עד יום רביעי
ואז יגמר שוב
יום רביעי לא יהיה מה להראות. פרידה מפרגנת וזה נראה אמיתי. יוסי לא יפתח את הפה. הדר כבר אוגפה לעולם שכולו יהב, המראיינים האידיוטים כבר שאלו אותה על חתונה, מהההה?
נועם מסכן כבר במציאות המשפחתית הקשה שלו.
מי שיכולה לעשות באלאגן זאת אורית עם החוסר מודעות שלה ובשביל עוד שניה של תהילה.
ואור, מה אכפתֶ לו. הוא חזר לעולם שלו, לילד היקר שלו, לאמא החיים, כבר זכה להסתפר כמו שהוא אוהב. מקבל אהבה מהקרובים וזה מה שחשוב.
את המילים והקיטלוגים כולם ישכחו בסוף. ״התואר״ של הזוכה ישאר איתו ושלו, הכסף עוד מעט יכנס לבנק ואיך הוא אמר יהיה לו מלא זכרונות וחוויות לספר לנכדים שלו.
בסופו של דבר מתוך הבית היו לא הרבה יותר חברים משונאים, כולם שמחו שהוא זכה למרות שאהבו את פרידה. ככה שאין לו יותר מדי להתלונן.
הקהל, הציבור, הכתבים, נו באמת הרי חייבים להפיל את האשמה על מישהו בכל מה שרע בעולם, בחברה ובממשלה