ברור שכן
אחרת חיסונים לא היו יעילים.
הבעיה היא שבחלק מהמחלות היעילות נצברת אחרי חשיפה חוזרת, ולכן יש צורך בחשיפות חוזרות (כלומר, חיסונים חוזרים).
רגע, אני אנסה לנסח כך שיהיה ברור לשתינו על מה מדובר, כי יש לי הרגשה שאני עונה לדבר הלא-נכון.
הגנה מחלב אם היא מצוינת. חלב אם הוא דבר מדהים, שאילו היה אפשר לשחזר היינו עושים מליונים. הוא מגן לא רק מפני מחלות, הוא מגן גם מפני סרטן, דלקות פרקים, סכרת ושאר מרעין-בישין.
זה לא קשור לכך שהוא פשוט לא מספיק טוב נגד המופילוס, טטנוס, פנאומוקוקים, ושאר המחלות שמחסנים נגדן. הוא לא מספיק טוב כי הוא רק *עוזר* למערכת החיסון של התינוק, לא מחליף אותה. בין השאר כי הוא מכיל בעצמו רכיבים שמעוררים את מערכת החיסון, ולא רק נוגדנים.
כאשר אנחנו מחסנים את התינוק חלק מהאנטיגנים נתפסים על ידי הנוגדנים מהאם, אבל רובם מגיעים למערכת החיסון של התינוק ויוצרים זכרון חיסוני, שמחזיק מעמד גם אחרי שהוא מפסיק לינוק.
המנעות מחיסונים בתקופת ההנקה היא בעייתית מאד, היות וזה הגיל שבו התינוק חשוף בעיקר לסיבוכי מחלות שחלב האם לא יכול להגן מפניהן.
(יותר טוב?)