את יוצאת מכמה הנחות
שאני מבקשת לערער עליהן. ראשית מקוממת אותי ההשלכה האוטומאטית מהפרט אל הכלל. למה כשאדם מצהיר על דרך החיים הנכונה עבורו ולהשקפתו, מייד שואלים אותו "ומה אם כולם היו כמוך?" האם אדם לא יכול לבחור לו דרך אישית, מבלי שיראו בכך הצהרת כוונות לשכנע את כל המין האנושי לנהוג כמוהו? הלא זאת המשמעות של בחירה חופשית ואינדיבידואליזם. באותה מידה שֶקָרנית לא חייבת לעשות "מה שכולם", גם "כולם" לא חייבים לעשות "מה שֵקָרנית". על כן אין כל סיבה שקרנית תראה עצמה מחויבת לחשוב בכל צעד ושעל מחייה האם צעדיה נכונים עבור כולם. אלו צעדיה שלה בלבד, ואם אחרים יצטרפו זה יהיה עניינם ובחירתם ואחריותם. היא לא אחראית על כולם. שנית, את יוצאת מהנחה שתכלית קיומה של האנושות היא המשכיות. את אומרת: אם אין המשכיות - אין טעם בחופש. למה? ואולי תכלית קיומה היא דווקא... לחקור את היקום ולמצוא את האמת? ואולי תכלית קיומה היא להנות מעצם קיומה? ואולי תכלית קיומה היא לשעשע את מי שברא את העולם? (אני לא מאמינה באל, זאת סתם דוגמה) ואולי תכלית קיומה היא להכין את כדור הארץ למין שישלוט בו אחריה, מין שאוהב לגור בבניינים ולנסוע על כבישים אבל לא מוכשר בבניית דברים מעין אלו, ולמעשה סיימנו את עבודתנו ומבחינת התוכנית הקוסמית אנחנו כבר יכולים ללכת? ואולי תכלית קיומה הוא דווקא... לחיות חיי חופש, כיוון שאנו המין היחיד המסוגל להבין את משמעות החופש, וחופש זוהי הצורה הנעלה ביותר של קיום? ואולי אין לה בכלל תכלית? והנחה שלישית היא, שלא רק שלאנושות יש תכלית ידועה ומוחלטת, אלא שכל אחד מאיתנו קיים על מנת לממש אותה. כאילו שכל אחד מאיתנו נמלה בקן, בורג במכונה, פועל בפס יצור, משהו קטן ולא חשוב שנולד וחי "למען המטרה הגדולה". אני לא נולדתי למען שום מטרה גדולה, אלא אך ורק מסיבותיהם האישיות מאוד של הורי, ואיני בורג קטן ואינני נמלה, ולחופש שלי יש ערך רב בשבילי , גם אם הוא לא ישרת שום מטרה אוניברסלית-קיומית, ואפילו אם האנושות היתה נכחדת בעקבותיו. מדוע לדעתך אין ערך לחופש של אדם, או אפילו של דור שלם, אם לא תהיה אחריו המשכיות? מה בכלל הקשר בין הדברים? נניח לרגע שהמשכיות אכן נורא חשובה לכולנו ונצטער אם היא תפסק - כיצד זה מבטל את ערכו של החופש? או של כל דבר אחר? וסתם שאלה שעלתה לי כרגע בעקבות הדברים: המשכיות האנושות, זאת שהיא לכאורה "תכלית קיומנו" שבלעדיה אין לנו בצע בחופש - את מי היא משרתת? למי היא נחוצה? מי בעצם יהנה ממנה? - אנחנו? הרי אנחנו נמות ממילא, ולא נדע כמה דורות האנושות תימשך או לא אחרי מותנו. - צאצאינו הרחוקים? ובכן אם לא תהיה המשכיות אז הם פשוט לא יוולדו, ולמי שלא נולד, בדיוק כמו למי שמת - לא אכפת מכלום. הוא פשוט לא קיים. (אם כי יש אמונות דתיות אחרות, כמו זו של שרה, שסבורות אחרת) - העולם? העולם הזה רק ירוויח מהסתלקותנו, שכן אנו מחריבים אותו במרץ מידי דקה. - היקום? הגורל? אלוהים? התוכנית הקוסמית? מי יודע מה המשמעות של כל הדברים הללו, ואם הם קיימים ויש להם מטרה ושאיפות, הרי שאם נכחד זה כנראה היה חלק מתוכניתם, ומי בכלל אמר שהם מתכננים לנו המשכיות כמו שנדמה לנו? אז מה עומד בעצם מאחורי הדחיפות הזאת, להמשיך את האנושות? כלומר חוץ מיצרים ביולוגים "הישרדותיים" ואמונות דתיות? נדמה לי שברמה הרציונלית אין כאן כלום. תקנו אותי אם אני טועה.