחה שאין לי אלה לקרוא לה מייאשת עם ידיד שלי, שחשבתי שהוא אחלה, ופתאום הוא מספר לי שהוא מת לטוס לתאילנד, לפאטיה (העיר עם הזנות), כי זה מגניב. ומה זותומרת, ברור שהן רוצות את זה, ומה זותומרת, ברור שיש להן ברירה, ומה זותומרת, כל אישה בעצם קונים אז כל אישה היא זונה... הייתי בהלם. ה-ל-ם. אני עד עכשיו בהלם. מצד שני, יום לפני זה הייתה לי שיחה עם דודה שלי שאשכרה צעקה עלי, היא באמת צעקה - מה זותומרת את רוצה להמשיך ללמוד? את צריכה להפסיק עם השטויות ולהיכנס להריון! גם פה, הייתי בהלם. ה-ל-ם. אני עד עכשיו בהלם. ולגבי פמיניזם וקו ישר, לי יש את הדעה שלי בנושא. והדעה שלי היא שהמהפכה הפמיניסטית עשתה את שלה, ככל שהיא יכולה, כשאני לוקחת בחשבון את הלחצים העצומים שהיו בכדי להקטין מהכוח הזה מצד ההגמוניה. ועכשיו צריך ללכת לכיוון חדש, שיוויוני יותר בין גברים לנשים. מכיוון שפמיניזם, עצמו, מעצם ההגדרה שלו, לוקח צד מיגדרי. כלומר - יש תזה, אנטי-תזה ואז סינטזה. ואנחנו צריכים לפעול למען הסינטזה עכשיו. ביחד. זו הדרך היחידה, לדעתי, שהדברים יזוזו לכיוון הנכון. לא בקטע של מלחמת מינים, אלא בקטע של שיתוף. מה הייתי מצפה מגברים? שיפסיקו עם ה"את צודקת, אבל..." בכל מה שנוגע לתקיפות מיניות/אונס/זנות... זה דבר ראשון.