שרשור התפקדות
- פותח הנושא KallaGLP
- פורסם בתאריך
פסיפלורה40
New member
בבית אמא-רוסיה מיוצגת ע"י 2 נציגות קטנות-גדולות [7,4].
בפורום כבר הרבה שנים, עוד מלפני האימוץ.
דרכו זכיתי להכיר 2 מהנפלאות שבחברותיי, שאיתן אנחנו בקשר.
למדתי הרבה מאחרים, הסתייעתי, ומקווה שגם סייעתי ותרמתי לאחרים.
מה הייתי רוצה לראות יותר בפורום:
- יותר אירוחים של אנשי מקצוע, ובכלל - יותר נוכחות שלהם, בלי קשר אם הם קשורים לגוף כזה או אחר, כל עוד כמובן הם יכולים תורמים ממקצועיותם, ולא באים אד-הוקית רק כדי לקדם אינטרס פרטי.
- חידוש ועדכון של מאמרי הפורום.
מה לא הייתי רוצה לראות כאן:
- קביעות נחרצות, או הבעת דיעה אישית כעובדה [לדוגמא: "אין מה לפנות לעו"ד, אין שום אפשרות לשנות את חוזה ההתקשרות עם עמותה"].
- הערות 'סוגרות דיון' כמו "כבר דיברו על זה המון פעמים בפורום" כתגובה לשאלה, הרבה פעמים של גולשים חדשים. כשמישהו נכנס בפעם הראשונה, לא תמיד הוא מודע לזה, ולא תמיד הוא יודע איך לחפש את מבוקשו. כשזו התגובה הראשונה שמגיעה לשאלה, הרבה פעמים אחרים נוטים כבר לא לענות, וספק אם אותו כותב יכתוב שוב, יש משהו מרתיע לטעמי באמירה 'סוגרת' כזו.
סה"כ שמחה על קיומו של הפורום, ומבקרת כמעט מידי יום, גם אם לא כותבת באותה התדירות ...
פסיפלורה40
New member
אז גם אני
אני גילעד (לא בדוי
), בן עוד מעט 50. חי עם אם ילדיי ושני הבנים שלנו בפרדס חנה. אומצתי בגיל 3 או 4 ימים כאן בארץ. הסיפור נכון להיום הוא שנוצרתי בדרום אפריקה ונולדתי כאן. נמסרתי עם לידתי ישירות להורי המאמצים שהגיעו שנה לפני כן ממה שהיה פעם רודזיה וצו האימוץ שלי יצא רק כמה חדשים אחרי כן. היתה לי אחות גדולה שאומצה עוד בהיותם שם מדרום אפריקה.
בשנה האחרונה עוסק באופן אינטנסיבי בלימוד של תחום האימוץ וכל מה שקשור אליו, גם ברשת ולאט לאט גם מחוץ לרשת. אני מוצא את התחום מרתק, כמובן באופן אישי מבחינת התהליך שאני עצמי עובר כבר כמה שנים עם זה וגם בכלל כסקרן פתולוגי על נפש האדם אני מוצא עניין רב בכל הדינמיקה הנובעת מהתהליך הזה. מי יודע, אולי זו תהיה הקריירה הבאה.
עיסוקים? מתפרנס מאבטחת אישים ובין מקצועותי ועיסוקי השונים לאורך השנים הייתי רקדן, מוזיקאי, כלבן, מדריך לחימה, ליצן רפואי, כותב מוחק, גוזר ותולש
ואומרים שעוד היד נטויה.
מבחינת הפורום: הפורום הוא בבסיסו פורום הורים מאמצים וככזה הנושאים והדיונים מאופיינים בהקשר הזה. האמת היא שבאופן אוטופי הייתי שמח לראות כאן יותר מאומצים בוגרים, במקום שכאן יהיו ההורים המאמצים ובקבוצת פייסבוק סגורה יהיו המאומצים הבוגרים וכל אחד בשלו. אני חושב שהשיח בין השניים יכול להיות מאד מפרה ומעניין, גם אם יש את הסיכון הנובע מהרגישויות הגדולות בשני הצדדים במיוחד בנושאים הכאובים הקשורים לאימוץ. נרצה או לא, יש קהילת אימוץ מאד גדולה בארץ, מדובר בעשרות אלפי אנשים המושפעים באופן ישיר או עקיף מאימוץ ועם כל הייחודיות של כל סיפור יש המון מכנים משותפים.
גם אני כמו אחרים כאן הייתי רוצה לראות יותר אנשי מקצוע רציניים באירוחים ולא רק כשמישהו מחליט להוציא ספר או לפרסם פעילות של עמותה או גוף כאלה ואחרים.
הייתי רוצה לראות יותר כותבים. יש כאן גרעין כותבים וקהל גדול של קוראים שקטים.
הייתי רוצה שהאווירה תהיה יותר חמה ויחד עם זה לא רק חום של חיבוקים ופרחים ודובוני אכפת לי, אלא באמת הקשבה של כולנו אחד לשני. שוב, בגלל הרגישויות של כולנו לפעמים זה לא מצליח. אני בהחלט מאמין שככל שמכירים יותר אחד את השני מפתחים רגישות גדולה יותר אחד לשני. אני האמת הייתי שמח למפגש פורום כדי לפגוש את האנשים מאחורי ההודעות. זו חוויה אחרת לגמרי.
יחד עם כל זה, אני גם בעד לתת לפורום לזרום לבד בלי להתערב יותר מידי גם אם לפעמים מישהו יכול להיות נורא מרגיז. זה טבעו של פורום אינטרנטי.
לסיכום, בתור אחד שעד לפני שנה פלוס לא היה מעורב בתחום בכלל, לכבוד לי להיות "חבר" בפורום הזה ולתרום מהחוויה וההבנה שלי לכל מי שיכול להיתרם מזה. כל מי שהיכרתי יותר לעומק כאן בין אם מעל דפי הפורום ובין אם מאחורי הקלעים במסרים וכד' תרם לי רבות.
אני גילעד (לא בדוי
בשנה האחרונה עוסק באופן אינטנסיבי בלימוד של תחום האימוץ וכל מה שקשור אליו, גם ברשת ולאט לאט גם מחוץ לרשת. אני מוצא את התחום מרתק, כמובן באופן אישי מבחינת התהליך שאני עצמי עובר כבר כמה שנים עם זה וגם בכלל כסקרן פתולוגי על נפש האדם אני מוצא עניין רב בכל הדינמיקה הנובעת מהתהליך הזה. מי יודע, אולי זו תהיה הקריירה הבאה.
עיסוקים? מתפרנס מאבטחת אישים ובין מקצועותי ועיסוקי השונים לאורך השנים הייתי רקדן, מוזיקאי, כלבן, מדריך לחימה, ליצן רפואי, כותב מוחק, גוזר ותולש
מבחינת הפורום: הפורום הוא בבסיסו פורום הורים מאמצים וככזה הנושאים והדיונים מאופיינים בהקשר הזה. האמת היא שבאופן אוטופי הייתי שמח לראות כאן יותר מאומצים בוגרים, במקום שכאן יהיו ההורים המאמצים ובקבוצת פייסבוק סגורה יהיו המאומצים הבוגרים וכל אחד בשלו. אני חושב שהשיח בין השניים יכול להיות מאד מפרה ומעניין, גם אם יש את הסיכון הנובע מהרגישויות הגדולות בשני הצדדים במיוחד בנושאים הכאובים הקשורים לאימוץ. נרצה או לא, יש קהילת אימוץ מאד גדולה בארץ, מדובר בעשרות אלפי אנשים המושפעים באופן ישיר או עקיף מאימוץ ועם כל הייחודיות של כל סיפור יש המון מכנים משותפים.
גם אני כמו אחרים כאן הייתי רוצה לראות יותר אנשי מקצוע רציניים באירוחים ולא רק כשמישהו מחליט להוציא ספר או לפרסם פעילות של עמותה או גוף כאלה ואחרים.
הייתי רוצה לראות יותר כותבים. יש כאן גרעין כותבים וקהל גדול של קוראים שקטים.
הייתי רוצה שהאווירה תהיה יותר חמה ויחד עם זה לא רק חום של חיבוקים ופרחים ודובוני אכפת לי, אלא באמת הקשבה של כולנו אחד לשני. שוב, בגלל הרגישויות של כולנו לפעמים זה לא מצליח. אני בהחלט מאמין שככל שמכירים יותר אחד את השני מפתחים רגישות גדולה יותר אחד לשני. אני האמת הייתי שמח למפגש פורום כדי לפגוש את האנשים מאחורי ההודעות. זו חוויה אחרת לגמרי.
יחד עם כל זה, אני גם בעד לתת לפורום לזרום לבד בלי להתערב יותר מידי גם אם לפעמים מישהו יכול להיות נורא מרגיז. זה טבעו של פורום אינטרנטי.
לסיכום, בתור אחד שעד לפני שנה פלוס לא היה מעורב בתחום בכלל, לכבוד לי להיות "חבר" בפורום הזה ולתרום מהחוויה וההבנה שלי לכל מי שיכול להיתרם מזה. כל מי שהיכרתי יותר לעומק כאן בין אם מעל דפי הפורום ובין אם מאחורי הקלעים במסרים וכד' תרם לי רבות.
איזה כיף 
גמני רוצה!!!
אני אורית, בת 32 (כמעט) אמא לשתי ההורססססות בת 5וחצי ובת 3 שתיהן אומצו מסיביר.
אני מנתחת התנהגות, עובדת עם ילדים אוטיסטים ועם המשפחות שלהם,
בונה תכניות טיפול ומנחה צוותים חינוכיים.
אוהבת בעיקר את הבנות שלי,
את העבודה שלי, לנגן, לקרוא ספרים ולחיות בכיף.
אני קוראת וכותבת (לאחרונה קצת פחות) בפורום כבר 5 שנים,
עוד מהתקופה שאינגליש היתה המנהלת וטליה באמת היתה "מספרד"
מצטרפת לקודמי שביקשו לראות יותר אירוחים של אנשי מקצוע על גבי הפורום ומאמרים בנושא האימוץ
וגם, למרות שאני עוד רחוקה משם אבל הייתי שמחה יותר לקרוא על ומפי מתבגרים מאומצים וגם מהורים למרות שאני מבינה שזה שונה כשהם מתבגרים ויש יותר חשש לחשוף פרטים עליהם על מנת לשמור על פרטיותם.
ואם כבר יוזמות - מי מרים יוזמה למפגש פורום קייצי?
מזמן לא היה...
גמני רוצה!!!אני אורית, בת 32 (כמעט) אמא לשתי ההורססססות בת 5וחצי ובת 3 שתיהן אומצו מסיביר.
אני מנתחת התנהגות, עובדת עם ילדים אוטיסטים ועם המשפחות שלהם,
בונה תכניות טיפול ומנחה צוותים חינוכיים.
אוהבת בעיקר את הבנות שלי,
את העבודה שלי, לנגן, לקרוא ספרים ולחיות בכיף.
אני קוראת וכותבת (לאחרונה קצת פחות) בפורום כבר 5 שנים,
עוד מהתקופה שאינגליש היתה המנהלת וטליה באמת היתה "מספרד"
מצטרפת לקודמי שביקשו לראות יותר אירוחים של אנשי מקצוע על גבי הפורום ומאמרים בנושא האימוץ
וגם, למרות שאני עוד רחוקה משם אבל הייתי שמחה יותר לקרוא על ומפי מתבגרים מאומצים וגם מהורים למרות שאני מבינה שזה שונה כשהם מתבגרים ויש יותר חשש לחשוף פרטים עליהם על מנת לשמור על פרטיותם.
ואם כבר יוזמות - מי מרים יוזמה למפגש פורום קייצי?
מזמן לא היה...
אם יחידנית לשתי שתי בנות מתבגרות
הבכורה בת 16, בימים אלה קיבלה צו ראשון, הצעירה בת 12, עולה לחטיבה. הפכתי לאמא בגיל מאוחר יחסית אחרי פרק א' שלא השאיר רצון לפרק ב'. מעולם לא הרגשתי שאני מפספסת משהו. מזה 4 שנים אמא במשרה מלאה אחרי שפרשתי פרישה מוקדמת, מנסה לפצות את הבנות על השנים שהיו ילדי מפתח.
הבכורה בת 16, בימים אלה קיבלה צו ראשון, הצעירה בת 12, עולה לחטיבה. הפכתי לאמא בגיל מאוחר יחסית אחרי פרק א' שלא השאיר רצון לפרק ב'. מעולם לא הרגשתי שאני מפספסת משהו. מזה 4 שנים אמא במשרה מלאה אחרי שפרשתי פרישה מוקדמת, מנסה לפצות את הבנות על השנים שהיו ילדי מפתח.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.