משמע אלוהים לא קיים?
נכון, המדע אינו אמור להחליף את הדת. אני דווקא מאוד מחזיקה מהמדע – כלומר מן הצורך הטבעי שיש לנו לחקור, לבדוק, לשפר את איכות חיינו. הצורך הזה גורם גם לי להתעדכן בעניין עצום בנוגע לכל תגלית מדעית, וזה מסקרן ומעניין אותי כמו כל אדם תאב-דעת אחר. יתר על כן: חלק מן היישומים הפרקטיים של המדע, כלומר כל אותם ממציאים שתכננו את המכשירים הביתיים שיש כמעט לכל אחד במעונו, מקלים על כולנו וחוסכים לנו שעות של עבודת פרך. עצם קיומם של מכונת הכביסה, דוד החימום, הטלפון והמחשב מאפשרים לנו זמן איכות שאותו אנחנו יכולים להשקיע בחשיבה ובהגות, באמנות, במציאת ייעודנו כאן, וכמובן בכתיבה בפורום תיאולוגיה
ההנחה האוטומטית של חלק ממבקרי הפורום היא שמי שמתעניין או מאמין בכוח עליון הוא מסתמא בור ועם הארץ שטוף באמונות תפלות, שהם – נציגי הקידמה (כלומר המדע) יעזרו לו להסיר את מסכי הבערות מעל עיניו ולהיחשף לאור הקידמה. וזו אכן, כפי שכבר כתב מסורתי, תפיסה אנכרוניסטית אשר מצביעה יותר מכל דבר אחר על בערות הדבקים בה. יתר על כן, חלק מאלה שהתנסחו כאן באופן הזה (וסלח לי אם אני מנצלת את תשובתך כדי להגיב לסגנון הזה) מבטאים חוסר כבוד תהומי לזולת ושיקול דעתו בכך שהם מניחים לאלתר מהן עמדותיו או מחשבותיו, ולדעתי אף אינם טורחים לקרוא את דבריו, מה שאינו מעיד בעיני על התפתחות אישית מדהימה . הביקורת שלי אינה על כך שהמדע קיים או אפילו על חשיבותו, אלא על אותם שוטים שאימצו לעצמם את המדע כדת ומניחים שיש הסבר מיכאני לכל דבר. אין ולא יהיה. כפי שכבר כתבתי במאמר אחר, התפיסה המיכניסטית פשטה את הרגל ברוסיה הקומוניסטית, ולמעשה גם בעולם המערבי כולו. הצורך במציאת משמעות לחיינו הוא צורך אמיתי וקיים, והתשובה לו אינה נמצאת בחומר אלא ברוח. תרופות כמו פרוזאק יכול לשפר תקופתית את תפקודם של אלה שלוקים בדיכאון, אולם מדוע נמצא הדיכאון בעולם בעליה תלולה? בעבר הייתה הדת הממוסדת התשובה לכל תהייה כפי שכיום עושים להם שוטי המדע דת מן המדע ומוצאים בו מענה לכל שאלה. שתי הגישות הן סימפטום לחולי שבו חולים אלה שמתעצלים למצוא את התשובות בעצמם וזקוקים לתמונת עולם מוכנה במקום לטרוח ולהניח לעצמם לחשוב, לחוות חוויות במליאות, להקשיב בתבונה לדברי אחרים, לתהות, לא למצוא תשובות לפעמים, לחיות עם זה, ולהמשיך לחתור הלאה לקראת הצטללות תודעתם הם.
