שאלות לדר' קרן לנדסמן - ניתן לשאול בשרשור זה

[cומcו]

התנגשות בין חיסונים לנוגדנים מהאמא

ידוע בחיות ואני מניחה שגם אצל תינוקות שעד גיל מסויים החיסון לא נקלט, אז למה מתחילים לחסן בגיל כה מוקדם ואפילו בגיל אפס?

 

[קרן לנדסמן]

שאלה מצוינת!

שמניחה הנחה מאד מעניינת - אם התינוק מקבל נוגדנים מהאם (בהנחה שהוא יונק, כמובן), ואם הוא מקבל במקביל חלקי וירוס או חיידק - האם הנוגדנים מהאם לא יקדימו את מערכת החיסון של התינוק, יחסלו את החלקים שהכנסנו לגוף שלו, וככה ימנעו מהתינוק לפתח חסינות?

התשובה היא כן ולא.
הנוגדנים מהאם מצוינים, וחיוניים להגנה מפני מחלות רבות, אבל הם לא יכולים למנוע תחלואה מתינוקות. לכל מחלה יש סיבה משלה מדוע ספציפית במקרה הזה הנוגדנים לא עוזרים.
למשל, במקרה של שעלת, המחלה עצמה לא יוצרת רמה מספיקה של נוגדנים. מה שאומר שאפילו כאשר האם חלתה בשעלת בעבר, אין לה נוגדנים להעביר לתינוק שיגנו עליו מפני מחלה.
במקרה של רוטה (גורם לשלושלים) והמופילוס (גורם לדלקת קרום המוח) אין בכלל הגנה מהאם, ואלו מחלות שתוקפות תינוקות מתחת לגיל שנה.

החיסון בגיל אפס הוא חיסון נגד צהבת B שהיא מחלה שמועברת בלידה במקרה שהאם נשאית של הוירוס, וללא חיסון התינוק עלול להדבק במחלה, לפתח כשל כבד וסרטן כבד שנים מאוחר יותר. זה די מדהים - חיסון שנותנים בלידה על מנת להגד על האדם כשהוא מבוגר.
הנוגדנים במקרה הזה לא עוברים בחלב.

החיסונים מגיל חודשיים והלאה נועדו לבנות מערכת חיסונית מתפקדת כדי שהתינוק יהיה מוגן מוקדם ככל הניתן מפני מחלות שגורמות לפגיעות קשות ולמוות.

 

[cומcו]

אבל החיסון לא יעזור ללא המרכיב הפעיל שלא ניתן

בחיסונים.

וגם לא השבת לי, או שלא הבנתי את תגובתך, האם החיסון בכלל ייקלט לאור ההתנגשות?

 

[קרן לנדסמן]

ברור שכן

אחרת חיסונים לא היו יעילים.
הבעיה היא שבחלק מהמחלות היעילות נצברת אחרי חשיפה חוזרת, ולכן יש צורך בחשיפות חוזרות (כלומר, חיסונים חוזרים).

רגע, אני אנסה לנסח כך שיהיה ברור לשתינו על מה מדובר, כי יש לי הרגשה שאני עונה לדבר הלא-נכון.

הגנה מחלב אם היא מצוינת. חלב אם הוא דבר מדהים, שאילו היה אפשר לשחזר היינו עושים מליונים. הוא מגן לא רק מפני מחלות, הוא מגן גם מפני סרטן, דלקות פרקים, סכרת ושאר מרעין-בישין.

זה לא קשור לכך שהוא פשוט לא מספיק טוב נגד המופילוס, טטנוס, פנאומוקוקים, ושאר המחלות שמחסנים נגדן. הוא לא מספיק טוב כי הוא רק *עוזר* למערכת החיסון של התינוק, לא מחליף אותה. בין השאר כי הוא מכיל בעצמו רכיבים שמעוררים את מערכת החיסון, ולא רק נוגדנים.

כאשר אנחנו מחסנים את התינוק חלק מהאנטיגנים נתפסים על ידי הנוגדנים מהאם, אבל רובם מגיעים למערכת החיסון של התינוק ויוצרים זכרון חיסוני, שמחזיק מעמד גם אחרי שהוא מפסיק לינוק.

המנעות מחיסונים בתקופת ההנקה היא בעייתית מאד, היות וזה הגיל שבו התינוק חשוף בעיקר לסיבוכי מחלות שחלב האם לא יכול להגן מפניהן.

(יותר טוב?)

 

[cומcו]

אבל תינוק שנולד לאם נשאית מקבל שני טיפולים:

א. חיסון סביל - זה בעצם דם (פלסמה) הכולל נוגדנים להפטיטיס B. הנוזל הזה נלקח מאנשים שיש להם נוגדנים להפטיטיס B.
ב. חיסון אקטיבי - זה חיסון ההפטיטיס B שניתן לכל התינוקות.

הערה: בתגובתי הקודמת טעיתי וכתבתי בטעות פעיל במקום סביל.

החיסון הסביל מגן על התינוק מיידית. לחיסון האקטיבי (הרגיל) לוקח שבועות עד חודשים ע"מ "לתפוס", והוא אמור לספק הגנה ארוכת-טווח.
כלומר, אם שאינה יודעת שהיא נשאית, התינוק שלה לא יקבל את החיסון הסביל והוא לא יהיה מוגן מהדבקה בלידה.

 

[קרן לנדסמן]

רגע, את מתכוונת רק לחיסון צהבת?

לפני שאני עונה לא לעניין.

 

[cומcו]

בשאלה הזאת כן, כי רק חסיון זה ניתן בגיל אפס

 

[cומcו]

חיסון ולא חסיון

 

[חסון וקס]

מה דעתך על זה?

אמנם אני לא קרן אבל הנה משהו קטן שאולי יעזור:

עשו מחקר בקרב אוכלוסיה אתיופית בארץ, שיש בה שיעורי נשאות יחסית גבוהים של הפטיטיס B.
http://journals.lww.com/pidj/Abstra..._of_screening_for_hepatitis_B_surface.11.aspx
אף אחת מהאמהות לא נבדקה לפני הלידה, כל התינוקות קיבלו חיסון פעיל, אבל לא סביל בלידה. כשבדקו את הנשאות בקרב התינוקות מאוחר יותר גילו ששבעה פתחו נוגדנים ל-HbCAg, מה שמרמז על הדבקה. מתוכם רק אחד נשאר במצב של נשאות לאחר שנה (עם השלמת כל החיסונים). כלומר, תינוק אחד מתוך 24 תינוקות שנולדו לאמהות נשאיות, כשידוע ש-90% מהתינוקות לאמהות נשאיות נדבקים בצהבת B בזמן לידה. זה כאשר נותנים רק את החיסון הפעיל.

 

[פולספגן]

 

[יולי שפירא]

לא יותר קל בהקשר הזה של אם נשאית

לעשות בדיקות לנשים בהריון כדי לשלול נשאות?

 

[קרן לנדסמן]

עניין תקציבי, לצערי.

עלות בדיקת הנשאות לכל הנשים בהריון תבוא על חשבון עלות החיסון. אין מספיק כסף בסל הבריאות להכל.
לכן מחסנים את התינוקות בלידה, בלי לבדוק נשאות.
גם אם לא מחסנים בלידה חשוב לחסן לפני הכניסה למסגרת משותפת, כי יש הדבקה כבר במסגרת של מעון או משפחתון בעקבות בקיעת שיניים ונשיכות.
(לא מאד נפוץ אבל קיים)

 

[מור סגמון]

בדיקת בטיחות חיסון חדש

כפי שהראנו כאן בדיון קודם, בדיקת חיסון חדש לבטיחות איננה נעשית במחקר RTC בסטנדרד הרצוי. בפרט:
1. המדגם אינו מייצג. ילדים בריאים בלבד מסוננים לקבוצת המחקר באופן שאינו מייצג את אוכלוסיית היעד של החיסון.
2. אין שימוש בפלסבו נקי: בתור פלסבו נותנים לקבוצת הביקורת חיסון אחר, או הזרקת החיסון ללא החומר הביולוגי (כלומר, את האדג'ובנט, למשל האלומיניום בלבד).
3. ילדים המגיבים לחיסון באופן שלילי - מוצאים מהמחקר במהלכו
4. תופעות לוואי חמורות נשפטות ע"י החוקרים במסקנות שלהם כלא קשורות לחיסון
5. תקופת הבדיקה של תופעות לוואי אורכת תקופה קצרה לאחר החיסון (ראינו כמה מחקרים: 28 ימים, 15 ימים).

האם את מכירה את הפרקטיקה הזו?

מה דעתך על מחקר מדעי שכזה? האם עלינו לקבל אותו כתקף וככזה שהציג את בטיחות החיסון?

 

[קרן לנדסמן]

אה... מה?

מצטערת, אני לא מהפורום. אתה שואל איך מתכננים מחקרים המשווים חיסון חדש לחיסון קיים או איך מתכננים מחקרים באופן כללי?

 

[מור סגמון]

(אני רק שאלה...)

אנחנו יודעים איך מתכננים מחקרים, אבל כפי שהצגתי לך בתמצית, המציאות בפועל איננה עולה בקנה אחד עם הרמה המדעית הנדרשת.

האם את מכירה את הכשלים הנ"ל במחקרים לחיסונים חדשים?
האם הם מקובלים עלייך ומחקר הלוקה בכשלים שכאלו יהיה תקף מבחינתך?

 

[יולי שפירא]

שאלה קצת ספציפית

בתי בת 7.5 , נכנסה השנה לביה"ס.
סבלה מרגישויות רבות למזון מגיל חודשים ספורים, עדיין סובלת מחלקן אך בצורה קלה יותר. חוסנה סביב גיל שנתיים לפוליו בנפרד, במנה השלישית והאחרונה הגיבה קשה מאד.
מאז לא חוסנה. זה החיסון היחיד שקיבלה למעשה (מלבד מנה אחת של דלקת קרום המוח).
אני רוצה לחסן נגד טטנוס ותוהה מה נותנים בגיל הזה כי אין לה את חיסון הבסיס- האם כשיקבלו בכיתה את הדחף אצטרך לבקש את הבסיס? האם יש טעם לחיסון כעת?
האם יש חיסונים נוספים שהם ממש חשובים בעינייך ומהם?
תודה רבה!

 

[קרן לנדסמן]

שאלות חשובות וטובות

קודם כל, כדאי מאד לפנות למומחה למחלות זיהומיות או לרופא הילדים שלך על מנת לדון לעומק בחיסונים שהיא צריכה להשלים לפני שהיא נכנסת לבית הספר.
כמו שאמרתי למעלה, ייעוץ מלא לחיסונים בפורום הוא בעייתי מאד.

מבחינת רגישויות למזון - אין לכך חשיבות היום. אפילו את האזהרה מפני רגישות לחלבון ביצה בחיסון חצבת-חזרת-אדמת הורידו לפני מספר חודשים.

מבחינת השלמת חיסונים - חלק מהחיסונים היא כבר לא צריכה לקבל, כמו חיסון רוטה. חלק חיוני שהיא תקבל, כמו אדמת-חזרת-חצבת, טטנוס, צהבת A+B וכו'. עם הכניסה למסגרת היא חשופה למחלות האלה, ומה שחמור יותר - ככל שחולים בהן בגיל מבוגר יותר כך הסיבוכים שכיחים יותר.

לגבי הסדר המומלץ והשילובים האפשריים, שוב אני צריכה להפנות אותך לרופא שיטפל בך אישית היות ואני לא חושבת שזה אחראי מצידי להמליץ על דברים פרטניים במסגרת אינטרנטית.

 

[cומcו]

ע"ס מה הורידו את הרגישות לחלבון בחיסונים אלו?

האם החיסון שונה ולכן ההורדה?

 

[קרן לנדסמן]

לא.

התברר שהילדים שקיבלו את החיסון, למרות אלרגיה לביצים, לא פיתחו תגובה אלרגית שנובעת מהרגישות לביצים.

אם תחפשי את חוזר מנכ"ל משרד הבריאות לגבי הנושא תמצאי שם את הסיכום המלא של הישיבה.

 

[cומcו]

אני מניחה שקבעו בהתחלה את זה ע"ס תגובות

אלרגיות שנבעו מרגישות זאת.
אם אין שינוי בחיסון, לא ברור לי למה כעת מתעלמים מאותן פגיעות?

אם תשאלי אותי, זה קצת מזכיר, את הורדת הקו האדום של מפלס הכנרת.