שנה טובה

[Nachmanides]

בן איזו תקופה הודי זה?

 

[פולספגן]

זה מישהו שנפטר קצת לפני שהילד נולד.

כפי שכתבתי, אני התייחסתי לקלאסי ולא לגלגולים דרך חיות ו/או שלפני זמן רב.

 

[Nachmanides]

על איזו שנה אנו מדברים?

 

[פולספגן]

לפני 5-10 שנים

 

[Nachmanides]

נפלא, לתשובה כזו קיויתי.

הייתי מבקש מן הילד לציין את ארבע הספרות של הקוד הסודי של כרטיס האשראי שהחזיק בו המנוח. חזקה על בעל כרטיס האשראי כי ידע בעל-פה מספר זה, והיה חלק מן ה"אני" שלו. אני מחזיק בשלושה כרטיסי אשראי ומסוגל לדקלם את שלושת הקודים שלהם, גם כאשר מעירים אותי בחטף משנת לילה.

אני מתחייב כי הייתי מקבל את ענין גלגול הנשמות אם הילד היה מדקלם מספר זה...

 

[פולספגן]

אתה באמת חושב שבהודו משתמשים בכרטיסי אשראי?

אגב, תשאל את סבך או אפילו אביך אם הוא יודע "את ארבע הספרות של הקוד הסודי של כרטיס האשראי" ותופתע לראות שלא מהסיבה הפשוטה שהוא מן הסתם לא עושה קניות דרך האינטרנט או אפילו דרך הטלפון ומשתמש בכרטיס אשראי רק לגיהוץ.

 

[Nachmanides]

את מחמיצה את הנקודה.

כתבת שהילד ידע "...את מה שמצוי במגירה בשולחן שבחדרו...". מכאן הסקתי כי לא מדובר בכפרי המתגורר בבקתה בנויה בוץ מקושר בתבן, אלא בבן המעמד הבינוני המתגורר בעיר, ולבטח הינו לקוח של שירותי בנק ומחזיק בכרטיס אשראי, וגודל המעמד הבינוני בהודו הוא כמה מאות מליונים.
הגישה הווכחנית שלך מעידה כי אולי את נבצרת בכלל יכולת חשיבה ביקורתית.
העיקרון הוא לחשוב על דברים שה"אני" של המנוח "ידע", ולראות אם הילד "יודע" אותם, ולא להתפלפל שמא מדובר בסבא מאותגר אינטרנט המחזיק ממונו מתחת למרצפת בבית.

יודעת מה?
אני מוותר על ידיעת הקוד הסודי, אולם כל אדם המחזיק בכרטיס אשראי זוכר את ארבע הספרות האחרונות שלו.

נתקלתי פעם במישהו שסיפר על ילדים דרוזים שהם גלגול של לוחמים שנפלו. שאלתי אותו "דרוזים סוריים, או דרוזים ישראליים". "ישראליים" הוא ענה. "איך השתכנעת?" שאלתי. "הילד ידע את המספר האישי של הלוחם" השיב. "חמור" נזפתי בו, "בכפרים הדרוזיים, בית הקברות הצבאי מצוי בשולי הכפר, וילד המשחק מחבואים בין המצבות יכול ללמוד בעל-פה בקלות מספר אישי של החלל". הבחור בהה בי בתדהמה. זה לא עלה כלל על דעתו. הוא כבר ננעל על הרעיון של הישארות הנפש, והנעילה הזו שיבשה את החשיבה הביקורתית...

 

[פולספגן]

כתבתי דברים שאין אפשרות למישהו חיצוני לדעת, כמו תכולה של

מגירה, אך אתה ממשיך להתעקש כמו חמור.

 

[Nachmanides]

מהרי והרשמי לקורס רגרסיה וגלגול נשמות,

ועל הדרך, גם לקורס ב- Access Bars של זפרן.

תמיד יזכרוך כאן כמי שסברה כי המעשיה הזו התרחשה במציאות, ליצנית...

 

[Nachmanides]

זה מה ששחה המעשיה על הילד ההודי?

האם יאן סטיבנסון דיבר בשפת הילד?
הרי נזקק למתורגמן.
המתורגמן יכול היה לנסח את המופת כיד הדמיון הטובה עליו.

הישארות הנפש, ושור הבר ולוויתן הם האתנן היחיד שהאמונה יכולה להציע למאמינים חלשי הלב, והראיה המוצקה לכאורה לפרעון חוב האתנן - איש לא חזר משם בקבילה כי הונו אותו...

 

[פולספגן]

רוב ההודים שולטים בשפה האנגלית

 

[Nachmanides]

עליך להחליט במי מדובר.

האם מדובר בהודי כפרי, או בהודי בן המעמד הבינוני, שאמנם מונה 200 עד 300 מליון איש, אולם הוא מיעוט.
אם הילד הוא בן המעמד הבינוני - לא היה עולה על דעתו להעמיד פנים שהוא גלגול של מישהו שקדם לו. רק ילד כפרי עני יטען זאת, בתקווה לטובת הנאה כלשהי. אם ההודי הבוגר שנשמתו כביכול התגלגלה בילד, היה כפרי - התגורר לבטח בבקתת בוץ שאין בה חדר עבודה ושולחן עבודה. אם ההודי הבוגר הוא עירוני, בן המעמד הבינוני, סביר שהחזיק בכרטיס אשראי.

 

[פולספגן]

הסברתי לך שכרטיס אשראי בכלל לא רלוונטי כפי שלא רלוונטי

אצל סבך ואפילו אצל אביך.
&nbsp
&nbsp

 

[Nachmanides]

רלבנטי, משום שמדובר לטענתך "לפני חמש או עשר שנים",

ואם לא קוד כרטיס אשראי או ארבע ספרות אחרונות של כרטיס אשראי - אזי מספר תעודת זהות, או איך שזה קרוי בהודו.

ועכשיו, גלי לנו מה עבר במוחך כאשר קראת ידיעה זו...

 

[פולספגן]

תשאל את סבך או אפילו את אביך אם הוא יודע את זה?

מעניין שטרם שאלת ולכן אתה ממשיך לשכפל את התגובה שלך עוד ועוד כמו אחרון הטרחנים.

 

[Nachmanides]

סבי כבר בעולם שכולו טוב (אני מקווה, למענו), ואבי עדיין

פעיל, מטפל בענינים הכספיים שלו, על פי רוב באמצעות הנייד שלו שמתקדם יותר מזה שלי, או דרך האינטרנט, ומשתמש בכרטיס האשראי שלו ולא במזומנים. גם אם אינו זוכר את הקוד הסודי של כל אחד משני הכרטיסים שלו - הוא זוכר את ארבע הספרות האחרונות של הכרטיס בו הוא משתמש יותר.

עכשיו לבטח תאמרי, "אבל הוא לא הודי".

מתי את מחליפה ניק?

 

[פולספגן]

שאלת אותו או שאתה מניח?

 

[Nachmanides]

את סבי - קשה לי לשאול. אני אתאיסט ואינני מאמין בהשארות נפש,

אך את מוזמנת להעלותו בסיאנס.
את אבי שמעתי מתקשר למרכז שירות של הרשת הסלולארית שלו, וכאשר איש התמיכה ביקש לזהותו בוודאות, שאל אותו שאלת "אלמנט מידע אישי" (כנראה שם בית הספר היסודי), וגם בקש ארבע ספרות אחרונות של כרטיס האשראי המשלם, ואבי לא שלף את הכרטיס מארנקו, אלא דקלם את המבוקש.

מתי את מחליפה ניק?

 

[פולספגן]

אם אתה אתאיסט איך זה שאתה מדקלם את חז"ל

יודע מה זה חז"ל במסכת ברכות דף ד' צד א'

 

[Nachmanides]

אין שום סתירה בכך, אווזה פותה.

הענין כבר הוסבר שם.

מתי את מחליפה ניק?