שאלת המשמעות

[prizman]

נוצר פה בילבול חוששני

מה משמעות החיים/חיי ומה משמעותי בחיי הם שני דברים שונים בתכלית.

 

[חייכנית2]

פריזמן יקר

מבחינת השואלת....לא שאלתי לגבי משמעות אובייקטיבית של "החיים באשר הם" אלא לגבי המשמעות הפרטית שמוצא או יוצר אדם בחייו.

 

[prizman]

או קיי. היה חשוב להבהיר.

מה משמעותי בחיי? הרבה ולא כלום. את הצד של הלא כלום הרבה יותר קל לתמצת. אם אתפגר היום אחה"צ או מחרתיים בבוקר זה לא ניתפס בעיני כהפסד לא לי ולא לאנושות. כל זמן שאני חי היסוד המנחה את חיי הוא ההנאה. זו יכולה להיות הנאה מספר טוב, סקס טוב, אוכל, לימודים, הישגים בעבודה, סרט או הצגה, אם יצאה לי תמונה טובה וכו'. רגע ללא הנאה הוא רגע מבוזבז. יצא לי פה ושם להציל חיי אדם, יצא לי פה ושם לעזור לחלכא או נדכא כזה או אחר. לא בטוח שזה מהנה אותי יותר מספר על הפילוסופיה של המדע. אז מה המשמעות? לחיות בכיף אבל לא להיאחז בחיים.

 

[קונכיה סגולה]

בעיני זה משונה

שתירצי לדעת מה משמעות החיים של אנשים כאן. קודם כל- זה מאוד אישי -למה שמישהו ירצה לחלוק איתך או עם כל אחד אחר שהוא סתם אדם זר-את משמעות חייו? שנית, העובדה שאת שואלת את זה כאן מרמזת שבשבילך משמעות החיים זה ילדים- ואיך ייתכן שאנשים אחרים יוצרים ,רחמנא ליצלן ,משמעות אחרת ושונה בחייהם למעט האפשרות של צאצאים (שהם בעיקר כבלים ועומס כבד -למי שאוהב משמעות חיים מהסוג הזה..)- מה כבר יכולה להיות משמעות חייהם ללא צאצאים??? לפחות ככה --אני-- מבינה את השאלה שלך. השאלה שלי חזרה היא- למה זה חשוב לך? ולמה בפורום הזה?

 

[חייכנית2]

קונכיה,אני ממש שמחה

שהאחרים שהגיבו לא הרגישו כמוך. "מה כבר יכולה להיות המשמעות..ללא צאצאים"-זה ניסוח שלך,ממש לא שלי. דווקא יצאתי מכלל הנחה שבהחלט יש משמעות לחיים של אנשים ללא ילדים,ושהיא כל כך חשובה לבעליה,שילדים נתפסים כמפריעים לה-קראי שוב הודעת הפתיחה. היא מסקרנת בפורום זה,מפני שמשמעות ההנצחה העצמית דרך גידול ילדי דור המשך-היא משמעות פופולארית.ומעניינת אותי המשמעות הלא-פופולארית,המיוחדת,כאן בפורום. אישי מדי בשבילך?כמו כל שאלה באינטרנט-את לא חייבת להתייחס. התשובות האמיתיות דווקא מקסימות בעיני. כאמא-אני יכולה לומר שקאלה צודקת-מרגע שקיימים ילדים-משתנה המשמעות. אבל שנים לא מעטות גם אני הייתי ללא ילדים,עד שאני יכולה להבין ולהזדהות עם חלק מהנאמר.

 

[Afoona]

טוב - זה כבר ממש לחפש דם...

אני מצטערת - אבל הפעם אני מוכרחה להגיב. נשאלה שאלה. כולם לקחו נשימה, שמו מאחור את מה שראוי לו להישאר מאחור, וענו עניינית (וגם מעניינית...). למה את מחפשת מלחמה במקום שאין? למה להכניס טקסט שלם לסב-טקסט? היא לא אמרה שום דבר ערכי, היא העידה על עצמה, בקצרה, ושאלה אחרים. זה נעשה בנימוס ובצורה עניינית - ואין צורך לחפשצרות סתם.

 

[Arfilit]

סליחה - ברחה לי ההודעה בניק אחר...

ההודעה האחרונה היא שלי.

 

[Arfilit]

ועוד משהו

ם תקראי את התשובה שלי תגלי שגם למי שיש ילדים - יש דברים נוספים שהם משמעותיים בחייו. מפתיע? לא בעיני.

 

[קונכיה סגולה]

את יכולה להגדיר את זה

איך שבא לך. ככה אני הבנתי את השאלה. זהו.

 

[QueenOfMagic]

מה כן..

לחיות את החיים כשאני ורק אני אחראית להם, וכמובן להיות חופשית מהעול של ילדים והאחריות הנילוות אליו.. הסיבה שאני קמה בבוקר כי אני אוהבת את מה שיש לי ולא חסר לי דבר.. אולי כשיחסר לי משהו...אז יבוא הרצון לילדים.. אבל לא חסר לי כלום ואני מאושרת לחיות את חיי כמו שהם...רחוקה מטיטולים מצרחות בילתי נפסקות ומלילות של שינה עמוקה וארוכה כשמתאפשר.. לגדל את חתוליי באושר, לעבוד במקצוע מעניין...ולהינות ממה שיש לי..

 

[Arfilit]

קווין -

אני רק רוצה להגיד שגם לי לא חסר כלום כשהחלטתי להביא ילדים לעולם. הבת שלי לא נולדה על מנת למלא חלל ריק כלשהו בחיי. גם לא חסר לי כלום כשהחלטתי לחיות את חיי עם האיש איתו אני חיה. הייתי אדם שלם לבד ואני אדם שלם ביחד. ולא חסר לי כלום כשהחלטתי ללמוד את המקצוע בו אני עוסקת (טוב - אולי חסר לי אז קצת כסף...) ולא כשהחלטתי לגדל את החתול שגידלתי (עד שהוא הודיע לי בדרכו המיוחדת שהוא מעדיף להישאר חתול רחוב ולבוא לביקורים לעתים רחוקות). הרבה דברים מאוד משמעותיים או מהנים או חשובים שאנחנו עושים לא נעשים מתוך זה שחסר לנו משהו. אני מקווה שמי שמחליט להביא ילדים לעולם לא עושה זאת כי חסר לו משהו - שכן זהו עול עצום להטיל על רך נולד - למלא את החלל של אמא. בהחלטה שלקחנו נטלנו עול על עצמנו - בנזוגי ואני - ואני מקווה להיות אמא מספיק חכמה כדי לא להפוך את ההורות שלנו לעול על ילדינו. הם לא חייבים לי כלום וכל מה שאקבל מהם אי פעם - אני מקווה שיבוא מאהבה ומרצון ולא מתוך תחושת חובה. זה גם אולי הזמן לציין שהסיבה ש"יטפלו בי כשאני אהיה זקן" היא סיבה איומה ונוראה בעיני להביא ילדים לעולם. גם אם היא סיבה משנית, חמישית במספר - היא לא סיבה טובה.

 

[Kalla]

מטרתי בחיים היא להתקרב

לאושר האישי והפרטי שלי ולהנות מהחיים כמה שיותר. אחד מהדברים המשמעותיים ביותר שיכולים להביא לי את האושר וההנאה האלה הוא אהבה: של בן זוגי ושל הילדים שלי. אני חושבת שהיה לי חשוב שיהיו לי ילדים (החל משלב מסוים) ואחרי שהם נולדו/אומצו והפכו לעובדה מוגמרת בחיי, כמו בעלי, ויש בינינו אהבה הדדית עצומה, אני לא יכולה וכמובן בשום אופן לא רוצה לחיות את חיי בלעדיהם. אך אני רוצה להאמין שאם מסיבה כלשהי היה נבצר ממני להביא ילדים בכלל, עדיין הייתי מוצאת משמעות לחיי כי לדעתי משמעות החיים של כל אדם נובעת מבפנים. אני רוצה להאמין שאהבת בן זוג ואולי אנשים קרובים נוספים ועיסוקים חביבים עליי היו מספקים אותי ואולי הייתי משקיעה בדברים אחרים שהייתי אוהבת לעשות והיו מביאים לי אושר. אך ברגע שכבר יש ילדים, כל זה לא רלוונטי כי האהבה אליהם היא כה עצומה שכבר לא ניתן לחיות בלעדיה.

 

[Kalla]

מה שאני מנסה להגיד

שאני לא רואה בעצם הצורך או הרצון או הרעיון להביא ילדים לעולם את משמעות החיים שלי ואילו לא היו לי ילדים - אני מאמינה שהייתי עדיין מוצאת לחיים שלי משמעות וחיה חיים מלאים ומאושרים. רק אחרי שהילדים הופכים מרעיון לאנשים קונקרטיים ואהובים, הם מתחילים לתפוס חלק נכבד מאוד ממשמעות החיים שלי.

 

[Mלביאה]

משמעות החיים

החיים הם יצירה והתפתחות. כך הקיום האנושי- תכליתו יצירה והתפתחות. נחמד אם נהנים מכל רגע, או לפחות מחפשים ללא הרף מה לעשות כדי למצוא הנאה או אושר... אך המהות האמיתית היא ביצירה, גם אם היא כרוכה בסבל. ובהקשר לנושא הפורום- לא כיוונתי בהכרח לקשר בין יצירה ליצירת ילדים, על אף שיצירת חיים והתפתחותם היא פסגת כל היצירות.

 

[gertrude]

אני לא בטוחה

שיצירת חיים והתפתחותם (כלומר הולדה וגידול) היא פסגת ככל היצירות - יותר משייקספיר? יותר מדה-וינצ'י? יותר מאפלטון? לא רק שקצת קשה להשוות ולהכריע, אלא גם סביר להניח שלו היו השלושה האלו מטופלים בילדים, יתכן שיצירותיהם לו היו קיימות כיום כלל.

 

[Arfilit]

זה ענין מאוד סובייקטיבי

וזה קצת כמו לשאול מה יותר מוצלח - תפוז או מחבט טניס (או מה יותר מוצלח - הפסל "דויד" או ציור ה"מונה ליזה" או "חלום ליל קיץ" או "כרמינה בוראנה"). זה פשוט במישורים כל כך שונים שההשוואה קרובה לבלתי אפשרית. בעיני, אם אני אצליח לגדל את הילדים שלי להיות אנשים מצויינים, שמממשים את היכולות שלהם באופן שמביא להם אושר, שמקשיבים ומכבדים את הסביבה, שחושבים ומתלבטים וגם שאוהבים ונאהבים, ואם אצליח להגיע לשם באהבה, בעדינות, בחכמה ובמחשבה - זו יצירה שמנצחת כל יצירה אחרת שאני מסוגלת ליצור (וכאן יכולות הנשמות הטובות לתהות על יכולת היצירה המוגבלת שלי בתחומים אחרים. אני מניחה את זה לדמיונו של כל אחד ומבקשת להשאיר את זה שם). אני לא יודעת אם אני אצליח להיות ההורה שאני חולמת ומקווה. לא כל ההורים הם כאלה (כמו שלא כל המחזאים הם שייקספיר). מכל מקום - ההשוואה בין היצירות היא לכל הפחות מאוד סובייקטיבית, ובעיני מיותרת (נראה לי חשוב להבהיר שאני יודעת שההשוואה לא החלה בהודעה שלך - אני משיבה לשרשור ולא נקודתית רק לדברייך).

 

[Mלביאה]

הסבר

יצירה והתפתחות הם מהות החיים ומשמעות הקיום, לא הולדה וגידול. החיים הם יצירה, בריאה, ואכן אין *יצירה* נשגבת יותר מיצירת חיים. כפי שכתבתי, במונח "יצירת חיים" אין הכוונה בהכרח להולדה וגידול, כי אם ליצירת חיים במובן רחב הרבה יותר. יצירה חיה של אדם מעצמו, מתוכו. עם זאת, למרבית בני האנוש- יצירת ילדים וגידולם היא אכן היצירה הנשגבת ביותר בקיומם. לא כל קיום אנושי ראוי ל"חיים", כך שלא כל ולד מפותח הוא בהכרח יצירה נשגבת. כך גם לא כל יצרנות של אדם שלא מסוגל לשבת בטל ראויה להקרא "יצירה".

 

[Arfilit]

אם הבנתי אותך נכון

אז אני לא כל כך מסכימה. החיים כשלעצמם - הם יצירה שפשוטה לעשיה ואינה מחייבת כשרון כלשהו. ליצירת החיים כשלעצמם אין משמעות קוסמית נשגבת בעיני. זהו קסם של הטבע, זה פלאי ומדהים - אבל כיצירה שלנו - אנחנו עושים בשביל זה די מעט. זאת להבדיל מהגידול.

 

[karnity]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[Mלביאה]

פשטות העשייה אינה מורידה מערך

היצירה. כמובן שיש שני צדדים. מבחינת ההורה המשתייך למרבית בני האנוש יצירת חיים בדמות ילדים תהא היצירה הגדולה בחייו. אין זה מן ההכרח שמה שייוצר מכך יתפתח לגדולה; היצירה במקרה הזה, עומדת בזכות עצמה כמעט למן ההתחלה וסביר מאד, מהכרותי עם העולם ויושביו, שהיצירה, שהתחילה כחיים תתפתח להיות עוד תוצר בעל קיום בינוני.